גורדון מאטה-קלארק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גורדון מאטה-קלארק (נולד כ-Gordon Roberto Echaurren Matta; 22 ביוני 1943 – 27 באוגוסט 1978) היה אמן אמריקאי שנודע בעיקר בזכות יצירות האמנות לאתרים ספציפיים שיצר בשנות ה-70.
חייו ויצירתו
הוריו של מאטה-קלארק היו אמנים: אן קלארק, אמנית אמריקאית, ורוברטו מאטה, צייר סוריאליסטי צ'יליאני ממוצא באסקי, צרפתי וספרדי. כמו כן היה מאטה-קלארק בן הסנדק של אשתו של מרסל דושאן, אלכסינה ״טיני״ דושאן.[1] אחיו התאום סבסטיאן, אמן גם הוא, התאבד ב-1976.[2]
בשנים 1962–1968 מאטה-קלארק למד אדריכלות באוניברסיטת קורנל, ובילה שנה בסורבון בפריז, שם למד ספרות צרפתית. ב-1971 שינה את שמו לגורדון מאטה-קלארק עת אימץ את שם המשפחה של אמו.[3] מאטה-קלארק לא פעל כאדריכל קונבנציונלי, אלא עבד על מה כינה "אנרכיטקטורה"- שילוב של המילים אנרכיה וארכיטקטורה- כגישה ופרקטיקה רדיקלית לחקירה, ניתוח והתערבות בסביבות בנויות.[4][5] בזמן כהונתו של מאטה-קלארק שם, תוכנית האדריכלות של קורנל הונחה בחלקה על ידי קולין רו,[6] תאורטיקן אדריכלי מובהק של המודרניזם.[7]
מאטה-קלארק השתמש במספר סוגי מדיה לתיעוד עבודתו, לרבות וידאו וצילום. עבודתו כוללת יצירות מיצג ומיחזור, עבודות חלל ומרקם, וחיתוך מבנים שעימם הוא מזוהה. בתוך כך, מאטה-קלארק גם השתמש במשחקי מילים ובחידודים אחרים כדרך להמשגה מחדש של תפקידים ויחסים מותנים מראש בשדה החברתית והארכיטקטוני.[דרוש מקור]
בפברואר, 1969, התערוכה "Earth Art", שאצר וילובי שארפ בהזמנת טום לוויט, הוצגה במוזיאון אנדרו דיקסון ווייט לאמנות שבאוניברסיטת קורנל. מאטה-קלארק, שהתגורר באותה עת באיתקה, הוזמן על ידי שארפ לעזור לאמנים המשתתפים בביצוע העבודות שלהם לתערוכה במקום. לאחר מכן עודד שארפ את גורדון מאטה-קלארק לעבור לניו יורק, שם המשיך שארפ להציג אותו בפני חברי עולם האמנות של ניו יורק.
בשנת 1971 הקים מאטה-קלארק יחד עם קרול גודן וטינה ג'ירוארד את FOOD; מסעדה בשכונת סוהו במנהטן שנוהלה ואוישה על ידי אמנים.[8] מאטה-קלארק ניהל את המסעדה עד לשנת 1973. FOOD הייתה בעלת מטבח פתוח וחומרי גלם אקזוטיים שחגגו את הבישול, והפעילויות שלה עזרו בגיבוש קהילת האמנות באזור. הראשון מסוגו בסוהו, FOOD הפך לשם דבר בקרב אמנים והיה למקום מפגש מרכזי לקבוצות כמו אנסמבל פיליפ גלאס, Mabou Mines והרקדנים של גרנד יוניון.
בתחילת שנות ה-70, במסגרת הקהילה האמנותית שלו שנטוותה סביב FOOD, מאטה-קלארק פיתח את הרעיון של "אנרכיטקטורה" והבעת עניין בחללים ריקים, בפערים משוללי שימוש ובאתרים לא מאוישים. עם הפרויקט שלו Fake Estates, מאטה-קלארק התייחס לנושאים אלה של ״לא-אתרים״ על ידי רכישה במכירה פומבית של 15 שאריות ורצועות אדמה קטנות שלא ניתן להשתמש בהן בקווינס ובסטטן איילנד, ניו יורק, תמורת 25–75 דולר למגרש. הוא תיעד נכסים אלו באמצעות תצלומים, מפות, רישומים בירוקרטיים ופעולות, ועסק בהם בעל פה ובטקסט. ברם לא הצליח לאכלס שאריות אלה של אי-סדרים מנהליים בדרך אחרת.[9][10]
בשנת 1974, ביצע מאטה-קלארק פעולת דקונסטרוקציה על ידי הסרת חזיתו של בית לאורך תעלת האהבה, והזזת הקירות שנוצרו ל-Artpark, ביצירתו "בינגו".[11][12]
עבור הביאנלה דה פריז בשנת 1975, יצר מאטה-קלארק את היצירה "Conical Intersect" על ידי חיתוך חור גדול בצורת חרוט דרך שני בתים עירוניים מהמאה ה-17 ברובע השוק הידוע בשם Les Halles אשר מיועדים להריסה על מנת לבנות את מרכז ז'ורז' פומפידו שהיה שנוי במחלוקת בשעתו[13] כמו כן, בשנת 1975 רשם התערבות אמנותית דומה בשם "Days End, Conical Inversion" על ידי חיתוך צמצם עגול במבנה ברציף 52 על נהר ההדסון במנהטן. [14]
עבור הפרויקט הגדול האחרון שלו, Circus or The Caribbean Orange (1978), יצר מאטה-קלארק חיתוכי עיגול בקירות וברצפות של בית עירוני הסמוך לבניין הראשון של המוזיאון לאמנות עכשווית בשיקגו (237 East Ontario Street), ובכך הביא לשינויו הרדיקאלי של החלל. [15][16]
בעקבות הפרויקט משנת 1978, הציג ה-MCA שתי רטרוספקטיבות של מאטה-קלארק, ב-1985 וב-2008. [17] התערוכה "You Are the Measure" משנת 2008 כללה חומר ארכיוני של פרויקט שיקגו מ-1978 שלא הוצג קודם לכן. You Are the Measure נדד למוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק, ולמוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס . [18]
מותו ומורשתו
מאטה-קלארק מת מסרטן הלבלב ב-27 באוגוסט 1978, בגיל 35, בעיר ניו יורק .[19] הוא הותיר אחריו את אלמנתו, ג'יין קרופורד. ארכיון גורדון מאטה-קלארק נמצא במרכז הקנדי לארכיטקטורה, מונטריאול. [20][21]
תערוכות
- Gordon Matta-Clark: A Retrospective, Museum of Contemporary Art, Chicago, Chicago (1985)
- En chantier: The Collections of the CCA, 1989-1999, Canadian Centre for Architecture, Montreal (1999-2000)
- Postmedia: Conceptual Photography in the Guggenheim Museum Collection, Guggenheim Museum, New York (2000)
- out of the box: price rossi stirling + matta-clark, Canadian Centre for Architecture, Montreal (2003-2004)
- Absent Wall: Recalling Gordon Matta-Clark’s Garbage Wall (1970), Canadian Centre for Architecture, Montreal (2004)
- Open Systems: Rethinking Art c.1970, Tate Modern, London (2005)
- Arrivals, Canadian Centre for Architecture, Montreal (2008)
- Gordon Matta-Clark: You are the Measure, Museum of Contemporary Art, Chicago, Chicago (2008)
- FORTY, MoMA PS1, New York (2016)
- Material Thinking: Gordon Matta-Clark selected by Yann Chateigné, Canadian Centre for Architecture, Montreal (2019)
- Passing Through Architecture: The 10 Years of Gordon Matta-Clark, Power Station of Art, Shanghai (2019-2020)
- Rough Cuts and Outtakes: Gordon Matta-Clark selected by Hila Peleg, Canadian Centre for Architecture, Montreal (2019-2020)
- Line of Flight: Gordon Matta-Clark selected by Kitty Scott, Canadian Centre for Architecture, Montreal (2020)
קישורים חיצוניים
- Finding aid for the Gordon Matta-Clark Collection, Canadian Centre for Architecture (digitized items)
- Gordon Matta-Clark at David Zwirner
- Selected Press at David Zwirner
- Profile on Artnet.com
- EAI: Gordon Matta-Clark Biography and a list of video works by the artist
הערות שוליים
- ^ Gordon Matta-Clark Biography, Guggenheim Museum; accessed 2017-07-10
- ^ Profile, artnet.com; retrieved October 23, 2009
- ^ Profile, museum.cornell.edu; accessed July 10, 2017.
- ^ מכונת קריאה - אנארכיטקט: על גורדון מאטה-קלארק, באתר readingmachine.co.il
- ^ William Hanley (11 באפריל 2007). "Gordon Matta-Clark at the Whitney". ARTINFO. נבדק ב-2008-04-21.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cornell Festschrift honors Colin Rowe, one of architecture's most influential scholars Cornell Chronicle, 1996-03-2; accessed 2015-07-28
- ^ Petit, Emmanuel, ed. (2015). Reckoning with Colin Rowe: Ten Architects Take Position. New York: Routledge.
- ^ Waxman, Lori (2008). "The Banquet Years: FOOD, A SoHo Restaurant". Gastronomica: The Journal of Food and Culture. 8 (4): 24–33. doi:10.1525/gfc.2008.8.4.24.
- ^ Kastner, Jeffrey; Najafi, Sina; Richard, Frances, eds. (2005). Odd Lots: Revisiting Gordon Matta-Clark's Fake Estates. New York: Cabinet Books.
- ^ "Odd Lots: Revisiting Gordon Matta-Clark's Fake Estates". Cabinet. 2009.
- ^ "Bingo Ninths" (video). נבדק ב-2008-10-27.
- ^ "Bingo". נבדק ב-2008-10-26.
- ^ Jenkins, Bruce (2011). Gordon Matta-Clark: Conical Intersect. London: Afterall Books.
- ^ https://www.museoreinasofia.es/en/collection/artwork/days-end
- ^ "Gordon Matta-Clark: You Are the Measure". Artdaily. 2008. נבדק ב-2011-06-13.
- ^ "History of the MCA". Museum of Contemporary Art, Chicago. אורכב מ-המקור ב-2011-07-25. נבדק ב-2011-06-13.
- ^ "Gordon Matta-Clark: You Are the Measure". Museum of Contemporary Art, Chicago. נבדק ב-2017-07-10.
- ^ "Gordon Matta-Clark: You Are the Measure" (PDF). Press Release. Museum of Contemporary Art, Chicago. 2008-01-01. נבדק ב-2011-06-13.(הקישור אינו פעיל, December 2019)
- ^ Profile, davidzwirner.com; accessed March 28, 2015.
- ^ Gordon Matta-Clark Archive, cca.qc.ca; accessed 2015-07-29.
- ^ Profile, nytimes.com; accessed March 28, 2015.
33917018גורדון מאטה-קלארק