גוזמה
גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו. מי שמרבה לספר גוזמאות קרוי גוזמאי או בעל גוזמה.
הברון מינכהאוזן
_1970,_MiNr_623.jpg)
ערך מורחב – הברון מינכהאוזן
בתרבות אירופה התפרסם הברון מינכהאוזן במאה ה-18 כגוזמאי, לאחר שהצטרף לצבא הרוסי והשתתף בשתי מערכות כנגד הטורקים. כשחזר לביתו, סיפר שורה של סיפורים מדהימים ויוצאים מגדר הרגיל אודות הרפתקאותיו, כביכול.
כמה מסיפורי הברון, כפי שסופרו לאחר מכן על ידי אחרים, כללו רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכב על חלקו הקדמי, המנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, צבי שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד.
סיפור לדוגמה:
- נפול נפלתי בכוח רב לארץ, דימתי בלבי כי איהרג בו במקום. למזלי נשארתי חי, אלא שמעוצם הנפילה כרה גופי הכבד בור עמוק באדמה. הבור היה עמוק כל-כך, עד שבשום אופן לא יכולתי לצאת מתוכו. לא הייתה לי אפוא בררה, בלתי אם לרוץ לביתי, להביא משם את, לחפור עצמי מתוך הבור, ואמנם חפרתי עצמי והצלחתי להינצל מאותו בור עמוק.
ביהדות
בספרות חז"ל ישנה התייחסות לדברי גוזמה שנאמרו במקרא, במשנה ובתלמוד. כך שלדוגמה, התיאור המקראי של המרגלים על ה"עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם" שראו בארץ כנען, דבר שלא ייתכן, הם דברי גוזמה[1].
דוגמה נוספת בדברי המשנה במסכת תמיד[2] המתארת את ה"תפוח" שהיה על מזבח העולה שבו היה מצבור גדול של אפר, שהגיע לממדים עצומים של עד כשלוש מאות כור, רבא בתלמוד[3] עמד על כך שמדובר בדברי גוזמה, שכן נפח במידה זו גדול מכל שטח המזבח. דוגמאות נוספות מובאות בתלמוד[4]:
אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי, דברו נביאים לשון הבאי, דברו חכמים לשון הבאי.
- דברו חכמים לשון הבאי - הא דאמרן (=התפוח),
- דברה תורה לשון הבאי - עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם (ספר דברים, פרק א', פסוק כ"ח),
- דברו נביאים לשון הבאי - וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם (ספר מלכים א', פרק א', פסוק מ')
רש"י[5] מפרש "לשון הואי – לשון הדיוט, שאינו מדקדק בדבריו ומוציא בפיו דבר שאינו, ולא שיתכון לשקר, אלא לא דק". וכן כתב הרא"ש: "כהדיוט שאינו מדקדק בדבריו לכוין האמת".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ט עמוד א'
- ^ משנה, מסכת תמיד, פרק ב', משנה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ' עמוד ב'
- ^ במסכתות חולין ותמיד, שם; וראה בחולין שם דוגמאות נוספות
- ^ חולין שם
