גברים בשמש
 |
גברים בשמש (בערבית: رجال في الشمس) הוא ספר של ע'סאן כנפאני שראה אור בשנת 1962, ונחשב לאחד הספרים הבולטים בספרות הפלסטינית. הספר מתאר את הקשיים וחוסר היציבות בחייהם של הפליטים הפלסטינים וכן מותח ביקורת על השחיתות בקרב המשטרים הערבים.
הספר שימש כהשראה לסרט "הפתי", של הבמאי המצרי תאופיק סאלח. הסרט נאסר להקרנה בארצות ערביות מסוימות, כיוון שביקר את השלטון במדינות ערב ואת תרבות השוחד הנהוגה בהן. הספר תורגם לשפות רבות, בהן לעברית בהוצאת מפרש בשנת 1978.
עלילה
עלילת הספר מתרחשת בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, ומספרת את סיפורם של שלושה גברים פלסטינים בני דורות שונים הבורחים ממחנות הפליטים בלבנון במטרה למצוא תעסוקה כפועלים בשדות הנפט המשגשגים בכווית, כדי לפרנס את משפחותיהם.
במהלך מסעם הם מהרהרים בחייהם ובמאורעות שהביאו למצבם. הראשון, איכר זקן בשם קוואיס, החזיק בעבר פרדסים בישראל וחברו הטוב ביותר נהרג במלחמת העצמאות. השני, אסד, היה לוחם בצד הערבי בשנת 1948 שחבריו בגדו בו בשביל בצע כסף. השלישי, מרוואן, נזכר באמו ואחיו והקשיים הרבים שחו לאחר שאביו נטש אותם. סיפורי חייהם מסבירים לקורא מדוע הם מחפשים להגיע לכווית ומסביר את השינוי הדרסטי שחל בחיי השלושה לפני ואחרי המלחמה.
על מנת להגיע לכווית הם נאלצים לגנוב את הגבול לירדן, משם לעיראק ומשם לכווית. במהלך המסע הם נאלצים לשחד פקידים ולהיעזר במדריכים ומבריחים.
השלושה משחדים פקיד מקומי שיאפשר להם לגנוב את הגבול ובמהלך התהליך הם מושפלים ומתייחסים אליהם בזלזול. הם מגיעים לכווית בתוך משאית, ולבסוף על גבול עיראק-כווית הם נאלצים להתחבא במכלית מים במהלך שיא חום היום. כשהנהג מגיע בסופו של דבר ליעד בכווית ופותח את המכלית הוא מגלה שהשלושה מתו.
