גאי גבלדון
 | |
| גאי גבלדון | |
| לידה |
22 במרץ 1926 לוס אנגלס |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 2006 (בגיל 80) אולד טאון פלורידה |
| כינוי | "גבי" החלילן של סאיפאן |
| השתייכות | חיל הנחתים של ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1943–1945 (כשנתיים) |
| דרגה | רב-טוראי |
| תפקידים בשירות | |
| חייל בדיוויזיית הנחתים ה-2 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| הנצחה | |
| |
טוראי ראשון גאי לואיס גבלדון (באנגלית: Guy Louis Gabaldon) (22 במרץ 1926 – 31 באוגוסט 2006) היה חייל בחיל הנחתים האמריקאי, אשר לזכותו נזקפה שבייתם או כניעתם של כ-1,500 חיילים יפנים במהלך הקרבות על האי סאיפאן ועל האי טיניאן במלחמת העולם השנייה. על הישגו זה הוענק לו עיטור צלב הצי.
ראשית חייו
גבלדון נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה, אחד משבעת ילדיה של משפחה ממוצא מקסיקני. הוא גדל בלוס אנג'לס. אביו נפטר בעודו תינוק ואילו בריאות אמו הייתה לקויה. בגיל עשר כבר יצא לעבוד וצחצח נעליים. בגיל 12 עבר להתגורר בביתה של משפחה ממוצא יפני, שאליה התייחס כמשפחתו המורחבת. הוא למד בבית הספר עם ילדי המשפחה. כך למד לדבר יפנית ולהכיר את התרבות והמנהגים היפנים.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה באוקיינוס השקט נשלחו בני משפחתו המאמצת של גבלדון למחנה מעצר באריזונה. הוא עצמו נסע לאלסקה ועבד שם במפעל שימורים. ב-22 במרץ 1943, ביום הולדתו ה-17, התגייס גבלדון לחיל הנחתים. הוא עבר אימונים במחנה פנדלטון בקליפורניה, ולאחר מכן הוצב לפלוגת המפקדה של חטיבת הנחתים ה-2, אשר השתייכה לדיוויזיית הנחתים ה-2 (לפי אחד המקורות הוצב גבלדון ליחידת מודיעין שפעלה במסגרת הדיוויזיה).[1]
הקרב על סאיפאן
ערך מורחב – הקרב על סאיפאן
ב-15 ביוני 1944 החל הקרב על סאיפאן. גבלדון הגיע לאי עם יחידתו ומיד החל את פעילותו באיסוף שבויים.
השיטה בה נקט גבלדון פעם אחר פעם הייתה זו: הוא היה יוצא לפעול לבדו – כפי שלדבריו נהג כל חייו, מתקרב למערה או מקום מסתור בו הסתתרו יפנים, פוגע בזקיפים שניצבו על פתחם, אם היו כאלה, ואז היה קורא אל שוכני המקום ביפנית ומשכנעם להיכנע. הוא היה מדגיש שהם מוקפים על ידי כוחות אמריקניים עדיפים, שאין בכניעה משום בושה, ושהיחס שיקבלו מן האמריקנים יהיה הוגן. הוא גם היה מזהה את עצמו כיפני ומודיע כי הוא ערב לשלום היפנים שייכנעו.[2]
כבר בליל היום הראשון לשהותו בסאיפאן יצא גבלדון לפעולה לבדו והחזיר עמו שני שבויים. הוא ננזף על ידי מפקדיו, שאיימו עליו במשפט צבאי אם ייעדר שוב מתפקידו ללא רשות, אך בלילה הבא חזר על מעשיו, והפעם שב בבוקר לקווים האמריקניים עם 50 שבויים יפנים. בעקבות זאת הרשה לו מפקדו להמשיך לפעול לבדו.
ב-7 ביולי, בשלהי הקרב על סאיפאן, נמצא גבלדון בקרבת הצוקים בחוף הצפוני של האי. שם הוא שמע וראה אלפי חיילים ואזרחים יפנים מתכוננים למתקפת בנזאי על הקווים האמריקניים. ההסתערות נכשלה ושרידי הכוחות היפנים נסוגו אל קוויהם.
למחרת לכד גבלדון שני זקיפים יפנים, ושיכנע אותם לחזור אל המערה בה הסתתרו חבריהם ובפיהם הצעתו להם להיכנע. לאחר זמן מה יצא מן המערה קצין יפני, שוחח עמו והסכים לתנאי הכניעה שהציע גבלדון. בסיועו של הקצין נכנעו באותה הזדמנות בפני גבלדון למעלה מ-800 חיילים ואזרחים יפנים (לפי אחת הגרסאות - 973[3]). הם הובלו על ידו אל הקווים האמריקניים.
בעקבות מעלל זה זכה גבלדון לכינוי "החלילן מסאיפאן" (Pied Piper of Saipan, בהשראת אגדת החלילן מהמלין).
גבלדון המשיך ללקט שבויים בסאיפאן ובקרב על האי טיניאן עד אשר נפצע באש מן המארב. בסך הכל נזקפה לזכותו שבייתם של 1,500 יפנים. מפקדו המליץ להעניק לו על פעולתו את מדליית הכבוד של הקונגרס, אך הוחלט להעניק לו את עיטור כוכב הכסף.
לאחר המלחמה
גלבדון השתחרר מן השירות הצבאי, שב לארצות הברית ומשם עבר למקסיקו ועסק בה בעסקים שונים. הוא התחתן פעמיים ונולדו לו תשעה ילדים.
עלילותיו של גבלדון בעת המלחמה התפרסמו בציבור ב-1957, כאשר הוזמן להשתתף בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "אלו הם חייך" (This Is Your Life) של רשת NBC. מספר קצינים וחיילים אחרים שהשתתפו בתוכנית והכירו את האירועים בסאיפאן וטיניאן אישרו במהלך התוכנית כי הוא שבה 1,500 יפנים.
הפרסום עורר את התעניינותם של מפיקי קולנוע, וב-1960 יצא למסכים סרט הקולנוע Hell to Eternity, שהיה מבוסס על פעולתו בסאיפאן, ובו גולמה דמותו על ידי השחקן ג'פרי האנטר. גבלדון שימש כיועץ ליוצרי הסרט.
ב-23 בנובמבר 1960, בעקבות הפרסום לו זכו עלילותיו בעקבות תוכנית הטלוויזיה והסרט, החליט הממשל האמריקני להעלות את דרגת העיטור שהוענק לגבלדון. אז הוענק לו עיטור צלב הצי – העיטור הגבוה ביותר של הצי האמריקני לאחר מדליית הכבוד של הקונגרס.
ב-1964 התמודד גבלדון ללא הצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת קליפורניה. ב-1970 עבר לגור בסאיפאן עם אשתו השנייה (ממוצא יפני). הוא חי שם כעשרים שנה, והחזיק בעסק לפירות ים. הוא גם כתב ופרסם שם ב-1990 ספר זיכרונות בשם Saipan: Suicide Island. ב-1995 חזר גבלדון לקליפורניה וב-2003 עקר לפלורידה.
בספטמבר 2004 השתתף גבלדון בטקס הוקרה שערך משרד ההגנה האמריקני לחיילים אמריקנים ממוצא היספני שלחמו במלחמת העולם השנייה.
גבלדון זכה גם לביטויי הוקרה אזרחיים מממשלת איי מריאנה הצפוניים (שסאיפאן וטיניאן כלולים בהם) וממועצות הערים של לוס אנג'לס ושיקגו.
גבלדון נפטר בפלורידה עקב מחלת לב ב-31 באוגוסט 2006. הוא נקבר בטקס צבאי בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
ב-2008 הושלמה הפקתו של סרט תיעודי על סיפורו של גבלדון בשם East L.A. Marine: The Untold True Story of Guy Gabaldon. גבלדון הספיק לתת ראיון, שנכלל במסגרת הסרט.
ארגונים שונים בארצות הברית, ובהם מועצת העיר לוס אנג'לס, עסקו בשתדלנות למען המרת עיטור צלב הצי של גבלדון למדליית הכבוד של הקונגרס. דרישותיהם נדחו, אך לאחר שהקהילה ההיספנית בארצות הברית הצטרפה לשתדלנות הובאה הסוגיה בפני משרד ההגנה האמריקני והיא עדיין נמצאת שם בעיון.
עיטור צלב הצי
זה היה נוסח כתב העיטור שנלווה לצלב הצי, אשר הוענק לגבלדון:
צלב הצי מוענק לגאי ל' גבלדון, טוראי ראשון, חיל הנחתים של ארצות הברית (במילואים), על גבורה יוצאת דופן בעת שירותו בפלוגת המפקדה של חטיבת הנחתים השנייה, דיוויזיית הנחתים השנייה, בפעולה נגד כוחות אויב יפניים בסאיפן וטיניאן, באיי מריאנה הצפוניים, בדרום האוקיינוס השקט, מ-15 ביוני ועד 1 באוגוסט 1944. בעת פעולתו כמתרגם ליפנית עבור חטיבתו, הפגין טר"ש גבלדון אומץ עילאי ויוזמה כאשר לכד לבדו חיילי ואזרחי אויב בעת המבצעים בסאיפן וטיניאן. כשהוא פועל לבדו לפני הקווים הקדמיים, הוא העז ונכנס למערות, מוצבים, בניינים וג'ונגל סבוך בהם שכן האויב, לא פעם מול אש עוינת, והצליח לא רק לאסוף מידע צבאי חיוני, אלא גם ללכוד למעלה מאלף חיילים ואזרחים של האויב. באמצעות פעולתו הנועזת והמצטיינת הרים טר"ש גבלדון תרומה חשובה להצלחת המערכה, ועל ידי מאמציו הובטח מתן טיפול הומני לשבויים אזרחיים. על מסירותו האמיצה ומעוררת ההשראה לחובתו ראויים הוא והשירות הימי של ארצות הברית להערכה הגבוהה ביותר.
מקורות
- "הסייר שהביא 973 שבויים", פרשיות נעלמות: לקט פרסומי "במחנה", כרך שלישי, תל אביב: משרד הביטחון, 1973.
קישורים חיצוניים
- ראיון עם גאי גבלדון באתר War Times Journal
- גאי גבלדון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
25422032גאי גבלדון