גאורג סימון אוהם

גאורג סימון אוהם
Georg Simon Ohm

לידה	16 במרץ 1789
פטירה	6 ביולי 1854 (בגיל 65)
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	גרמניה
פרסים והוקרה	מדליית קופלי בשנת 1841.על שמו קרויה יחידת המידה להתנגדות חשמלית: אוהם.
תרומות עיקריות
גילוי חוק אוהם.

גאורג סימון אוהם (גרמנית: Georg Simon Ohm, מבוטא אוֹם; 16 במרץ 1789 – 6 ביולי 1854), פיזיקאי גרמני מגלה חוק אוהם. לאחר המצאת הסוללה החשמלית על ידי אלסנדרו וולטה ובעזרת מיכשור שפיתח, קבע בספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים" כי כאשר מוזרם זרם חשמלי קבוע בתיל מתכתי, המתח המושרה בין קצותיו נמצא ביחס ישר לאורך התיל וביחס הפוך לשטח החתך שלו, חוק המוכר כיום בתור חוק אוהם ומהווה את אחד מחוקי החשמל הבסיסיים ביותר. על שמו קרויה יחידת המידה להתנגדות חשמלית – אוהם. זוכה מדליית קופלי הבריטית לשנת 1841.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

גאורג סימון אוהם נולד במשפחה פרוטסטנטית בארלנגן שבבוואריה (אז באימפריה הרומית ה"קדושה"). אביו היה מסגר ואימו הייתה ביתו של חייט בעיר. האב רכש את השכלתו באופן עצמאי ודאג להביאם לרמת השכלה מצוינת באמצעות ידע זה. משבעת ילדי המשפחה הגיעו לבגרות רק שלושה: גיאורג, אחיו הצעיר מרטין, לימים מתמטיקאי נודע, ואחותם הצעירה אליזבת ברברה. כשהיה גיאורג בן עשר, נפטרה אם המשפחה.

שלושת ילדי המשפחה הגיעו עוד בילדותם להישגים גבוהים במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובפילוסופיה. מגיל 11 עד גיל 15 למד בגימנסיה בעירו, שלא היה בה דגש מספיק כל מדעי הטבע, למורת רוחו ובניגוד לחינוכו. בזה יש דמיון בין האחים אוהם לאחים ברנולי.

השנים באוניברסיטה

מתוך דאגה להשכלה שלו נשלח אוהם לשווייץ שם קיבל ב-1806 משרת מורה למתמטיקה. המתמטיקאי קרל כריסטיאן פון לנגסדורף (המנחה האקדמי שלו) עזב את אוניברסיטת ארלנגן ב-1809 וגם אוהם רצה לעזוב יחד איתו ולעבור לאוניברסיטת היידלברג, אך הוא שמע לבסוף לעצת המנחה שלו ולמד מתמטיקה באופן פרטי תוך שהוא מעיין, בהמלצת לנגסדורף, בעבודותיהם של לאונרד אוילר, פייר סימון לפלס.

במרץ 1809 עזב את משרת ההוראה בבית הספר והחל להיות מורה פרטי בנשאטל. לאחר שנתיים של לימוד והוראה פרטית שב אוהם באפריל 1811 לאוניברסיטת ארלנגן.

תקופת ההוראה

אוהם קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת ארלנגן ב-25 באוקטובר 1811 והצטרף לצוות הפקולטה כמרצה מן המניין. הוא עזב לאחר שלושה סמסטרים משום שהוא לא יכול היה להתקיים מן המשכורת הזעומה שקיבל והוא לא ראה לעצמו עתיד מזהיר שם. ממשלת בוואריה הציעה לו משרה מורה למתמטיקה ולפיזיקה בבית ספר ברמה נמוכה בעיר במברג. הוא החל ללמד שם בינואר 1813. כיוון שלא היה מרוצה מעבודה זו כתב ספר לימוד בגאומטריה כדי להוכיח את יכולותיו. בית הספר שבו לימד נסגר בפברואר 1816 והוא נשלח על ידי הממשלה לתגבר לימודי מתמטיקה בבית ספר רב אוכלוסין בבמברג.

לאחר שהשיג משרה זו שלח אוהם את כתב היד השלם של ספר הגאומטריה אל פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, וזה התלהב מהספר והציע לו משרת מורה בגימנסיה בעיר הגדולה קלן . בבית ספר זה היה דגש רב על הוראת מדעים ואוהם נדרש ללמד גם פיזיקה. במעבדה בבית הספר החל לערוך ניסויים בפיזיקה, מה שהיה קל לו כיוון שהיה בן של מסגר והייתה לו שליטה מסוימת במכשירים מכניים.

ב-1827 פרסם את ספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים". בית הספר לא העריך את עבודתו והוא התפטר. ב-1833 פנה אל המכון הפוליטכני של נירנברג, והועסק שם. ב-1852 הפך לפרופסור לפיזיקה ניסויית באוניברסיטת מינכן.

ב-1849 הוציא את ספרו "תרומות לפיזיקה מולקולרית" ובהקדמתו כתב שהוא מקווה להוציא כרך שני ושלישי שלו "ואם אלקים יתן לי אורך ימים, גם כרך רביעי". היה בעל אמונה דתית חזקה.

נפטר במינכן ב-1854.

חוק אוהם

החוק פורסם בספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים" והוא קובע שהזרם נמצא ביחס ישר למתח על המוליך. החוק נתגלה למעשה על ידי המדען הבריטי הנרי קוונדיש אך הוא לא פרסם אותו. רק ב-1879 נתגלה שהוא היה המגלה הראשון ולכן החוק קרוי עד היום על שמו של אוהם דווקא. למרות השפעתו העצומה בימינו, בזמנו היא נתקבל בקרירות ודיי בזלזול. הספר עוסק בתאוריה הכללית של אוהם על החשמל ובעיקר בהבדליה מתאוריות החשמל של ז'וזף פורייה ושל קלוד לואי נאוויה. בעבודה זו הונח הבסיס לתורת המעגלים החשמליים.

ראו גם

• יחידות מידה על שם אישים