ג'רארד באקנל
| לידה |
רוק פריי, צ'שייר, בריטניה  |
|---|---|
| פטירה |
צ'ים, לונדון, בריטניה |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1914–1948 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-53 מפקד הקורפוס ה-11 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הדיוויזיה ה-5 מפקד הקורפוס ה-30 מפקד פיקוד צפון אירלנד | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר הצלב הגדול) הצלב הצבאי | |
ג'רארד קורפילד באקנל (באנגלית: Gerard Corfield Bucknall; 14 בספטמבר 1894 – 7 בדצמבר 1980) היה קצין בכיר בצבא הבריטי ששירת הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה, אז פיקד על הדיוויזיה ה-5 ולאחר מכן על הקורפוס ה-30 במהלך המערכה בנורמנדי באמצע 1944.[1]
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'רארד באקנל נולד ב-14 בספטמבר 1894 ברוק פריי, צ'שייר, אנגליה, בנם של הארי קורפילד באקנל ואליס פרדריקה אוקאשוטה. הוא התחנך בבית הספר רפטון ובבית הספר ווסט דאונס.[2] עם כניסתו למכללה המלכותית הצבאית, סנדהרסט בשנת 1913, קיבל באקנל דרגת לוטננט משנה ברגימנט מידלסקס ב-25 בפברואר 1914.[3][4] במהלך מלחמת העולם הראשונה באקנל, שהועלה לדרגת לוטננט ב-5 באוקטובר 1914, שירת בגדוד ה-1, רגימנט מידלסקס בצרפת ובבלגיה, ולחם עמו בין היתר במהלך קרב על הסום, שם קיבל על פעולותיו ב-25 באוגוסט 1916 את עיטור הצלב הצבאי (MC). מ-16 ביוני 1917 הוא שימש כראש מטה החטיבה ה-114, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-38 (וולשית), עד סוף המלחמה.
בין שתי מלחמות העולם הוא שירת בתחילה עם הגדוד הישן שלו בגרמניה. לאחר מכן הוא חזר לרגימנט מידלסקס ונשאר עם הגדוד עד לימודיו במכללת המטה בקמברלי בין השנים 1928–1929. חבריו ללימודים שם כללו את ג'ון הארדינג, ג'רלד טמפלר, ריצ'רד מקרירי, גורדון מקמילן ואלכסנדר גאלווי. לאחר שחזר לגדוד שלו, הוא מילא תפקידי פיקוד ומטה.
הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ב-1 בינואר 1936, ומ-13 במרץ 1937 עד 12 באפריל 1939 שימש כמדריך בהמכללה המלכותית הצבאית של קנדה, שם בא במגע עם כמה מהגנרלים הקנדיים של המלחמה הבאה, כמו הארי קריראר. מפקד המכללה, אידסון לואי מילרד ברנס וגאי סיימונס, שניהם מדריכים עמיתים. הוא חזר לממלכה המאוחדת בשנת 1939 והפך לממלא מקום של מפקד הגדוד השני, רגימנט מידלסקס.[3][1] עם זאת, הוא היה עם הגדוד רק כמה חודשים קצרים, לפני שקיבל קידום לדרגת קולונל ב-1 באוגוסט הפך להיות עוזר הרמטכ"ל במשרד המלחמה.
מלחמת העולם השנייה
הוא היה עדיין בתפקיד זה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, אז עזב חיל המשלוח הבריטי (BEF) לצרפת. לאחר מכן פיקד על חטיבת הרגלים ה-138, וקודם לדרגת מייג'ור גנרל ב-29 ביולי 1941, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-53 (וולשית). הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל ב-12 בספטמבר 1942 ומונה למפקד הקורפוס ה-11 במזרח אנגליה. הוא החזיק בפיקוד זה עד אפריל 1943, כאשר מונה למפקד הקורפוס ה-1, שהיה מיועד להשתתף בגל הראשון במהלך הפלישה לנורמנדי. ב-2 ביוני 1943 הוא קיבל את תואר אביר מסדר האמבט.
מתוסכל מתפקידו בהכשרת הכוחות הוא ביקש לפקד על כוחות בקרב מעבר לים, וביקש הורדה בדרגה, כדי שיוכל לפקד על דיוויזיה. ב-3 באוגוסט 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-5 בשלבים האחרונים של פלישת בעלות הברית לסיציליה. בהמשך הוא הוביל את הדיוויזיה במהלך פלישת בעלות הברית לאיטליה ובשלבים הראשונים של הזירה האיטלקית.[3]
באקנל הרשים את הגנרל ברנרד מונטגומרי, מפקד קבוצת הארמיות ה-21, וכשנבחר לפקד על מבצע אוברלורד, הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי, הוא מינה את באקנל לפיקוד על הקורפוס ה-30 ב-27 בינואר 1944, והועלה שוב לדרגת לוטננט גנרל.[3] עם זאת, ראש המטה הכללי הקיסרי (CIGS), הגנרל אלן ברוק, האמין שבאקנל אינו מתאים לפיקוד ברמה זו. באוגוסט 1944 הודח באקנל מפיקודו, עקב הביצועים הגרועים יחסית של הקורפוס ה-30, והוחלף על ידי בריאן הורוקס. מונטגומרי הודה כי הייתה זו טעות למנות אותו ובנובמבר 1944 קיבל באקנל פיקוד על צפון אירלנד, תפקיד אותו מילא עד פרישתו מהצבא ב-4 במרץ 1948.
לאחר המלחמה
בשנת 1952 ניתן לו תפקיד קולונל הכבוד של רגימנט מידלסקס, תפקיד אותו מילא עד 1959.[5] הוא נפטר בגיל 86 ב-7 בדצמבר 1980 בבית אבות בצ'גוורת'.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Generals.dk
- ^ Old West Downs Society
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Liddell Hart Centre for Military Archives
- ^ Smart, p. 50
- ^ "The Middlesex Regiment (Duke of Cambridge's Own) [UK]". אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2005. נבדק ב-24 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
29830020ג'רארד באקנל