ג'רלד דארל
 | |
| לידה | 7 בינואר 1925 |
|---|---|
| פטירה | 30 בינואר 1995 (בגיל 70) |
| ענף מדעי | זואולוגיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| פרסים והוקרה | קרן דארל לשימור חיות |
| תרומות עיקריות | |
| חקר טבע, טיפול בחיות, שימור חיות | |
ג'רלד (ג'רי) מלקולם דארל (באנגלית: Gerald ('Gerry') Malcolm Durrell; 7 בינואר 1925 - 30 בינואר 1995[1]) היה חוקר טבע, מטפל בחיות, סופר ומנחה טלוויזיה, שהתפרסם בעיקר הודות לייסוד הגוף המוכר כיום בשם קרן דארל לשימור חיות וגן החיות ג'רזי על האי ג'רזי שבתעלת למאנש בשנת 1958, כמו גם במספר רב של ספרים המבוססים על המשלחות שלו לאיסוף חיות, עבודתו עם חיות ומאמצי השימור שלו.
ילדותו בהודו ובקורפו
דארל נולד בג'אמשדפור(אנ'), אז מחוז ביהאר שבהודו להורים ממוצא אנגלי ואירי, שאף הם נולדו בהודו. הוא היה ילדם הרביעי והצעיר של לואיזה פלורנס דארל (לבית דיקסי) ולורנס סמואל דארל. אביו של דארל היה מהנדס גשרים בריטי, וכיאה למעמד המשפחה בילה דארל בינקותו את רוב זמנו בחברת האיה - המטפלת. דארל זוכר, כנראה, ביקור בגן החיות בהודו ומייחס את אהבת חייו לבעלי חיים למפגש הראשון הזה. המשפחה עברה לאנגליה לאחר מות אביו בשנת 1928.
בשנת 1935 עברה המשפחה לאי היווני קורפו, בו נשארה עד 1939. השהות בקורפו הייתה בעלת השפעה רבה על דארל, וכמה מספריו מתארים תקופה זו בצורה הומוריסטית - תקופה זו הייתה היסוד לספר "משפחתי וחיות אחרות" ולספרים שבאו אחריו, "חיות, ציפורים וקרובים" ו"גן האלים". בשנים אלה לא למד דארל בבית ספר אלא בבית, אצל ידידי משפחה שונים ואצל מורים פרטיים, בעיקר מכרים של אחיו הבכור לורנס דארל (לימים, סופר מפורסם). אחד מהם, רופא, מדען ומשורר יווני בשם תיאודור סטפנידאס, היה לידידו ומחנכו של דארל, ורעיונותיו הותירו רושם בל יימחה על דארל הצעיר. יחד היו חוקרים ובוחנים את דוגמאות החי המקומי, שדארל היה משכן בכל כלי אפשרי, ממבחנות ועד אמבטיות. גורם נוסף שהשפיע על דארל בשנותיו המעצבות היו, לדבריו, כתבי חוקר הטבע הצרפתי ז'אן-אנרי פאבר. דארל היה אובססיבי לבעלי חיים ולטבע כבר מילדותו, ובתקופה שבה חי בקורפו כילד וכנער אסף בעלי חיים מקומיים רבים שגידל כחיות מחמד - החל בכלבים, עבור בשחפים, ינשופים, עקרבים ואתון, וכלה בקיפודים - ועוד חיות רבות אחרות.
בילדותו בילה דארל רבות עם משפחתו, אחיו לארי (לורנס דארל) ולזלי, אחותו מרגו (מרגרט), ואמו לואיזה פלורנס [דיקסי] דארל. כן התלווה אל המשפחה ספירו (ספירידיון), נהג מונית דובר אנגלית שנכנס לחיי משפחת דארל מיד עם בואם לקורפו.
דארל הצעיר ומשפחתו התקבלו בכבוד מלכים באי היווני הקטן, כיאה לדוברי האנגלית ונתיני המלכה היחידים (כמעט) באי. מעמד זה עזר לדארל הצעיר להיכנס לכל בית בקורפו רעב ולצאת מאותו הבית שבע.
השנים בלונדון וגן החיות ויפסנייד
המשפחה חזרה לאנגליה בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בגיל 15 מצא דארל שאיננו יכול להסתגל להשכלה פורמלית. ככל שהיה זה קשה למצוא עבודה במשך המלחמה ובשנים שאחריה, בייחוד לצעיר שלמד בבית, עבד דארל רב-התושייה כעוזר בחנות למכירת דגי נוי וחיות מחמד. זיכרונות מתקופה זו אפשר למצוא בספר "סנדל וכל השאר" (Fillets of Plaice - השם הוא פראפראזה על שם ספר זכרונות של אחיו הבכור לורנס דארל, שהוציא לאור ידיד המשפחה, Spirit of Place). הוא קיבל צו גיוס בשנת 1943, אבל עקב בעיות רפואיות קיבל פטור משירות צבאי והתבקש לתרום למאמץ המלחמתי בעבודה בחווה. לאחר המלחמה, בשנת 1945, החל דארל לעבוד בגן החיות ויפסנייד בבדפורדשייר כמטפל זוטר או מתלמד. בצעד זה הגשים חלום שלו משחר ילדותו: לדבריו, המילה הראשונה שהגה הייתה "Zoo" (גן חיות). ספרו "משוגע על חיות" (Beasts in my Belfry) מזכיר אירועים מתקופה זו.
המשלחות הראשונות לאיסוף בעלי חיים
דארל עזב את גן החיות ויפסנייד במאי 1946 כדי להצטרף למשלחות לאיסוף חיות בר של אותה תקופה, אבל נדחה, מחמת חוסר ניסיונו. משלחות חיות הבר של דארל החלו במסע בשנת 1947 לקמרון הבריטית עם חוקר הציפורים ג'ון יילאנד (Yealland), מסע שמימן בירושה מאביו בסך 3,000 לירות שטרלינג, שקיבל בהגיעו לגיל 21. החיות שהביא בשובו נמכרו לגני חיות בלונדון, צ'סטר, פיינטון, בריסטול ומנצ'סטר. מסעותיו אלה נמשכו עשרות בשנים, שבמהלכן התפרסם בעבודתו למען שימור חיות הבר.
בהמשך למשלחת המוצלחת הזאת באו עוד שתיים עם עמיתו לטיפול בחיות מגן החיות ויפסנייד, קן סמית: ביקור חוזר בקמרון הבריטית ונסיעה אל גיאנה הבריטית (כיום גויאנה) בשנים 1949 ו-1950. במסע הראשון פגש אישיות אפופת מסתורין, אצ'ירימבי השני, הפון מבאפוט, מנהיג מערב-אפריקאי רודני, שהיה לידידו ועזר לו בהמשך בארגון משימות נוספות.
דארל ערך עשרות מסעות נוספים בשנים הבאות, בין היתר לפרגוואי, לארגנטינה, לסיירה לאון, למאוריציוס, למדגסקר ולמקסיקו. במהלך זמן זה התפרסם בזכות עבודתו לשימור חיות הפרא.
עקב מסירותו לבעלי חיים, שיכן דארל והאכיל את חיותיו בתנאים הטובים ביותר שבנמצא, נשמר מהפרזה באיסוף דגימות ולא אסף חיות בעלות "ערך תצוגה" בלבד, שהיו מכניסות מחירים גבוהים. נהלים אלה, שבידלו אותו ממשלחות איסוף חיות אחרות של תקופתו, גרמו לכך, שעד סוף משלחתו השלישית היה ג'רלד דארל מרושש וחסר-כל. יתרה מזו, עקב סכסוך עם ג'ורג' קנסדייל, מפקח גן החיות של לונדון, הוחרם דארל בקהיליית גני החיות הבריטיים ולא יכול היה לקבל עבודה ברובם, עד שלבסוף מצא תעסוקה באקווריום בגן החיות של מנצ'סטר, לתקופת מה.
ב-26 בפברואר 1951 לאחר חיזור ממושך, נשא דארל לאישה את תושבת מנצ'סטר ז'קלין (ג'קי) סוניה וולפנדן. הם נישאו בסתר בגלל התנגדות מצד אבי אשתו. לאחר נישואיהם הצטרפה ג'קי אל דארל ברוב משלחות החיות שלו, עזרה בהקמת גן החיות בג'רזי ובניהולו, וכתבה שני ספרי זיכרונות מצחיקים שהיו לרבי-מכר, על השיטות של דארל לגיוס כספים למאמצי השימור שלו. לחץ העבודה של דארל, התנודות במצב רוחו והיותו אלכוהוליסט הביאו לבסוף לגירושין בשנת 1979.
בעידודה ובהמרצתה של אשתו ג'קי ועל סמך עצתו של אחיו הבכור לורנס, החל דארל לכתוב דיווחים אוטוביוגרפיים לצורך גיוס כספים. ספרו הראשון - The Overloaded Ark נחל הצלחה עצומה, ועודד את דארל להמשיך בכתיבה. אף כי זכויות היוצרים שלו בבריטניה הכניסו לו רק 50 לירות שטרלינג, הרי תמורת הזכויות להוצאת הספר בארצות הברית קיבל 500 לירות שטרלינג והצליח לגייס די כסף למימון משלחת רביעית לדרום אמריקה בשנת 1954. משלחת זו נתקלה בהפיכה בפרגוואי ונכשלה.
היסודות לגן החיות בג'רזי
הופעת הספר "משפחתי וחיות אחרות" בשנת 1956 פרסמה את דארל ברבים כסופר וכתוצאה מכך, לראשונה, כחוקר טבע. התמלוגים על הספר, שהגיע לרשימות רבי המכר באנגליה, עזרו למימון המשלחת הבאה של דארל.
אכזבתו הגדלה והולכת של דארל מאופן ניהולם של גני חיות בימים ההם, ואמונתו שגני חיות צריכים לפעול בראש ובראשונה כמאגרי שימור של מינים בסכנת הכחדה, הביאו אותו להרהר באפשרות לייסד גן חיות משלו. מסעו בשנת 1957 לבאפוט, בפעם השלישית והאחרונה, נועד בעיקר לאיסוף בעלי חיים שיהוו את אוסף הליבה לגן חיות משלו. משלחת זו גם צולמה לסרט, בניסיון הראשון של דארל לצלם את עבודתו עם בעלי חיים. הצלחת הסרט "חברברי הסוואנה" (To Bafut with Beagles) ותוכנית הרדיו "פגישות עם בעלי חיים" המתעדת את זיכרונותיו, עשו את דארל לאורח קבוע במחלקת הטבע של ה-BBC בעשרות השנים הבאות, ובד בבד סיפקו מימון נחוץ ביותר למפעלי השימור שלו.
בשובו מבאפוט, התיישב דארל בבית ההארחה של אחותו, מרגרט דארל, בעיר החוף בורנמות. החיות שוכנו בגנים ובמוסך על בסיס זמני, בעוד דארל מחפש אתרים מתאימים לגן-חיות. למגינת לבו, דחו הן עיריית בורנמאות' והן זו של פּוּל את רעיונותיו לגן-חיות.
דארל הקים את הפארק הזואולוגי ג'רזי (Durrell Wildlife Park) לשיכון אוסף החיות הגדל והולך שלו. האתר שנבחר לגן החיות, בית אחוזה מן המאה ה-16, Les Augres Manor, הגיע לידיעתו של דארל במקרה, לאחר חיפוש ממושך וחסר תוצאות אחר מקום מתאים. דארל חכר את האחוזה והקים את גן החיות שלו על קרקעות האחוזה שתוכננו מחדש. דארל קיבל על עצמו עוד משלחת, מוצלחת יותר הפעם, לדרום אמריקה, לאסוף מינים בסכנת כליה לגן החיות שלו בשנת 1958. גן החיות נפתח לקהל בשנת 1959.
ב-1962 צילם דארל עם אשתו סדרת טלוויזיה בניו זילנד, באוסטרליה ובמלזיה.
ככל שגדל גן החיות והתרחב, צמח עמו מספר הפרויקטים היזומים להצלת חיות בר בסכנה בחלקים אחרים של העולם. דארל תרם את חלקו בייסוד קרן ג'רזי לשימור חיות בר, ב-6 ביולי 1963, במטרה להתמודד עם האתגרים, המכבידים יותר ויותר, שבניהול גן-חיות, חיות-בר ובית-גידול.
בשנת 1971 פתחה הקרן אגף בינלאומי, The Wildlife Preservation Trust International, בארצות הברית כדי לעזור ביתר הצלחה למאמצי שימור בינלאומיים. באותה שנה קנתה הקרן את אחוזת גן החיות בג'רזי מבעליה, רב סרן יו פרייזר, ובכך העניקה לגן החיות משכן של קבע.
היוזמה של דארל הניעה את החברה לשימור החי והצומח לייסד בג'רזי בשנת 1972 את הוועידה לריבוי בשבי של מינים בסכנת הכחדה כעזר להמשך קיומם (אנ'), כיום אחת הוועידות היוקרתיות ביותר בתחום. בשנת 1972 הפכה הנסיכה אן לפטרונית הקרן, פעולה שכיוונה את זרקורי התקשורת אל דארל ועזרה לגיוס כספים.
בשנת 1970 היה המפעל של קרן ג'רזי לשימור חיות בר לגן החיות המוביל בתחום הריבוי בשבי, ששם לו למטרה להצליח בתחום זה בקרב מינים כמו גורילת שפלה מערבית ובעלי חיים שונים מן האי מאוריציוס. דארל ביקר מספר פעמים במאוריציוס ותיאם שם מאמצי שימור בקנה מידה גדול, שכללו תוכניות ריבוי בשבי של ציפורים וזוחלים מקומיים, שיקום סביבתי של Round Island, הכשרת צוות מקומי והקמת מתקני שימור במקום ומחוצה לו. כל אלה הביאו בסופו של דבר להקמת קרן מאוריציוס לחיות בר בשנת 1984.
דארל פגש את אשתו השנייה, לי מקג'ורג' דארל, ב-1977 כשהרצה באוניברסיטת דיוק, שם עבדה לי על הדוקטורט שלה בתקשורת בעלי חיים. הם נישאו בשנת 1979. היא כתבה במשותף עמו מספר ספרים, ביניהם The Amateur Naturalist ולאחר מותו הייתה למנהלת לשם כבוד בקרן .
ב-1978 פתח דארל את מרכז ההכשרה לאנשי שימור טבע בגן החיות, ה"אוניברסיטה-זוטא", במילים שלו. נכון ל-2005 השתלמו במרכז ההכשרה הבינלאומי יותר מאלף חוקרי טבע, וטרינרים של גני חיות ואדריכלי גני-חיות מ-104 ארצות. לדארל היה חלק גם בעיצוב קבוצת המומחים לריבוי בשבי של איחוד השימור העולמי בשנת 1982.
בשנת 1985 הקים דארל את הקרן לשימור חיות הבר בקנדה. המגבית הרשמית להצלת חיות מהכחדה החלה לפעול בשנת 1991, תקופה בה גני חיות בריטיים נקלעו לצרות וגן החיות של לונדון היה בסכנת סגירה.
בשנת 1990 ייסדה הקרן תוכנית שימור במדגסקר, לפי הקווים של תוכנית מאוריציוס. דארל ביקר במדגסקר בשנת 1990 כדי לפתוח בתהליך ריבוי בשבי של מספר מינים ייחודיים לאי, כגון האיי איי.
דארל בחר בדודו, הציפור מהאי מאוריציוס שלא יכולה הייתה לעוף, ולכן ניצודה ללא רחם עד להכחדתה במאה השבע-עשרה, כסמל הן לגן החיות ג'רזי והן לקרן. סניף הילדים של הקרן נקרא מועדון הדודו. ב-26 במרץ 1999, ביובל הארבעים לקרן, לאחר מותו של דארל, שונה שמה ל"קרן דארל לשימור חיות הבר". גם הקרן הבינלאומית לשימור חיות בר שינתה את שמה ל"קרן חיות הבר" בשנת 2000, ואימצה לה כסמל את הטאמארין השחור.
אחרית ימיו
ב-1982 הוענק לו אות מסדר האימפריה הבריטית.
הצירוף של חיי-תלאות תחת כיפת השמים עם שתיינות כבדה יצר אצל דארל בעיות בריאות בשנות ה-80'. הוא עבר ניתוח החלפת עצם בירך בניסיון להתגבר על שיגרון, אבל סבל מבעיות כבד. בריאותו התדרדרה במהירות אחרי המסע למדגסקר בשנת 1990. ב-30 בינואר 1995 מת דארל מסיבוכים לאחר ניתוח השתלת כבד. אפרו קבור בשטח גן החיות ג'רזי.
מדיניותו של דארל לגבי גני חיות
ג'רלד דארל הקדים את זמנו כאשר קבע את התפקיד שגני חיות במאה העשרים צריכים למלא, בעיקר ב- Stationary Ark. רעיונותיו מושתתים על היסודות הבאים:
- מטרתו העיקרית של גן-חיות צריכה להיות תפקוד כמאגר של מינים בסכנת הכחדה קריטית, הזקוקים לריבוי בשבי כדי לשרוד.
- מטרות משניות של גני חיות הן חינוך ולימוד הבריות על חיות בר וחקר הטבע, והשכלת ביולוגים בהרגלי בעלי החיים.
- אסור לגני חיות להתקיים למטרות בידור בלבד, ומינים שאינם בסכנת הכחדה יש להחזיר לבתי גידול טבעיים.
- בעל חיים צריך להימצא בגן-חיות רק כמוצא אחרון, לאחר שכל המאמצים להצילו בטבע עלו בתוהו.
גם רעיונותיו של דארל בנושא שיכון הדיירים בגני חיות מצביעים על סדר העדיפות שלו. ואלה התשתיות שעליהן בנויות המכלאות בג'רזי:
- בבניית מכלאות יש לקחת בחשבון ראשית את רווחת החיה (ובכלל זה מחסה לפרטיות), שנית את נוחות המטפל בחיה, ולבסוף את נוחות המבקרים.
- גודל המכלאה צריך להיות תלוי במרחב הטריטוריות בטבע.
- עמיתיה למכלאה של חיה צריכים לשקף לא רק נישה אקולוגית ושאלות ביוגאוגרפיות, אלא גם את כישוריה החברתיים - באיזו מידה היא מסתדרת עם אחרים מבני מינה ובני מינים אחרים.
- כל חיה זכאית לאוכל לפי בחירתה, שגיוון מוסיף לו עניין מדי פעם; לבן או בת-זוג לפי בחירתה, ולסביבה נעימה ומעניינת.
גן החיות ג'רזי היה הראשון לשכן אך ורק מינים בסכנת הכחדה, והיה מן החלוצים בתחום הרבייה בשבי. גם מרכז ההכשרה הבינלאומי וארגון הוועידה לרבייה בשבי הנם חלוצים נודעים בתחומם.
ספריו שתורגמו לעברית
דארל חיבר 37 ספרים שתורגמו ל-31 שפות. ספרו הפופולרי ביותר, "משפחתי וחיות אחרות", עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה ששודרה בארצות רבות.
- היער השיכור, 1956, בעברית- בהוצאת עם עובד 1971, תרגם אמציה פורת
- חיות, ציפורים וקרובים, 1969, בעברית יצא בספרית פועלים 1980, תרגמה עפרה ישועה
- פגישות עם בעלי חיים,1958 בעברית התפרסם בספרית פועלים 1984, תרגמה שולמית אריאל
- ציפור הלעג,1981, בעברית: הוצאת מעריב 1985, תרגמה צילה אלעזר
- חברברי הסוואנה, הוצאת עם עובד 1987, תרגם אמציה פורת
- הפיקניק ומהומות אחרות, 1979. בעברית: הוצאת מעריב 1989, תרגמה איילה בלאנדר
- עטלפים זהובים ויונים ורודות, 1977, בעברית: הוצאת מעריב 1990, תרגמה ליאורה הרציג
- סנדל וכל השאר, הוצאת מעריב 1991, תרגם גבי פלג
- גן האלים, 1978, בעברית: הוצאת מעריב 1991, תרגם גבי פלג
- לחתן את אמא, 1991, בעברית: הוצאת מעריב 1992, תרגם גבי פלג
- משוגע על חיות, הוצאת מעריב 1992, תרגם גבי פלג
- גן חיות במזוודה, 1960, בעברית: הוצאת מעריב 1992, תרגם גבי פלג
- הרפתקאותיי עם אי-אי, 1992, בעברית: הוצאת מעריב 1994, תרגם גבי פלג
- משפחתי וחיות אחרות, 1956, בעברית: ספרית פועלים 1978, תרגמה עפרה ישועה
- קרובתי רוזי, 1968, בעברית: הוצאת מעריב 1987, תרגמה אילה בלאנדר
- חובב הטבע, 1982, יחד עם לי דארל (אשתו השניה), בעברית: אדם, מוציאים לאור 1988, תרגמה תמר רון
- גונבי החמורים, 1968, בעברית: הוצאת מעריב 1991, תרגם גבי פלג
- שתיים על העץ, 1966, בעברית: הוצאת מעריב 1992, תרגם עמנואל לוטם
לקריאה נוספת
- דאגלס אדמס, הזדמנות אחרונה לראות (על חיות בסכנת הכחדה)
קישורים חיצוניים
- על דארל ב אתר קרן דארל
- כתבה על דארל במגזין "עיתון חי"
שרגא ביש גדא אודות דארל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
ג'רלד דארל24811444