ג'ף פלייק

ג'ף פלייק
Jeff Flake
לידה	31 בדצמבר 1962 (גיל: 61); אריזונה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת בריגהאם יאנג
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	3 בינואר 2013 – 3 בינואר 2019; (6 שנים)
	→ ג'ון קייל קירסטן סינמה ←
	3 בינואר 2003 – 3 בינואר 2013; (10 שנים)
	3 בינואר 2003 – 3 בינואר 2013; (10 שנים)

ג'פרי (ג'ף) ליין פלייק (באנגלית: Jeffry Lane "Jeff" Flake; נולד ב-31 בדצמבר 1962) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית. פלייק כיהן כסנאטור מטעם מדינת אריזונה מינואר 2013 עד ינואר 2019, קודם לכן כיהן כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ביוגרפיה

פלייק נולד בחוות בקר בסנופלייק שבאריזונה. לאחר לימודי התיכון היה שליח הכנסייה המורמונית לדרום אפריקה ולזימבבואה. ב-1986 סיים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת בריגהאם יאנג וב-1987 סיים תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת בריגהאם יאנג. בתום לימודיו החל לעבוד בוושינגטון די. סי. במשרד יחסי ציבור. בהמשך עבר לנמיביה באפריקה שם כיהן כמנהל המכון לדמוקרטיה. ב-1992 מונה למנהל מכון גולדווטר, מכון מחקר ליברטריאני-שמרני באריזונה.

בשנת 2000 נבחר כנציג מחוז מס' 1 של אריזונה לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא הושבע לתפקיד בינואר 2001 ומאז נבחר לארבע כהונות נוספות. בנובמבר 2012 ניצח בבחירות לסנאט לאחר שזכה ל-49.2% מקולות המצביעים לעומת ריצ'רד קרמונה, חבר המפלגה הדמוקרטית שקיבל 46.2%. פלייק מכהן בסנאט כחבר ועדת החוץ, חבר בוועדת האנרגיה והמשאבים הטבעיים, חבר ועדת המשפטים והוועדה המיוחדת לענייני הזדקנות.

במהלך הקדנציה שלו חבר פלייק לקבוצה של חברי סנאט משתי המפלגות, שכונתה "חבורת השמונה" (Gang of Eight), וכוללת בנוסף אליו את צ'אק שומר, לינדזי גרהאם, ג'ון מקיין, מרקו רוביו, דיק דרבין, רוברט מננדז ומייקל בנט, במטרה לקדם רפורמה בחוקי ההגירה לארצות הברית, שתסדיר בין השאר את מעמדם של כ-11 מיליון שוהים בלתי חוקיים^[1].

לאורך השנים תמך בהפשרת היחסים עם קובה^[2], כחבר סנאט תמך ביוזמתו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה מ-2015 לנרמול היחסים הדיפלומטיים ואף היה חבר במשלחת הראשונה של הקונגרס לקובה^[3]. ב-13 באוגוסט 2015, עם פתיחתה הרשמית של שגרירות ארצות הברית בהוואנה^[4], נכח פלייק במשלחת דו-מפלגתית יחד עם מזכיר המדינה ג'ון קרי בטקס הנפת הדגל האמריקאי^[5]. באוקטובר 2017 הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת בסנאט, זאת לאחר שביקורתו על הנשיא דונלד טראמפ פגעה במעמדו במפלגה הרפובליקנית^[6].