ג'מיני 12
 | |||
 | |||
| באז אולדרין וג'ים לוול | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | חיבור לחללית לא מאוישתופעילות חוץ רכבית | ||
| חללית | ג'מיני | ||
| כן שיגור | LC-19, נמל החלל קייפ קנוורל | ||
| שיגור | 11 בנובמבר 1966, 20:46:33[1] | ||
| נחיתה |
15 בנובמבר 1966 19:21:04 UTC 24°35′N 69°57′W / 24.583°N 69.950°W | ||
| משך המשימה | 3 ימים, 22 שעות, 34 דקות, 31 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית | 3,762.1 ק"ג | ||
| משגר | טיטן 2 GLV | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 59 | ||
| אפוגיאה | 289 ק"מ | ||
| פריגיאה | 251 ק"מ | ||
| זמן הקפה | 90.54 דקות | ||
| נטיית מסלול | 28.8° | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
ג'מיני 12 (גם ג'מיני XII) הייתה המשימה העשירית והאחרונה של תוכנית ג'מיני, התוכנית בה הוכח כי אדם מסוגל לשהות בחלל מעל ל־14 ימים וכי הוא יכול לפעול מחוץ לחללית לפרק זמן ממושך כשלגופו חליפת חלל. ג'מיני 12 גישרה בין תוכנית מרקורי ותוכנית אפולו. משימה זו נשאה את האסטרונאוטים ג'ים לוול ואדווין "באז" אולדרין.[2][3]
מטרות המשימה
- פגישה ועגינה עם האג'נה ולאחר מכן לבצע איתה תרגילי עגינה על מנת לשנות מסלול.
- ביצוע שלוש פעילויות חוץ־רכביות (Extravehicular Activity) בשביל לבצע תרגילי תחזוקה משולבים.
- המשימה כללה 14 ניסויים מדעיים, רפואיים וטכנולוגיים, כמו קביעת מידת המאמץ שאדם יכול לעמוד בו בתנאים השוררים בחלל, צילום ליקוי חמה מעל דרום אמריקה ועוד.[3]
השיגור
ג'מיני 12 שוגרה ב־11 בנובמבר 1966 בשעה 3:46:33 בערב ונכנסה למסלול סביב כדור הארץ בשעה 3:52:40. ב־7:32 בערב נפגשה ג'מיני 12 עם חללית היעד שלה – אג'נה, אשר שוגרה שעה וחצי לפני ג'מיני 12. רק 28 דקות מאוחר יותר, בשעה 4:14 בהקפה השלישית, עגנה ג'מיני 12 עם האג'נה (GATV), עקב בעיות במכ"ם החללית; במהלך העגינה האסטרונאוטים הסתמכו במידה רבה על תצפיות חזותיות.[3]
מהלך הטיסה
במהלך שיגור ה־GATV, הופיעה חריגת לחץ במערכת ההנעה הראשית שלה, ולכן ננטשה התוכנית להשתמש ב־GATV כדי להביא את החללית העוגנת למסלול גבוה יותר. במקום זאת התקיימו שני תמרוני מופע קטנים, באמצעות מערכת ההנעה המשנית של ה־GATV, שאיפשרו לחללית לצפות בליקוי החמה המלא ב־12 בנובמבר מעל דרום אמריקה בסביבות 9:20 בבוקר. הצוות צילם את הליקוי דרך חלונות החללית. לפני הצילום, האסטרונאוטים הרכיבו משקפי מגן מיוחדים בעלי עדשות כהות וחלונות החללית כוסו במסנני אור מיוחדים.[3]
הפעילות החוץ־רכבית (EVA) הראשונה התחילה בשעה 11:15 ב־12 בנובמבר, ביום השני לטיסה – אולדרין עמד על מושבו כשפלג גופו העליון נמצא מחוץ לפתח החללית. ה־EVA נמשכה שעתיים ו־29 דקות, שבמהלכן ביצע אולדרין תרגילי התעמלות, הרכיב מצלמת על־סגול בצד החללית (המצלמה צילמה כוכבים רבים ובמיוחד את הקסיופאה) ולפני שסגר את הפתח, אסף מיקרומטאורידים לניסוי. אולדרין סגר את הפתח בשעה 13:44. ב־13 בנובמבר בשעה 7:16 בבוקר, דיווח הצוות על כך ששני מנועי התמרון לא עובדים או שעובדים בקושי. בשעה 10:34, נפתח הפתח בשביל לצאת ל־EVA השני. בשעה 10:38, יצא אולדרין מחוץ לחללית, כשהוא מחובר לחבל באורך 9 מטרים. הוא עבד בתחילה באזור הפתח וחרטום החללית, ואחר כך נע לאורך מעקה, שהותקן על הלוח המתאם, שם השתמש ברגליים ובכבלים כדי למקם את עצמו מול לוח עבודה שהונח על החלק האחורי של המתאם, שבו ביצע 17 משימות ידניות פשוטות יחסית. לאחר מכן הוא עבר לאזור המתאם ל־GATV וביצע סדרה נוספת של משימות, שכללו שימוש במפתח ברגים. הוא צירף מחרוזת באורך של 30 מטר, המאוחסנת במתאם של ה־GATV, לסרגל המתאם של ג'מיני. כתריסר הפסקות בנות שתי דקות תוכננו ל־EVA כדי למנוע מאולדרין מלהיות מועמס כפי שקרה בזמן הליכות חלל קודמות. אולדרין נכנס שוב לחללית בשעה 12:33 וסגר את הצוהר שבע דקות מאוחר יותר. כל המשימות הושלמו. אורך ה־EVA היה שעתיים ו־6 דקות.[2][3]
הסלפי הראשון בחלל צולם על ידי באז אולדרין במהלך טיסה זו.[4][5]
בשעה 3:09 נפרדה ג'ימיני 12 מה־GATV, לבד מחבל הניילון, שנועד לניסוי שבא לבדוק את אפשרות ייצוב כלי הרכב באמצעות החבל בלבד. החבל נשאר רפוי ברוב הזמן, אבל הצוות האמין ששני כלי השיט הצליחו להגיע בסופו של דבר לייצוב. החבל נותק בשעה 7:37. ב־14 בנובמבר ב־9:52 בבוקר נפתח הפתח ואולדרין החל הליכת חלל נוספת שכללה צילום, ניסויים נוספים והשלכת ציוד שלא נעשה בו שימוש. הליכת החלל הסתיימה כעבור 55 דקות בסגירת הפתח ב־10:47 בבוקר. היו מספר בעיות מינוריות נוספות במהלך המשימה בתאי הדלק ובמנועי בקרת הגישה, אך אלו לא השפיע על שאר המשימה.[3]
הצלחת המשימה
ביום הרביעי לטיסה פתח אולדרין מחדש את פתח החללית והתרומם כדי לבצע צילום נוסף של כוכבים וגם של ענן אבקת נתרן צהבהבה שפוזרה מעל כדור הארץ. אותה אבקה פוזרה על ידי שני טילים מטארולוגיים צרפתיים מבסיס האמאגור שבסהרה. פעילות זו נמשכה כמעט כשעה.
ב־15 בנובמבר, ארבעה ימים לאחר השיגור, נחתה ג'מיני 12 בהצלחה מלאה בשעה 1:46:31 בערב. הנחיתה התרחשה בשעה 2:21:04 במערב האוקיינוס האטלנטי ב־24.58°N 69.95°W כ־4.8 ק"מ מנקודת היעד. החללית נאספה בעזרת מסוק בשעה 2:49, והגיעה לנושאת מטוסים של צי ארצות הברית בשעה 3:28.כל המטרות העיקריות של המשימה הושגו בהצלחה, למעט התמרונים באמצעות מערכת ההנעה של האג'נה, שנמנעו עקב חריגות לחץ במערכת ההנעה.
הניסויים המדעיים שבוצעו בהצלחה היו:
- גידול ביצת צפרדע מתחת בחוסר כבידה, כדי לראות אם חוסר הכבידה גורם לתופעות בלתי רגילות בגידולן של צפרדעים
- צילומי שטח סינופטיים
- צילומי מזג אוויר סינופטיים
- צילומי תחליבים גרעיניים
- צילומי אופק
- צילומי על־סגול של השמיים
- צילום בשמים מוחשכים
שני הניסויים לאיסוף מיקרומטאורידים ושלושת הניסויים לצילום תופעות שטח, לא הושלמו במלואם.[2][3]
סיום התוכנית
ג'מיני הקיפה את כדור הארץ 59 פעמים במשך 94 שעות ו־35 דקות. ב־11 בנובמבר 1966 הסתיימה תוכנית ג'מיני, בשיגורה של החללית ג'מיני 12 ובה האסטרונאוטים ג'יימס לוול ובאז אולדרין.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוח משימת ג'מיני, נאס"א, 1967
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תכנית ג'מיני, באתר הידען
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Gemini 12, NASA
- ^ Rarely Seen Images From Space Including the ‘Best Selfie Ever’ קנת' צ'אנג, ניו יורק טיימס, 23.2.15
- ^ באז אולדרין:אני צילמתי את הסלפי הראשון בחלל
| תוכנית ג'מיני | ||
|---|---|---|
|
39102690ג'מיני 12