ג'ירף דרום-אפריקני

ג'ירף דרום-אפריקני
מצב שימור
מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	ג'ירפיים
סוג:	ג'ירף
מין:	ג'ירף דרומי
תת־מין:	ג'ירף דרום-אפריקני
שם מדעי
Giraffa camelopardalis giraffa
תחום תפוצה
תפוצת הג'ירף הדרום אפריקני מסומנת בכתום

ג'ירף דרום-אפריקני (שם מדעי: Giraffa camelopardalis giraffa) הוא תת-מין של ג'ירף דרומי מהסוג ג'ירף הנפוץ בדרום אפריקה, נמיביה, בוטסואנה, זימבבואה ומוזמביק.

לתת מין זה כתמים חומים עד חום כהה, לעיתים מזכירים צורת כוכב על גוון בהיר "שזוף". הזכרים מגיעים לגובה של כ-5.5 מטרים (לעיתים עד 6 מטרים) ולמשקל של עד כ-1,500 ק"ג. הנקבות נמוכות יותר – כ-4.5 מטר, וקלות יותר, עד כטון אחד. הג'ירף צמחוני וניזון בעיקר מעלי השיטה.

נקבת הג'ירף ממליטה ולד יחיד לאחר הריון של 15 חודשים. אף על פי היא ממליטה ולד אחד בכל פעם היא יכולה להמליט יותר משמונה צאצאים בתקופת חייה. נקבות חוזרות כל שנה לאותה נקודה כדי להמליט. ג'ירפות ממליטות לאורך כל השנה אך רוב הצאצאים נולדים בעונה היבשה. כאשר הצאצא נולד הוא נופל מגובה של כשני מטרים מאחר שהנקבה ממליטה בעמידה. הצאצאים נולדים במשקל של כ-90 קילוגרמים ובגובה של כשני מטרים. ולד יכול לעמוד כחצי שעה לאחר שנולד ולינוק חלב מאמו הוא ימשיך לינוק חלב עד גיל שנה. בשנת חייו הראשונה הג'ירף יכול לגבוה כ-27 סנטימטר בחודש. לאחר מכן קצב הגדילה מאט עד ל-3 סנטימטר בשנה. ג'ירפות הן חיות אוהבות חברה ואפילו ייתנו את צאצאיהן לטיפול ושמירה על ידי העדר. רוב גורי ג'ירף אינם שורדים את השנה הראשונה לחייהם עקב טורפים. ג'ירפים יכולים להגיע לגיל של כ-25 שנים, אם כי ג'ירפים בטבע לרוב לא עוברים את גיל 15–20.

כיום מספרם של הג'ירפים הדרום אפריקניים עומד על כ-12,000 (על פי הקרן לשימור הג'ירפות, giraffe conservation foundation).

תזונה

ג'ירפים אלו חיים בסוואנות של מרכז ודרום אפריקה. באזורים אלה הם ניזונים בעיקר מעלים וענפים של עצים, אליהם הם מגיעים באמצעות צווארם הארוך. צוואר זה מאפשר להם להימנע מתחרות על מזון עם בעלי חיים אחרים, שכן רק מעטים יכולים להגיע אל אותם ענפים שאליהם מגיעים הג'ירפים. עיקר תזונתם של הג'ירפים הוא עלי השיטה, הנפוצה בסוואנות אפריקאיות. לשונם הארוכה והשרירית והכמויות הגדולות של הריר הסמיך שהם מייצרים מסייעים להם להגן על פיהם בעת לעיסת הענפים הקוצניים. אבל, למרות היעדר התחרות על המזון, הג'ירפים עדיין צריכים לעבור מרחקים גדולים כדי למצוא מספיק מזון. הג'ירפים הבוגרים זקוקים לכ35 ק"ג של מזון כיוון שמשקלו של גירף בוגר עשוי להתקרב לשתי טונות ומשקלה של הג'ירפה הנקבה עולה גם הוא על טון אחד. את סיוריהם אחר מזון עורכים הג'ירפים בקבוצות אשר הרכבן משתנה לעיתים קרובות. ג'ירפות טובות בשימור מים באקלים אפריקה החם. הן יכולים לחסוך ולשמור על טמפרטורת הגוף שלהם בחלקו, בגלל צורתן; הרגליים הדקות והארוכות שלהם מאפשרות לחום להשתחרר במהירות. העלים שהן אוכלות הם מקור טוב של מים, והן יכולות ללכת מספר ימים בלי לשתות. לג'ירפות יש קשיים בהורדת ראשיהן המאסיביים לקרקע ולכן הן נאלצות להתכופף. מצב זה משאיר אותן פגיעות לטורפים.

רבייה

הריון של ג'ירפה נמשך 15 חודשים ולאחריו נולד ולד אחד. מקרה של תאומים הוא נדיר ביותר אך תועד מספר פעמים. למרות תקופת ההיריון הארוכה ג'ירפות יכולות להמליט כשמונה צאצאים במהלך חייהן, כאשר בשבי נצפו מקרים שג'ירפה המליטה יותר מכך. הנקבות חוזרות שנה אחר שנה לאותו מקום בשביל להמליט. ג'ירפות ממליטות אך כ-60% מהוולדים שנולדו, בתת-המין ג'ירף דרום אפריקני נולדו בארבעת החודשים שבין דצמבר למרץ. כאשר הג'ירף נולד הוא נופל מגובה של כשני מטרים מאחר שהאם ממליטה בעמידה. ג'ירף שוקל כ-90 קילו בעת היוולדו וכאשר הוא עומד הוא מגיע לגובה של כמטר ושמונים סנטימטרים. ג'ירף יכול לעמוד פחות מחצי שעה לאחר היוולדם והם יונקים מאמם בשנתם הראשונה. בחודש הראשון לחייהם הג'ירפים גדלים כ-27 סנטימטרים וממשיכים לגדול בקצב מהיר עד גיל שנה. לאחר מכן קצב הגדילה שלהם קטֵן ל-3 סנטימטרים לשנה. הג'ירפות הן חיות עדריות מאוד ואפילו ייתנו את העגלים שלהן למשמר על ידי אחת מחברות הקבוצה (מעין גן ילדים) בזמן שהאחרות אוכלות. רק כמחצית מהעגלים יגיעו לבגרות והשאר ייטרפו בידי אריות, נמרים, צבועים, תנים ותנינים. הנקבות יגיעו לבגרות בגיל שלוש עד ארבע, הזכרים נלחמים זה בזה ב"קרבות צוואר". הקרבות נערכים על ידי שילוב הצווארים הארוכים ודחיפות הדדיות ואף מכות צוואר או מכות עם הראש החמוש בקרניים. קרניהן של הג'ירפים הן למעשה שלוחות עצם של הגולגולת המכוסות בעור ובקצותיהן ציצית שיער ומספרן של הקרניים נע בין שתיים לחמש.

איומים

ראש ג'ירף דרום אפריקני בוגר בהשוואה ליד אנושית

לצורך הגנה עצמית משתמשים הג'ירפים בבעיטות. הטורף היחידי של ג'ירף בוגר הוא האריה, על אף שבעיטה עלולה להורגו. כדי להגדיל את סיכוייהם ללכוד ג'ירפים מנסים האריות לתקוף אותם ברגע התורפה שלהם – כאשר הם שותים. הג'ירפות תלויות במים אך הגישה למים קשה עליהם בשל המבנה הייחודי של הרגליים קדמיות הארוכות מהאחוריות. כדי להגיע אל המים על הג'ירפים לפשק את רגליהם הקדמיות, ולהרכין את ראשיהם. במצב זה קשה להם לבעוט או אפילו לפתוח במנוסה. מסיבה זו, כאשר ניגשים הג'ירפים לשתות הם עושים זאת לעיתים קרובות בתורות כאשר חלק מהפרטים שותים וחלק משגיחים מסביב וכיוון שחוש הראייה הוא המפותח בחושי הג'ירפים ומשום שראשם עשוי להגיע לגובה של בין חמישה לשישה מטרים, הם מסוגלים להבחין בטורפים גם ממרחק רב. נקודת תורפה נוספת של הג'ירפים היא בעת השינה ולכן הם ממעיטים בשינה. ג'ירפים ישנים לכל היותר חצי שעה ביום וגם שינה זו מחולקת למספר פרקי זמן קצרים של שינה עמוקה. מלבד האריה האויב הגדול ביותר של הג'ירף הוא האדם. האיומים הגדולים ביותר על אוכלוסיית הג'ירפות הם ציד בלתי חוקי וצמצום שטחי מחיה.

• 
  שלושה זכרים, הפארק הלאומי קרוגר, דרום אפריקה
• 
  נקבת ג'ירף דרום אפריקני, שמורת גרואנקלוף, דרום אפריקה (Groenkloof Nature Reserve)
• 

לקריאה נוספת

• Anne Innis Dagg; Giraffe: Biology Bwhavior and Conservation. Cambridge 2011

קישורים חיצוניים

• ג'ירף דרום-אפריקני, באתר ITIS (באנגלית)
• ג'ירף דרום-אפריקני, באתר NCBI (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ירף דרום-אפריקני32351070Q28024462