ג'ים רודס
 | |||||||
| ג'ים רודס | |||||||
| לידה | קולטון, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | קולמבוס, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'יימס אלן רודס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרין לון, קולמבוס, אוהיו, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'יימס אלן רודס (באנגלית: James Allen Rhodes; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אוהיו ה-61 וה-63 בשנים 1963–1971, ובשנים 1975–1983. הוא אחד משבעת המושלים היחידים בכל מדינות ארצות הברית שכיהן ארבע תקופות כהונה מלאות של ארבע שנים כל אחד, ו-5,840 הימים בהם הוא כיהן כמושל מציבות אותו במקום הרביעי באורך הכהונה מבין כל מושלי המדינות לדורותיהם.
ראשית חייו
ג'ים רודס נולד בכפר קולטון שבמחוז ג'קסון, אוהיו, כבנם של ג'יימס וסוזאן האו רודס, שהיו ממוצא ולשי. לימים העיר רודס שהסיבה שהוא ומשפחתו היו רפובליקנים הייתה הכבוד שרחש אביו, מפקח במכרה, למנהיג העובדים הרפובליקני ג'ון לואיס (אנ'). כאשר היה רודס בן תשע נפטר אביו והמשפחה עברה לספרינגפילד, אוהיו, שם הוא סיים את בית הספר התיכון, בו הוא היה חבר בנבחרת הפוטבול של בית הספר. בהמשך עברה המשפחה שוב, הפעם לקולומבוס, זאת על רקע זכייתו של רודס במלגת כדורסל צנועה באוניברסיטת המדינה של אוהיו. אף על פי שרודס נשר מהלימודים לאחר זמן לא רב, הוא תואר ברשומות האוניברסיטה כבוגר שלה. לאחר שנשר מהלימודים, פתח רודס בית עסק שנקרא "המקום של ג'ים" (Jim's Place) בעברו השני של הרחוב מול האוניברסיטה. בית עסק זה תואר כמקום בו ניתן היה לרכוש כל דבר, החל מסופגניות והמבורגרים, ועד שליחת טופסי לוטו.
ראש עיריית קולומבוס
ב-1934 החל רודס לעשות שימוש במעמדו כאיש עסקים מקומי כדי להתקדם במערכת הפוליטית של קולומבוס, והיה לחבר מועצת הרובע, חבר במועצת החינוך העירונית, מבקר העירייה, ובסופו של דבר כיהן בשנים 1944–1952 כראש עיריית קולומבוס. באותה תקופה הוא נשא לאישה את הלן רולינס. תקופת כהונתו של רודס כראש העיר עמדה בסימן של שני השגים, כשהראשון היה שכנוע 67 אחוזים מקהל המצביעים בעיר לאשר בפעם הראשונה גביית מס הכנסה עירוני, והשני היה השימוש המוצלח שלו ב"דיפלומטיית המים" לסיפוח מספר רב ככל האפשר של פרברים לתחום העירוני של קולומבוס. כאשר נבנו והתפתחו פרברים סביב לעיר, היה להם צורך לגישה לתשתיות מים, שהיו תחת השליטה הבלעדית של מערכת המים העירונית. רודס הבהיר לקהילות הללו, שאם הם מעוניינים לקבל מים, עליהם להתמזג עם העיר קולומבוס. כתוצאה מכך, כיום קולומבוס היא העיר ששטחה הוא הגדול ביותר מבין ערי אוהיו.[1]
מושל אוהיו
כשהוא מכוון מטרה לתפקיד המושל, נבחר רודס ב-1952 כמבקר המדינה של אוהיו והחל לכהן בתפקיד בראשית 1953. ב-1954 התמודד רודס מול המושל הפופולרי המכהן, הדמוקרט פרנק לאושי, ונוצח כאשר קיבל 46 אחוזים מקולות הבוחרים מול 54 אחוזי הקולות שהצביעו עבור לואשי. ב-1962 הוא התמודד פעם נוספת על משרת המושל, הפעם נגד הדמוקרט המכהן מייקל די סאלה. מסע הבחירת של רודס התמקד ב"משרות וקדמה", ובנאומיו הוא חזר שוב ושוב על טענתו שגידול במשרות יוביל לירידה בשיעורי הפשיעה, הגירושין ומחלות הנפש. רודס גם הפך את הגידול במיסים שיזם די סאלה, כמו המס על הדלקים, לחלק מרכזי במסע הבחירות שלו. הוא גם עמד איתן בפני שערורייה מינורית כאשר יושב ראש המפלגה הדמוקרטית באוהיו טען שרודס לווה סכום של 54,000 דולר מתוך כספי מסע הבחירות שלו. במהלך עימות הבחירות שנערך ביניהם, הסכימו הן רודס הם די סאלה ש"הייתה זו מערכת הבחירות הלקויה ביותר למשרת מושל אוהיו אי פעם".[2] ב-6 בנובמבר 1962 הצביעו 59 אחוזים מתושבי אוהיו בעד רודס.
רוד כיהן שתי תקופות כהונה של ארבע שנים כל אחת כמושל עד שסיים אותן בשל הגבלת כהונה ב-1971. בוועידות הארציות של המפלגה הרפובליקנית ב-1964 וב-1968 הוא שלט במשלחת הצירים של אוהיו. ב-1970 הוא התמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית, אך נוצח בבחירות המקדימות בהפרש קטן על ידי חבר בית הנבחרים של ארצות הברית רוברט טאפט ג'וניור, יומיים לאחר האירועים באוניברסיטת קנט.
בתקופת כהונתו של רודס כמושל בוצעו שני עונשי המוות האחרונים באוהיו בראשית 1963 לפני שאוהיו חידשה את עונש המוות ב-1999. ב-1983, בכהונתו השנייה של רודס כמושל, הוא חנן את אמרגן האגרוף דון קינג (אנ') לאחר שזה הורשע על הריגה ללא הוכחת רשלנות ב-1967 כאשר רמס את אחד מעובדיו עד למותו.
ב-3 במאי 1970 שלח רודס את כוחות המשמר הלאומי אל הקמפוס של אוניברסיטת המדינה של קנט לבקשת ראש עיריית קנט, לרוי סטרום, לאחר שבניין גיסות האימונים של קציני המילואים (ROTC) עלה באש כתוצאה מהצתה של מציתים בלתי ידועים בלילה הקודם. אנשי המשמר הלאומי הרגו ארבעה סטודנטים ופצעו תשעה אחרים.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בקנט יום לפני הירי באוניברסיטת קנט, הוא אמר על המפגינים בקמפוס:
הם גרועים יותר מהחולצות החומות, והאלמנטים הקומוניסטים, וגם מפרשי הלילה (אנ') ומלוקחי החוק לידיים. הם הסוג הגרוע ביותר של אנשים שאנו יכולים להעלות בדעתנו שקיימים באמריקה.[3]
בשל העובדה שחוקת אוהיו מגבילה את כהונת המושל לשתי תקופות כהונה של ארבע שנים, כאשר הגיש רודס את מועמדותו לכהונה שלישית ב-1974, סורבה בקשתו על ידי מזכיר המדינה. רודס הגיש עתירה ובית המשפט העליון של אוהיו פסק שהמגבלה היא רק על תקופות כהונה רצופות, וכך אפשר לו לשוב למשרת המושל לאחר שניצח בהפרש קטן את המושל המכהן ג'ון ג'יי גיליגן. רודס כיהן שתי תקופות כהונה רצופות נוספות לפני שפרש שוב ב-1983. במהלך משבר האנרגיה של חורף 1976–1977, הוביל רודס תפילה של 15 דקות שבה הוא "התחנן בפני האל להקל את הסופה". שנה לאחר מכן, בינואר 1978, בעיצומה של סופת שלגים שהורידה כמעט 80 ס"מ של שלג על אוהיו וגרמה למום של 60 איש, כינה רודס את הסופה "האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של אוהיו".[4]
ב-16 באוגוסט 1977 הוטחה עוגת קרם בננה בפניו ובכתפו של רודס על ידי הפעיל החברתי סטיב קונליף (אנ'), כאשר 25 צעירים הפריעו לפתיחת היריד המדינתי של אוהיו. לאחר מכן התמודד קונליף ללא הצלחה מול רודס על מועמדות המפלגה הרפובליקנית למשרת המושל.[5]
ב-1986 ניסה רודס להתמודד שוב על משרת המושל, ובכך לשבור שיא של תקופת כהונה חמישית, אך נוצח על ידי המושל המכהן דיק סלסט, שנוצח על ידי רודס בבחירות המוצלחות האחרונות שלו ב-1978.
מותו והנצחתו
ג'ים רודס נפטר בקולומבוס ב-4 במרץ 2001. הוא נטמן בבית הקברות גרין לון שבעיר.
בניינים ואתרים רבים בכל רחבי אוהיו נקראו על שמו של רודס:
- מגדל המשרדים על שם ג'יימס א. רודס - הבניין הגבוה ביותר בקולומבוס ומשכנו לשעבר של בית המשפט העליון של אוהיו.
- מגדל רודס בקמפוס אוניברסיטת המדינה של קליבלנד.
- אולם רודס בבניין המרכזי של בית החולים האוניברסיטאי המרכז הרפואי של אוניברסיטת המדינה של אוהיו.
- הארנה על שם ג'יימס א. רודס (מכונה על ידי המקומיים "הצנצנת" - The JAR) באוניברסיטת אקרון.
- הקולג' המדינתי על שם ג'יימס א. רודס בלימה, אוהיו.
- מרכז רודס במרכז הירידים המדינתי בקולומבוס.
- הכביש המדינתי מספר 32 שקרוי הדרך האפלצ'ית על שם ג'יימס א. רודס.
- מרכז האתלטיקה על שם ג'יימס א. רודס באוניבסיטת המדינה שווני.
קישורים חיצוניים
- ג'ים רודס באתר Ohio History Central (באנגלית)
- ג'ים רודס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 10 Largest Cities in Ohio - World Population Review
- ^ Alexander P. Lamis, Mary Anne Sharkey, Ohio Politics, Kent State University Press, 1994, p. 68.
- ^ Rick Perlstein, Nixonland: The Rise of a President and the Fracturing of America, Simon and Schuster, 2008, p. 468.
- ^ Frum, David (2000), How We Got Here: The '70s, New York, New York: Basic Books, p. 322.
- ^ "Gov. Rhodes Is Hit in Face With a Pie by Protester". New York Times. August 17, 1977.
32688384ג'ים רודס