ג'ים מקגריווי
 | |||||
| מקגריווי, יוני 2009 | |||||
| לידה |
6 באוגוסט 1957 (גיל: 66) ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס אדוארד מקגריווי | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת ג'ורג'טאון בית הספר לכלכלה של לונדון אוניברסיטת קולומביה[דרוש מקור: מתי?] | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, מחבר, כומר | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| בת זוג |
קארי שוץ (1997-1991) דינה מאטוס (2008-2000) | ||||
| |||||
ג'יימס אדוארד מקגריווי (באנגלית: James Edward McGreevey; נולד ב-6 באוגוסט 1957) הוא לשעבר פוליטיקאי אמריקאי וחבר המפלגה הדמוקרטית שכיהן כמושל ניו ג'רזי ה-52 משנת 2002 ועד התפטרותו ב-2004.
בשנים 1990–1992 שירת באספה הכללית של ניו ג'רזי, ולאחר מכן היה ראש עיריית וודברידג' במשך כעשור, בין השנים 1991–2002. במקביל לכהונתו כראש העיר, הוסיף לכהן בסנאט המדינתי מטעם מחוז הבחירה ה-19 בשנים 1994–1998. בבחירות 1997 היה המועמד הדמוקרטי לתפקיד מושל ניו ג'רזי, אך הובס בידי המושלת המכהנת כריסטין טוד ויטמן, מועמדת המפלגה הרפובליקנית. ב-2001 התמודד בשנית על התפקיד, והפעם נבחר ברוב גדול.
ב-12 באוגוסט 2004, בעקבות איומים בתביעה שעשויה הייתה לתת פומבי לשערוריה שהיה מעורב בה, הודה מקגריווי במעשיו הפסולים, והודיע באותה נשימה כי יתפטר מתפקידו כמושל החל מ-15 בנובמבר.
מאוחר יותר הוא הוסמך לכומר בהכנסייה האפיסקופלית והשלים לימודי תואר שני בסמינר לכמרים בניו יורק, אך הכנסייה סירבה להסמיך אותו רשמית לכומר. ביולי 2013 מונה לראש תוכנית התעסוקה וההכשרה של ג'רזי סיטי (JCETP), ומילא תפקיד זה עד שלהי 2019.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
מקגרי נולד בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, בנם של ורוניקה, אחות, וג'ק מקגריווי, מדריך תרגילים ימיים ששירת במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה. משפחתו הייתה אירית קתולית, והוא גדל בעיר קרטרט (Carteret) הסמוכה. בעיירה זו הוא למד בבית הספר היסודי סנט. ג'וזף ולאחר מכן בתיכון סנט ג'וזף במאטאצ'ון (Metuchen). בשנת 1981 השלים מקגריווי לימודי תואר שני במשפטים מהמרכז למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, וכעבור שנה קיבל תואר שני נוסף בחינוך מאוניברסיטת הרווארד. כמו כן, הוא בוגר תוכנית דיפלומה במשפטים בבית הספר לכלכלה של לונדון.
טרם כניסתו לפוליטיקה של ארצות הברית, היה מקגריווי עוזר תובע ומנהל בכיר בוועדת השחרורים של מדינת ניו ג'רזי. אחרי חייו הפוליטיים, באוניברסיטת קיין שבעיר יוניון בניו ג'רזי לימד מקגריווי אתיקה, משפטים ומנהיגות[1]. בשנים 1990–1992 היה חבר האספה הכללית של ניו ג'רזי, הבית התחתון בבית המחוקקים של המדינה. במקביל החל לכהן כראש העיר וודברידג', החל מ-1 בינואר 1992. בראשית 1993 החל את כהונתו כחבר הסנאט המדינתי כנציג מחוז הבחירה ה-19 במשך תקופת כהונה בת ארבע שנים, כשבמקביל הוא נבחר מחדש לראשות העיר ב-1995 וב-1999.
מושל ניו ג'רזי
מקגריווי התמודד לראשונה על תפקיד מושל ניו ג'רזי בשנת 1997, אך הובס במירוץ צמוד (47% מול 46%) על ידי המושלת הרפובליקנית המכהנת כריסטין טוד ויטמן (אנ')[2]. מורי סברין, מועמד המפלגה הליברטריאנית, קיבל מעט יותר מ-5% מקולות הבוחרים. מקגריווי התמודד שוב אל משרד המושל ב-6 בנובמבר 2001 והפעם גרף 56% מקולות הבוחרים, ונהפך אותו למושל הראשון שזכה במרב קולות הבוחרים מאז ג'יימס פלוריו (אנ') ב-1990[3].
לאחר שנהושבע לתפקידו כמושל המדינה בראשית 2002, ירש מקגריווי מקודמתו בתפקיד גירעון תקציבי בסך 5 מיליארד דולר אמריקני[4]. במהלך כהונתו העלה מקגריווי את המס על סיגריות[5] והגדיל את מס ההכנסה של המדינה עבור התושבים האמידים. על אף שגדל על ברכי הנצרות הקתולית, מקגריווי תמך בזכות להפיל והצהיר שממשלו לא יתיר אוכריסטיה בשירותי הכנסייה הציבוריים[6].
כהונתו של מקגריווי הייתה רצופת מחלוקות ושערוריות, שכללו תהיות ציבוריות על אודות מיומנויותיהם של האישים אותם מינה לתפקידים, שחיתות שלטונית לכאורה[7] ופרשת סחיטה בה היו מעורבים מגייסי תרומות מוקרטים ואנשי מפתח במדינה, בהם צ'ארלס קושנר[8][9][10].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ N.J. ex-governor teaches ethics after scandal, באתר רויטרס, 19 באפריל 2007 (באנגלית)
- ^ ג'ניפר פרסטון, THE 1997 ELECTIONS: THE GOVERNOR; GIULIANI SWEEPS TO SECOND TERM AS MAYOR; WHITMAN HOLDS ON BY A RAZOR-THIN MARGIN, באתר הניו יורק טיימס, 5 בנובמבר 1997 (באנגלית)
- ^ איבר פטרסון, [nytimes.com/2004/02/29/nyregion/on-politics-is-mcgreevey-following-in-florio-s-footsteps.html ON POLITICS; Is McGreevey Following In Florio's Footsteps?], באתר הניו יורק טיימס, 9 בפברואר 2004 (באנגלית)
- ^ McGreevey Says Republicans Enacted 'Fraudulent' Budget, באתר הניו יורק טיימס, 1 בפברואר 2002 (באנגלית)
- ^ N.J. Tax Up in Smoke, באתר Convenience Store News, 25 במאי 2002 (באנגלית)
- ^ McGreevey Won't Receive Communion, באתר הניו יורק טיימס, 6 במאי 2004 (באנגלית)
- ^ לורה מנסנרוס, McGreevey Bars Contracts for Political Donors, באתר הניו יורק טיימס, 23 בספטמבר 2004 (באנגלית)
- ^ קרייג הורוביץ, Jim McGreevey and His Main Man, באתר New York Magazine, 10 בספטמבר 2004 (באנגלית)
- ^ רונלד סמות'רס, BRIEFINGS: POLITICS; FUND-RAISER ADMITS FRAUD, באתר הניו יורק טיימס, 19 בספטמבר 2004 (באנגלית)
- ^ איבר פיטרסון, ON POLITICS; When a Campaign Ledger Becomes a Target List, באתר הניו יורק טיימס, 18 ביולי 2004 (באנגלית)
