ג'יימס וודסוורת' הבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס וודסוורת' הבן
James Wolcott Wadsworth Jr.
לידה 12 באוגוסט 1877
ג'נסיאו, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 21 ביוני 1952 (בגיל 74)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חתימה

ג'יימס וולקוט וודסוורת' הבן (באנגלית: James Wolcott Wadsworth Jr.‏; 12 באוגוסט 1877 – 21 ביוני 1952) היה פוליטיקאי אמריקאי, רפובליקני מניו יורק. הוא היה בנו של מבקר מדינת ניו יורק ג'יימס וולקוט וודסוורת', ונכדו של גנרל האיחוד ג'יימס ס. וודסוורת'.[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו

וודסוורת' נולד בג'נסיאו, ניו יורק ב-12 באוגוסט 1877. הוא היה בנם של מבקר מדינת ניו יורק ג'יימס וולקוט וודסוורת' (1846–1926) ולואיזה (לבית טראוורס) וודסוורת' (1848–1931).[2]

סבו וסבתו מצד אביו היו גנרל האיחוד ג'יימס ס. וודסוורת'[1] ומרי קרייג (לבית וורטון) וודסוורת' (1814–1874). סבו בנה בית בגודל 13,000 רגל מרובע בג'נסיאו בשנת 1835.[3]

וודסוורת' למד בבית הספר סנט מרקו, ולאחר מכן סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט בשנת 1898, שם היה חבר באחוות הגולגולת והעצמות.

קריירה

לאחר ייל, הוא שירת כטוראי בצבא המתנדבים בזירת פוארטו ריקו במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. לאחר שעזב את הצבא, הוא נכנס לעסקי משק החי והחקלאות, תחילה בניו יורק ולאחר מכן בטקסס.

הוא נעשה פעיל בשלב מוקדם בפוליטיקה הרפובליקנית. הוא היה חבר באספת מדינת ניו יורק בשנים 1905, 1906, 1907, 1908, 1909 ו-1910; והיה יושב ראש הבית בשנים 1906 עד 1910.

בשנת 1912, הוא התמודד על תפקיד סגן מושל ניו יורק מטעם המפלגה הרפובליקנית לצד ג'וב. א. הדג'ס, אבל הובס. ב-1914, בבחירות הישירות הראשונות לסנאט האמריקני (עד 1911, הסנאטורים של ארצות הברית נבחרו על ידי בית המחוקקים של מדינת ניו יורק), הביס וודסוורת' את הדמוקרט ג'יימס וו. ג'רארד (שגריר ארצות הברית המכהן בגרמניה) ואת הפרוגרסיבי ביינברידג' קולבי. וודסוורת' היה מצליף המיעוט בסנאט ב-1915 מכיוון שהדמוקרטים החזיקו ברוב מושבי הסנאט. הוא נבחר מחדש ב-1920 אך הובס על ידי הדמוקרט רוברט פ. וגנר ב-1926. בשנת 1921, וודסוורת' היה מועמד לתפקיד מזכיר המלחמה על ידי הנשיא וורן ג'. הרדינג, אך בסופו של דבר הוזז לטובת ג'ון וו. ויקס.

טיים, 28 בדצמבר 1925

וודסוורת' היה חסיד של זכויות הפרט וחשש ממה שהוא נחשב לאיום של התערבות פדרלית בחייהם הפרטיים של האמריקאים. הוא האמין שהמטרה היחידה של חוקת ארצות הברית היא להגביל את סמכויות השלטון ולהגן על זכויות האזרחים. מסיבה זו, הוא הצביע נגד התיקון ה-18 כשהיה בפני הסנאט. לפני כניסת חוק היובש לתוקף, וודסוורת' חזה שיהיו הפרות נרחבות וזלזול בחוק.[4]

באמצע שנות ה-20, וודסוורת' היה אחד מקומץ חברי קונגרס שהתבטאו בתוקף ותדיר נגד חוק היובש. הוא היה מודאג במיוחד מכך שניתן להעמיד לדין אזרחים על ידי פקידי מדינה ופקידים פדרליים כאחד בגין הפרה אחת של חוק היובש. זה נראה לו כסכנה כפולה, שאינה עולה בקנה אחד עם רוח החוק של התיקון החמישי.

ב-1926 הצטרף לאגודה נגד תיקון חוק היובש ונשא 131 נאומים ברחבי הארץ למען הארגון מאותה תקופה ועד לביטול החוק. חושיו הפוליטיים ומגעיו הוכיחו ערך בביטול חוק היובש.

הוא כיהן בבית הנבחרים האמריקני מ-1933 עד 1951, וכמו אלטון לנון, גארט וית'רס, קלוד פפר, יו מיטשל, מת'יו מ. נילי ומגנוס ג'ונסון, הוא אחד הסנאטורים המודרניים הבודדים שכיהנו מאוחר יותר בבית הנבחרים. בבית הנבחרים הוא התנגד להתבדלות של רבים מעמיתיו הרפובליקנים השמרנים, התנגד לחקיקה נגד לינץ' על רקע זכויות המדינה, דחה את חוקי שכר המינימום ואת רוב מדיניות הפנים של פרנקלין רוזוולט. אף על פי שוודסוורת' מעולם לא התמודד לנשיאות, שמו הוזכר כמועמד אפשרי ב-1936 וב-1944.

ויניפרד סטנלי, נציגה מבאפלו, הודחה מחוץ לוועדת המשפט של בית הנבחרים על ידי וודסוורת' הבן שהיה אחראי על הוועדה. סטנלי הבהירה שהיא רוצה לשמור ב"זמן שלום על הדחף והאנרגיה שנשים תרמו למלחמה". [5] לפיכך, בשנת 1944, סטנלי הציגה הצעת חוק למועצה הלאומית ליחסי עבודה לאסור אפליה בשכר על בסיס מין. הצעת החוק מתה בוועדה. הסיבה של וודסוורת' הייתה התנגדותו לנשים במקום העבודה, על פי היסטוריה של בית הנבחרים של נשים בקונגרס. [6]

ניתוח סודי מ-1943 של ועדת החוץ של בית הנבחרים מאת ישעיה ברלין עבור משרד החוץ הבריטי תיאר את וודסוורת' כ-[7]

חבר חדש בוועדה; בבית הנבחרים מאז 1933. חבר קונגרס מכובד ואהוד מאוד, שהצביע בעד כמעט כל צעדי מדיניות החוץ של הנשיא. אחד האנשים הכוחניים והעצמאיים ביותר בקונגרס וחבר פרלמנט מיומן ביותר. אף על פי שאינו מצדד בשום "ניו דיל עולמי", הוא ככל הנראה בעד שיתוף פעולה אמריקאי עם שאר העולם ומחויבויות מוגדרות של ארצות הברית לכינון שלום בטוח, אך אינו מסכים עם כל ניסיון של ארצות הברית להתערב עם מדינות אחרות פוליטיקה פנימית או צורות ממשל. תומך יעיל מאוד במדיניות החוץ של הממשל, שעשה שירות טוב בנאומיו ובלובינג פעיל במהלך הדיון האחרון על ההלוואות-שכירות. היה בסנאט מ-1915 עד 1927. איש אציל אפיסקופלי עשיר, אוהד לחימוש מוסרי מחדש. בן 66. בינלאומי.

הוא היה עמית תורשתי של המסדר הצבאי של הלגיון הנאמן של ארצות הברית והיה גם חבר של ותיקי מלחמת ארצות הברית–ספרד.

חיים אישיים

וודסוורת' היה נשוי לאליס אוולין היי (1880–1960). היא הייתה בתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון היי תחת הנשיא תאודור רוזוולט. דרך אחותה הלן היי ויטני, היא הייתה דודתו של ג'ון היי ויטני, שגריר ארצות הברית בבריטניה.[8] אליס, שהתנגדה לזכות בחירה לנשים, כיהנה כנשיאת האגודה הלאומית נגד זכות הבחירה לנשים, שגם לה התנגד וודסוורת'. יחד, הם היו ההורים של:

וודסוורת' מת ב-21 ביוני 1952 בוושינגטון הבירה. הוא נקבר בבית הקברות טמפל היל בג'נסיאו.[1]

צאצאים

דרך בתו אוולין, הוא היה סבו של ג'יימס וודסוורת' סימינגטון (נולד ב-1927), שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית ממיזורי כדמוקרטי, בין השנים 1969 ל-1977.[2]

דרך בנו ג'יימס, הוא היה סבה של אליס וודסוורת' (1928–1998) שהתחתנה עם טרוברידג' סטרונג (1925–2001) ב-1948 בבית סבו של וודסוורת', הגנרל ג'יימס וודסוורת'.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס וודסוורת' הבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "WADSWORTH, James Wolcott, Jr. – Biographical Information". bioguide.congress.gov. נבדק ב-8 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Mahood, Wayne (2009). General Wadsworth: The Life And Wars Of Brevet General James S. Wadsworth. Da Capo Press. p. 14. ISBN 9780786748525. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 Baker, Conrad (15 בפברואר 2016). "General James Wadsworth's House Opens for Weddings". Genesee Sun. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "SENATOR WADSWORTH; JAMES W. WADSWORTH JR.: A Biographical Sketch. By Henry F. Holthusen. Preface by the Hon. Elihu Root. Illustrated. 243 pp. New York: G.P. Putnam's Sons. $2.50". The New York Times. 31 באוקטובר 1926. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Clark, Janet M.; Chamberlin, Hope (1974). "A Minority of Members: Women in the U. S. Congress". The Western Political Quarterly. 27 (1): 81. doi:10.2307/446412. ISSN 0043-4078.
  6. ^ Rosenwald, Michael S. (2021-10-28). "Meet Miss Stanley, the forgotten 'Buffalo beauty' who first introduced equal pay legislation in Congress". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-12-02.
  7. ^ Hachey, Thomas E. (Winter 1973–1974). "American Profiles on Capitol Hill: A Confidential Study for the British Foreign Office in 1943" (PDF). Wisconsin Magazine of History. 57 (2): 141–153. JSTOR 4634869. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 באוקטובר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 "Mrs. Stuart Symington Is Dead; Wife of Senator From Missouri". The New York Times. 25 בדצמבר 1972. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "EVELYN WADSWORTH WED IN WASHINGTON; President and Mrs. Coolidge Attend Marriage to William Stuart Symington 3d". The New York Times. 2 במרץ 1924. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Treaster, Joseph B. (15 במרץ 1984). "James J. Wadsworth Dies at 78; Headed U.s. Delegation to U.n." The New York Times. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Times, Special To the New York (23 במרץ 1970). "Reverdy J. Wadsworth Dies; Chairman of Geneseo Bank". The New York Times. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "MISS ROOSEVELT MARRIED UP-STATE; Daughter of Late Assistant Secretary of Navy Wed to Reverdy J. Wadsworth Brother Is Best Man Many Out of Town Guests Miss Eleanor Roosevelt, Kin of President, Married Up-State to Reverdy Wadsworth". The New York Times. 5 בספטמבר 1937. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'יימס וודסוורת' הבן40248386Q6145741

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27יימס_וודסוורת%27_הבן&oldid=2883283"