ג'יימס הילהאוס
 | |
| לידה |
מונטוויל, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מפלגה |
 המפלגה הפדרליסטית |
|
| |
ג'יימס הילהאוס (באנגלית: James Hillhouse; 20 באוקטובר 1754 – 29 בדצמבר 1832) היה עורך דין, מפתח נדל"ן ופוליטיקאי אמריקאי מניו הייבן, קונטיקט. הוא ייצג את המדינה בשני הבתים של הקונגרס האמריקאי. מפברואר עד מרץ 1801, הילהאוס כיהן לזמן קצר כנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
הילהאוס נולד ב-20 באוקטובר 1754 במונטוויל שבמושבת קונטיקט, והיה בנם של ויליאם הילהאוס ושרה (גריסוולד) הילהאוס.[1] בגיל שבע הוא אומץ על ידי דודו ודודתו חשוכי הילדים, ג'יימס אברהם ומרי לוקאס הילהאוס. הוא למד בגראמר סקול הופקינס בניו הייבן, קונטיקט, וסיים את לימודיו במכללת ייל ב-1773. בייל, הוא היה חבר באגודה הלינוניאנית. הוא למד משפטים והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-1775, ועסק בעריכת דין בניו הייבן.
מלחמת המהפכה
במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, הילהאוס שירת כקפטן של הפלוגה השנייה של משמר הרגלים של המושל. במהלך הפלישה הבריטית המוצלחת לניו הייבן ב-5 ביולי 1779, הוא פיקד על כוחות לצד ארון בר, עם מתנדבים של סטודנטים של ייל.[2]
קריירה
הילהאוס היה חבר בבית הנבחרים של קונטיקט מ-1780 עד 1785. הוא היה חבר במועצת העוזרים של קונטיקט מ-1789 עד 1790 ונבחר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מקונטיקט לקונגרסים השני, השלישי והרביעי וכיהן מ-4 במרץ 1791 ועד להתפטרותו, בסתיו של 1796.[2] הוא גם כיהן כשופט של בית המשפט העליון של קונטיקט לערעורים מ-1789 עד 1793. [3]
הילהאוס, שנבחר כסנאטור אמריקאי ב-12 במאי 1796, כדי למלא את התפקיד הפנוי כתוצאה מהתפטרותו של אוליבר אלזוורת', נבחר מחדש ב-1797, 1803 ו-1809, והוא כיהן מדצמבר 1796 עד 10 ביוני 1810, כאשר הוא התפטר. במהלך הקונגרס השישי הוא היה הנשיא הזמני של הסנאט.[4]
בשנת 1803, הילהאוס וכמה פוליטיקאים אחרים בניו אינגלנד הציעו להיפרד את ניו אינגלנד מהאיחוד בגלל ההשפעה הגוברת של הדמוקרטים הג'פרסוניים, במיוחד לאחר רכישת לואיזיאנה, מה שהפחית עוד יותר את ההשפעה הצפונית והפדרליסטית.
הילהאוס נבחר לחבר באגודת העתיקות האמריקאית בשנת 1813. [5]
בשנת 1814, הוא היה ציר קונטיקט בוועידת הרטפורד, והוא היה גזבר מכללת ייל מ-1782 עד 1832.[6]
הוא מת ב-29 בדצמבר 1832 בניו הייבן, קונטיקט.
הילהאוס היה בעל עבדים. [7]
מורשת
הילהאוס תרם תרומה חשובה לנוי של ניו הייבן.[6] הוא היה פעיל בניסיון לשתול את עצי הבוקיצה, מה שהעניק לניו הייבן את הכינוי "עיר הבוקיצה". הילהאוס אווניו ובית הספר התיכון ג'יימס הילהאוס בניו הייבן נקראים על שמו.
הוא היה אחיינו של מתיו גריסוולד ודודו של תומאס הילהאוס.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס הילהאוס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס הילהאוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "James Hillhouse". The Political Graveyard. נבדק ב-16 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "James Hillhouse". Biographical Directory of the United States Congress. נבדק ב-16 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Day, Thomas (1809). Reports of Cases Argued and Determined in the Supreme Court of Errors, of the State of Connecticut, in the years 1805, 1806, and 1807. Vol. 2. p. xii-xiii.
- ^ "James Hillhouse". Govtrack US Congress. נבדק ב-16 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ American Antiquarian Society Members Directory
- ^ 6.0 6.1 "James Hillhouse" (PDF). Harriet Beecher Stowe Center. נבדק ב-29 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "More than 1,700 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation"Washington Post, January 10, 2022. Retrieved January 10, 2022.
39531929ג'יימס הילהאוס