ג'יזל חלימי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'יזל חלימיצרפתית: Zeiza Gisèle Élise Taïeb;‏ 27 ביולי 192728 ביולי 2020) הייתה עורכת דין, פמיניסטית, ומסאית צרפתייה-תוניסאית.[1] היא נודעה בהגנה על זכויות נשים.

ביוגרפיה

חלימי נולדה בלה גולט, תוניסיה, ב-27 ביולי 1927, לאם יהודייה ואב מוסלמי ברברי. היא התחנכה בליסי שבתוניס, ולאחר מכן למדה בסורבון, סיימה לימודי משפטים ופילוסופיה. ילדותה והדרכים שבהן היא משלבת זהות יהודית-מוסלמית נדונים בספר זיכרונותיה, Le lait de l'oranger. היא הייתה נשואה תחילה לפול חלימי, ולאחר מכן לקלוד פו. [2] היא מתה למחרת יום הולדתה ה-93, ב-28 ביולי 2020. [3]

קריירה

בשנת 1948, חלימי הוסמכה כעורכת דין, לאחר שמונה שנים בלשכת עורכי הדין בתוניס,[4] עברה להתמחות במסגרת לשכת עורכי הדין בפריז בשנת 1956.[4] היא פעלה כיועצת של החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה,[4] בעיקר עבור הפעילה ג'מילה בופאצ'ה ב-1960,[4] שעונתה על ידי חיילים צרפתים,[4] וכתבה ספר ב-1961 (עם הקדמה מאת סימון דה בובואר)[4] על מנת להעלות את המודעות למקרה.[4] היא גם הגנה על יחידים באסקיים שהואשמו בפשעים שבוצעו במהלך הסכסוך בחבל הבאסקים, והייתה יועצת במקרים רבים הקשורים לבעיות נשים,[4] כמו משפט בגין הפלה מלאכותית בבוביני ב-1972 (של נערה בת 17 שהואשמה בהשגת הפלה לאחר שעונתה),[4] שמשך תשומת לב לאומית.

ב-1967 היא עמדה בראש ועדת ראסל, שיזמו ברטראנד ראסל וז'אן-פול סארטר כדי לחקור ולהעריך את הפעולה הצבאית האמריקאית מלחמת וייטנאם.

ב-1971 היא הקימה את הקבוצה הפמיניסטית Choisir (לבחור)[5] כדי להגן על הנשים שחתמו על מניפסט ה-343 ושהודו בביצוע הפלות בלתי חוקיות, שחלימי הייתה אחת מהן. בשנת 1972, Choisir התגבשה לגוף רפורמי מובהק, והקמפיין השפיע רבות על העברת החוק המתיר פיקוח ילודה והפלות שבוצעה על ידי סימון וייל ב-1974.

ב-1981, היא נבחרה לאספה הלאומית הצרפתית,<[4] כסוציאליסטית עצמאית, והייתה נציגת מחוז איסר עד 1984. בין השנים 1985 ו-1987 היא הייתה שגרירת צרפת באונסק"ו. [6]

בשנת 1998, היא הייתה חברה מייסדת ב- ATTAC . [7]

מקורות

לקריאה נוספת

  • General Paul Aussaresses, The Battle of the Casbah: Terrorism and Counter-Terrorism in Algeria, 1955-1957. (New York: Enigma Books, 2010) מסת"ב 9781929631308.
  • Natalie Edwards, The Autobiographies of Julia Kristeva, Gisèle Halimi, Assia Djebar and Hélène Cixous : beyond "I" versus "we". (Chicago: Northwestern University, 2005) מסת"ב 0542173042.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יזל חלימי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Lawrence D. Kritzman; Brian J. Reilly; Malcolm DeBevoise (בספטמבר 2007). The Columbia History of Twentieth-Century French Thought. Columbia University Press. p. 42. ISBN 978-0-231-10790-7. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Gisèle Halimi - Sa bio et toute son actualité". www.elle.fr (בצרפתית).
  3. ^ "L'avocate Gisèle Halimi, défenseuse passionnée de la cause des femmes, est morte". Le Monde (בצרפתית). 28 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 4.9 "Une vie : Gisèle Halimi". Brut (בצרפתית). 2020-07-28.
  5. ^ Raylene L. Ramsay (2003). French women in politics: writing power, paternal legitimization, and maternal legacies. Berghahn Books. pp. 135–139. ISBN 978-1-57181-081-6.
  6. ^ "France". UNESCO. 17 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "ATTAC founding members" (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0