ג'ורג' וינסנט
ג'ורג' וינסנט (באנגלית: George Vincent; 27 ביוני 1796 – 1832 לערך) היה אמן נוף אנגלי. הוא נחשב על ידי היסטוריונים לאמנות לאחד המוכשרים ביותר מבית הספר לציירים נורויץ', עבודתו של וינסנט התבססה על האסכולה ההולנדית לציור נוף וכן על הסגנון של ג'ון כרום, גם הוא מבית הספר נורויץ'.
חיים
משפחה
ג'ורג' וינסנט נולד בנוריץ', בנם של ג'יימס וינסנט ואשתו הראשונה מרי פרימן,[1] והוטבל על ידי הוריו ב־27 ביוני 1796 בכנסיית סנט ג'ון המטביל, טימבריל. שנתיים קודם לכן נפטר אחיו הבכור - שנקרא גם ג'ורג'.
ג'ורג' התחנך בבית הספר בנורויץ', שם התיידד עם ג'ון ברני כרום ואחיו פרדריק, יחד עם ג'יימס סטארק, שאביו היה צייר, הכיר את אביו של וינסנט דרך קשריו העסקיים.
בגרות מוקדמת
בצאתם מבית הספר, למדו אצל ג'ון כרום - ג'ורג' וינסנט, ג'ון ברני כרום וג'יימס סטארק, אולי כבר בשנת 1812. מבין שלושת החברים, וינסנט היה המוכשר ביותר. הם נסעו יחד לטיולי רישום וציור, תוך שהם משפיעים הדדית על סגנונותיהם האמנותיים.[2] בינואר 1816 נסע לצרפת והולנד עם ג'ון ברני כרום ורופא בשם בנג'מין סטיל, שהיה אמור להינשא לאחותו של ג'ון ברני, האנה, שש שנים אחר כך. במכתב שכתב ג'ון קרום, דווח כי וינסנט חלה במהלך המעבר לצרפת.[3]
לאחר הביקור ביבשת, הם המשיכו לסייר באסקס, שבמהלכו צייר וינסנט תמונות המתארות את הכפרים באזור.
בשנת 1817, יחד עם סטארק, הוא נרשם כסטודנט בבית הספר של המכון הבריטי, ועבר ללונדון, אך לאחר שנתיים סטארק נאלץ לחזור הביתה לנוריץ' בגלל בריאות לקויה. בשנת 1821 נכחו וינסנט וסטארק בהלווייתו של ג'ון כרום, לאחר שנסעו לנורפוק מלונדון. באותה תקופה וינסנט היה בעצמו חולה, אם כי הסיבה לבריאותו הלקויה אינה ידועה.
נישואין ושקיעה
ב־3 בנובמבר 1821 הוא התחתן עם מרי אליזבת קוגנוני בת ה-19, בתו היחידה של הרופא ג'יימס קוגנוני, שהייתה, על פי סטארק, עשירה ביותר. האירוע תועד ב"כרוניקל" של נורפוק כעבור שבוע. לא ידוע על ילדים שנולדו מהנישואין. וינסנט קנה בית טוב בקמדן טאון, שנמכר כאשר כספה של אשתו לא הגיעה, מסיבות שמעולם לא הוסברו. בקיץ 1824 גרו הוא ואשתו קרוב לכיכר בדפורד, בית זול קרוב יותר למרכז לונדון.
מצבו הבריאותי של וינסנט התדרדר וחובותיו גדלו, בין היתר בגלל הרגלי השתייה שלו. במכתב מיום 27 ביולי 1824 לחברו ויליאם דייבי, הוא התייחס ל"איוולת העבר". נראה כי 'האיוולת' הייתה הסיבה לקרע קבוע בין וינסנט לחבריו בנוריץ', כמו גם לאביו, שכבר הוטרד מחוסר המידה שלו. מכתביו לדייבי חושפים את הבעיות הכלכליות שלו וכוללים התייחסות ל"השמצה" שהופנתה אליו. דייבי נאלץ לעזור לחברו למכור עבודות בנוריץ' במחירים נמוכים מהצפוי.
האלכוהוליזם הגובר של וינסנט החמיר את בעיות החובות שלו, והוביל לכליאתו בדצמבר 1824. בשלוש השנים הבאות הוא התגורר בקומה השלישית בכלא נשאר שם עד שהגיע שחרורו ב־13 בפברואר 1827.[4] חותנו וחבריו עזרו לו להציג ציורים, כולל חמישה שהוצגו בנוריץ' הוא הורשה לנסוע לשם בחברת שומר כלא, ככל הנראה כדי לגייס כספים.
היעלמות (משנת 1831)
ארבע שנים לאחר שחרורו מהכלא, נעלם וינסנט ולא נראה שוב, למרות ניסיונות משפחתו לאתרו. הבוטנאי ג'וזף דלטון הוקר, שכתב ביוגרפיה של אביו משנת 1902, מזכיר כי "ג'ורג' וינסנט היה איש משכיל אבל איבד את עצמו לדעת. אבי, בן דודו, השתדל לשווא להתחקות אחר סופו היה בלונדון".
בקטלוג תמונותיו שהוצגו על ידי אגודת האמנים הבריטית בשנת 1832, הוא תואר כמת, אך קיימת אי הוודאות סביב תאריך וסיבת מותו. ייתכן שהוא נפטר לפני 14 באפריל 1832, אולי בעיר באת', כהודעה שהופיעה בעיתון המרקורי של נוריץ' באותו יום נכתב כי "נפטר בבאת', בגיל 36, ג'ורג' וינסנט, אמן, בנו של מר ג'יימס וינסנט, מהעיר הזו."
תכולת ביתו בלונדון נמכרה בינואר 1833. המהדורה של מילון הביוגרפיה הלאומית בשנת 1899 טענה כי משפחתו נראתה לאחרונה כאשר השתתפה בהלוויית אביו באפריל 1833. ב־2 במאי 1833 נישאה מרי וינסנט לעיתונאי בשם תומאס מרפי.
קריירה אמנותית
וינסנט, כרום, קוטמן וסטארק נחשבים על ידי היסטוריון האמנות הרברט מינטון קונדאל לאמנים העיקריים של בית הספר לציירים בנוריץ'. עבודתו של וינסנט הושתתה על סגנון תור הזהב של הולנד. עבודותיו, המתוארכות לעיתים קרובות, נחתמו לעיתים במונוגרמה שלו.
עבודותיו הראשונות הוצגו בשנת 1811 וב־1812. מאז ועד שנת 1831 הציג בכל שנה עם אגודת האמנים נורויץ' והציג בסך הכל 106 תמונות, כולל 75 נופים, 6 נופי ים ו-16 עבודות אדריכליות.
וינסנט הציג 9 עבודות באקדמיה המלכותית, 41 במוסד הבריטי (מדי שנה בין השנים 1815 עד 1831, למעט 1816 ו-1828), 12 ברחוב סאפוק, וכן הציג במנצ'סטר ובגלאזגו.[5]
ציוריו לא הוצגו באופן קבוע בלונדון עד שעבר לבירה. בשנת 1820 הציג באגודת הציירים בשמן ובצבעי מים את לונדון מסארי סייד של גשר ווטרלו, שנחשב ליצירה חשובה. היא נרכשה על ידי ג'ון לסטר, הברון הראשון של טאבי והוצגה לציבור בגלריה שלו בלונדון לפני שהועברה לאוסף שלו בצ'שיר.
תמונותיו של וינסנט הציגו בעיקר נופים של האזור הכפרי בנורפוק, אך גם של סצנות סקוטיות ושל סירות, ובשנת 1816 הציגו הוא וג'יימס סטארק נופים של וינדזור לאחר שסיירו באזור. בשנת 1819 סיור בסקוטלנד הביא לציורים כמו מבט על אדינבורו מגבעת קלטון וסירות דייגים.
בשנת 1824 החל להכין שתי תמונות, של קרב הנילוס וקרב טרפלגר, כדי להתמודד על פרס שהציעו מנהלי הגלריה הבריטית. אף על פי שהתגורר בלונדון, הוא עדיין תפס את עצמו כאיש נורפוק, אף אחת מהעבודות לא הושלמה בגלל מאסרו בכלא בשנת 1825, כאשר הורשה לנסוע מהכלא לבקר את סטארק בנוריץ', הוא ניסה לחדש את הקשר שלו עם חבריו. שנה לאחר שחרורו בפברואר 1827, הוא שלח שש תמונות לתערוכת נורוויץ'. תמונותיו הוצגו בפעם האחרונה במהלך חייו שם בשנת 1831.
,_with_landscape_background_by_himself%27.jpg)
השפעות, מוניטין ומורשת
עבודתו של וינסנט הושפעה מציוריו של כרום, ביניהם שוק דגים בבולון (1820). לדברי היסטוריון האמנות אנדרו מור, הוא התחבר לנטורליזם של כרום, אך היה נחות בתחושת הקומפוזיציה. עבודתו הושפעה גם מציוריו של ג'ון קונסטבל, שידוע שאותו העריץ, ומויליאם טרנר שניהם התגוררו בלונדון כאשר וינסנט התבסס שם. הוא הושווה לטובה גם עם ג'יימס סטארק בן זמנו.
מור התייחס אליו כאחד הציירים הבריטיים המוכשרים ביותר בשנות ה-20 של המאה ה-19, אם כי לא היה עקבי באיכותו. הביוגרפיה של דודג'סון על ג'ורג' וינסנט בגרסה האחרונה של מילון הביוגרפיה הלאומית מתארת אותו כתלמידו המוכשר ביותר של כרום, שציוריו מהווים גוף יצירה יוצא דופן.
וולפול, אף שהכירה בתפוקתו כ"לא אחידה", כתבה עליו כעל אדם שמותו גרם לאובדן של אמן שאפתן וכישרון אדיר, שנשא בשנותיו הראשונות את סימן ההיכר של הגאונות. בין התכונות שהיא מייחדת להן ניתן למנות את יכולתו לאזן את תמונותיו עם שמים יוצאי דופן, השימוש ההרמוני שלו בצבע, ודרכו לייצר יצירות מעניינות ומורכבות שהיו מחושבות ובנויות היטב. היא שיבחה במיוחד את ציורי השמן הסקוטיים שלו, ותיארה אותם כ"מפוארים לחלוטין". הירידה במצבו הבריאותי והונו מאמצע שנות ה-20 הייתה על פי וולפול הגורם לירידה הכללית באיכות תפוקתו מאותה תקופה.
גלריה
בניית ספינות בגריניץ'
סצנת נמל
רמות סקוטלנד
_-_View_in_the_Highlands_-_PD.50-1949_-_Fitzwilliam_Museum.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Campbell Dodgson, Vincent George, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 58
- ^ George Vincent Artist Biography - Burlington, www.burlington.co.uk
- ^ William Frederick Dickes, The Norwich school of painting : being a full account of the Norwich exhibitions, the lives of the painters, the lists of their respecitve exhibits and descriptions of the pictures, London ; Norwich : Jarrold & Sons, 1905
- ^ George Vincent - London, England, King's Bench and Fleet Prison Discharge Books and Prisoner Lists, 1734-1862 - Ancestry.co.uk, www.ancestry.co.uk
- ^ "Search results for George Vincent", The British Museum (באנגלית)
