ג'ון מיליקין
| לידה |
7 בינואר 1888 דנוויל, אינדיאנה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1970 (בגיל 82) וושינגטון די.סי., ארצות הברית  |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1910–1948 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-2 מפקד הדיוויזיה ה-83 מפקד הדיוויזיה ה-33 מפקד הדיוויזיה ה-45 מפקד הקורפוס ה-3 מפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-13 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין  כוכב הכסף  מדליית החייל  כוכב הארד | |
ג'ון מיליקין (באנגלית: John Millikin; 7 בינואר 1888 – 6 בנובמבר 1970) היה גנרל בצבא ארצות הברית, אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
מיליקין נולד ב-7 בינואר 1888 בדנוויל, אינדיאנה, להוראס ואידה מיליקין. בשנת 1906 החל מיליקין את לימודיו באקדמיה צבאית, ובשנת 1910 סיים את לימודיו, והצטרף כלוטננט משנה לחיל הפרשים של צבא ארצות הברית.
קריירה צבאית
ב-1 ביולי 1916 הועלה מיליקין לדרגת לוטננט, וב-15 במאי 1917 הועלה לדרגת קפטן. במהלך מלחמת העולם הראשונה נשלח מיליקין לצרפת, והשתתף שם בקרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. ב-22 ביוני 1918 הועלה מיליקין לדרגת מייג'ור, וב-16 בנובמבר אותה שנה הועלה לדרגת לוטננט קולונל.
ב-15 במרץ 1920 חזר מיליקין לדרגתו הקבועה - דרגת קפטן, וב-1 ביולי אותה שנה הועלה לדרגת מייג'ור. מיליקין מילא תפקידי מטה שונים, וב-1 בנובמבר 1934 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-1 ביוני 1939 הועלה מיליקין לדרגת קולונל, וב-9 בספטמבר אותה שנה מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-6. ב-1 באוקטובר 1940 מונה מיליקין למפקד חטיבת הפרשים ה-1, ולמחרת הועלה לדרגת בריגדיר גנרל. ביוני 1941 מונה מיליקין למפקד דיוויזיית הפרשים ה-1, וב-16 ביולי אותה שנה הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. בספטמבר 1941 הוביל מיליקין את הדיוויזיה שבפיקודו במהלך תימרוני לואיזיאנה, כחלק מקורפוס השריון ה-1 במסגרת הארמייה השנייה.
מלחמת העולם השנייה
ביולי 1942 מונה מיליקין למפקד הדיוויזיה ה-83, ובספטמבר אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה ה-33. ביולי 1943 נשלחה הדיוויזיה להוואי, ובאוקטובר אותה שנה מונה מיליקין למפקד הקורפוס ה-3. בספטמבר 1944 נחת הקורפוס בשרבור שבצרפת, והוכפף לארמייה התשיעית. במשך שישה שבועות התארגן הקורפוס, וכן סייע למערכת אקספרס הכדור האדום, ולאחר מכן הוכפף לארמייה השלישית באזור ורדן. הקורפוס השתתף בתקיפת מבצר ז'אן דארק באזור מץ, וב-13 בדצמבר כבש את המבצר.
במהלך הקרב על הבליטה הצטווה הקורפוס לנוע צפונה לעבר בסטון, וב-26 בדצמבר חבר הקורפוס שכלל את הדיוויזיות ה-26, ה-80 והמשוריינת ה-4, לכוחות שהיו נצורים בבסטון. לאחר מכן הוכפף הקורפוס לארמייה הראשונה, וב-9 במרץ 1945 כבשו כוחות מהדיוויזיה המשוריינת ה-9 שהייתה תחת פיקודו את גשר רמאגן. בשל אופיו ההססני הודח מיליקין מהפיקוד על הקורפוס, ובאפריל מונה למפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-13 שמפקדה נפצע קשה בקרבות, ופיקד עליה עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
ב-30 באפריל 1946 חזר מיליקין לדרגתו הקבועה - קולונל, וב-24 בינואר 1948 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל. ב-29 בפברואר 1948 פרש מיליקין מהצבא, וב-29 ביוני אותה שנה הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. מיליקין התגורר בוושינגטון די.סי., וב-6 בנובמבר 1970 מת בביתו.
קישורים חיצוניים
25533421ג'ון מיליקין