ג'ון דאנלופ
 |
ג'ון דאנלופ (באנגלית: John Thomas Dunlop; 5 ביולי 1914 - 2 באוקטובר 2003) היה כלכלן אמריקני שבחן את תהליכי המיסוד של שוק העבודה בחברה קפיטליסטית וכיהן כמזכיר העבודה של ארצות הברית.
ביוגרפיה
ג'ון דאנלופ נולד בקליפורניה וגדל בפיליפינים, שם פעלו הוריו כמיסיונרים. בשנת 1939 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בשנת 1938 הצטרף כמרצה לכלכלה לאוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1950 התמנה לפרופסור מן המנין. כתב ספרים רבים העוסקים בנושאים מתחום יחסי העבודה.
בנוסף לפעילותו האקדמית, השתתף דאנלופ באופן פעיל בהסדרת יחסי העבודה בארצות הברית. עסק בגישור בסכסוכי עבודה, השתתף בוועדות לאומיות שונות בתחום יחסי העבודה, והיה יועצם של רבים מנשיאי ארצות הברית, החל בפרנקלין דלאנו רוזוולט. בשנת 1975 כיהן כשר העבודה בממשלו של הנשיא ג'רלד פורד, והתפטר מתפקידו עקב מחלוקת עם הנשיא על חוק המתיר משמרות מחאה של שובתים.
ב-1957 קבע דאנלופ כי שוק העבודה מורכב מאשכולות עיסוקים, שהם יחידות היסוד של מבנה השכר בשוק. אשכולות אלו מוגדרים בכך שהם קבוצות עיסוקים המשתייכות לאותו ענף כלכלי, הדומים זה לזה בצורת העבודה, בשיוך העובדים ובתנאי ההעסקה (לדוגמה: אשכול המאבטחים, אשכול המורים העל-יסודיים וכו').
על אשכולות אלו פועלים יחידות קובעות שכר: ארגונים הנוגעים ישירות בקביעת השכר באשכול (לדוגמה: הנהלת ארגון מסחרי, איגוד מקצועי וכו'). יחידות אלו נוגעות בכמה אשכולות בו-זמנית, ומקיפות תחום נרחב יחסית של השוק.
פעולת היחידות קובעות השכר על האשכולות השונים יוצרות שערי מפתח לשכר: אמות מידה לקביעת השכר עבור בעיסוקים המרכזיים של כל אשכול. מלבד שערי המפתח קיימים שערים נלווים לשכר: אמות מידה לעיסוקים הלא מרכזיים באשכול. שערים אלו מושפעים מגורמים חזקים כגון מצב השוק, מאבקים מעמדיים, חוקים וכדומה, וכך נקבעים לשערים אלו גבולות מסוימים. גבולות אלו מכונים קווי שכר.
קו שכר (קונטור) מאופיין על ידי הגאוגרפיה, פלח השוק אליו הם משתייכים (ציבורי, עסקי, וכו') והאשכולות המרכיבים אותם. כמו כן, מכיל קו זה את כל היחידות קובעות השכר הקשורות אליו, ויוצר ביניהן קשר הדוק על בסיס מקורות כוח האדם, השווקים הפתוחים אליהם, ועל בסיס הדמיון בתנאי ההעסקה.
לקווי השכר נטייה חזקה למיסוד, שכן הם יוצרים מערכת איזונים המקשרת בין כל היחידות קובעות השכר, האשכולות וקווי השכר סמוכים. קשר זה מתבטא בזהות מסוימת בין הגורמים השונים ובהתייחסות שלהם אחד אל השני כאל קנה מידה לקביעת שערי השכר (לדוגמה: מזכירים במשרד החינוך נוטות להשוות את שכרן לשכר המורים, ולהתייחס אליו בהתאם).
גורם נוסף הקשור בקווי השכר הוא היותם מייצגים של מעמד חברתי, שכן הם מבדילים בין שכבות אוכלוסייה שונות על פי מצבם הכלכלי. עובדה זו מגבירה את הנטייה של קווי השכר למיסוד, שכן כל שינוי כרוך בשינוי מעמדי, שאינו מובן מאליו במערכת.
שינוי קווי שכר מביא ללחצים בשני מובנים:
- שינוי זה כרוך בזעזוע המערכת שהתמסדה סבי קווי השכר. זעזוע זה עשוי לקבל מובנים חברתיים רחבים (ואף פוליטיים, מעבר למובנו הכלכלי.
- פריצה של קווי שכר מסוימים (כלפי מעלה) מביאה ללחצים גדולים מצד עובדים בקווי שכר סמוכים, אשר באים בדרישה לקיים שינוי מקביל בקווי השכר שלהם (וזאת מכיוון שקבוצות השונות משוות את שערי השכר שלהן זו לזו, ולאו דווקא למצב השוק הכללי).
- תהליך זה, לטענת דאנלופ, מגביר את תהליך האינפלציה בשוק, מעבר לגבולותיו המוגדרים על ידי ההיצע והביקוש.
הצורך בהימנעות מלחצים חזקים אלו מוסיפים על נטיית קווי השכר למיסוד, על ידי שמירה על שערי שכר קבועים, בלא קשר למצב השוק החיצוני. בכך חורגת תאוריית קווי השכר מהגדרות הכלכלה הנאו-קלאסית הליברלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
