ג'ון ברימן

ג'ון אלין ברימן (באנגלית: John Allyn Berryman;‏ 25 באוקטובר 1914 – 7 בינואר 1972) היה מגדולי המשוררים האמריקאים המודרניים, והוא נמנה עם מייסדי אסכולת שירה וידויית לצד אלן גינסברג, סילביה פלאת', אן סקסטון ועוד.

קורות חיים

ברימן נולד במק'אלסטר שבאוקלהומה. אביו היה ספסר קרקעות. בגיל 12 היה עד להתאבדותו של אביו ביריית רובה. חוויה זו רדפה אותו לאורך חייו והשפיעה עמוקות על יצירתו. אימו נישאה מחדש שלושה חודשים לאחר מות האב, והמשפחה עברה להתגורר בניו יורק. ברימן למד באוניברסיטת קולומביה והצליח בלימודי הספרות.

בגיל 25 החל ללמד באוניברסיטה, ולצד כתיבת השירה פיתח קריירה אקדמית מזהירה. הוא כתב עבודות נחשבות על שייקספיר, וולט ויטמן, סול בלו ועוד, ונחשב למורה מבריק ומרתק. בגיל 43 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת מינסוטה, אבל הדיכאון והאלכוהוליזם שמהם סבל שיבשו את חייו; הוא נהג להתאשפז בשל מצבו לפחות אחת לשנה.

את עיקר פרסומו קנה בעקבות פרסום "77 שירי חלום", שעליו זכה בפרס פוליצר. בשנת 1968 פרסם את הכרך השני של "שירי חלום", ומהדורה מאוחדת של השניים יצאה לאור שנה לאחר מכן. ברימן יצר בתוך מסגרת צורנית מגבילה: "שירי חלום" בנויים כל אחד משלושה בתים בני שש שורות מחורזות. כל שיר מתאר באופן אסוציאטיבי רגש המתעורר בדמות המרכזית, הנרי - אדם יצרי וחסר עכבות - לנוכח אירוע יומיומי.

אריה זקס כתב במבוא לתרגום 39 מ"שירי חלום" (מתוך קרוב ל-400): "ברימן עשה לשפה האמריקנית מעשה שכרות. הוא המציא לשון שירה שנתנה לו חופש משכר". כמתרגם נטל לעצמו זקס חירות יצירתית גדולה והיה "יותר ברימן מברימן" בהכניסו לתרגום שיבושי לשון שלא היו כלל במקור.

ב-1970 ביצע ברימן תפנית נוספת בסגנון יצירתו ב"אהבה ותהילה". הסגנון הדיבורי המופגן והרמיזות המתריסות זכו לביקורת שלילית ברובה, אך היוו מקור השראה למשוררים צעירים.

הניו יורק טיימס הגדיר את סגנונו המיוחד במילים: "ג'אזי, רצוף תפניות משונות ותחביר מעוקם". כשהתבקש להסביר את סגנונו שובר המוסכמות אמר ברימן: "I set up The Dream Songs as hostile to every visible tendency in both American and English poetry."

בגיל 58 קפץ אל מותו מגשר שדרות וושינגטון במיניאפוליס שבמינסוטה. יצירתו האחרונה, "הזיות וכו'", ראתה אור לאחר מותו.

מיצירותיו

הופיע בתרגום לעברית:

• שירי חלום, תרגום אריה זקס, מסדה 1978

• Homage to Mistress Bradstreet, 1953
• 77 Dream Songs, 1964
• Berryman's Sonnets, 1967
• His Toy, His Dream, His Rest, 1968
• Love & Fame, 1970
• Delusions, Etc 1972

קישורים חיצוניים

• על חייו ועל יצירתו
• ‏ 208 שירים של ג'ון ברימן
• "שיר חלום 26" ו"שיר חלום 29", אתר מדרשראם
• ג'ון ברימן מתראיין
• ג'ון ברימן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ון ברימן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ון ברימן29790254