ג'וליאן לרקום סליי
 | |||||||||||||||
| לידה |
23 בפברואר 1880 סוואנה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 1965 (בגיל 85) וושינגטון, ארצות הברית | ||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||||||||||
| השכלה | האקדמיה הצבאית של ארצות הברית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
ג'וליאן לרקום סליי (באנגלית: Julian Larcombe Schley; 23 בפברואר 1880 – 29 במרץ 1965) היה המהנדס הראשי (אנ') של צבא ארצות הברית ומושל אזור תעלת פנמה השישי.
קורות חיים
נולד בסוואנה, ג'ורג'יה, ארצות הברית. למד בניו ג'רזי וסיים את לימודיו ב-1898. ביוני 1903 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של ארצות הברית וגויס לחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה פיקד, בין היתר, על אוגדת המהנדסים 307, ולחם בחזית המערבית. על שירותו במהלך המלחמה עוטר במדליית השירות המצוין.
מאוחר יותר היה מהנדס מחוז גלווסטון, מהנדס תחזוקה בתעלת פנמה; ומושל אזור התעלה. בתפקיד האחרון שימש כיועץ צבאי לפנמה. בשנים 1936–1937 היה מפקד בית הספר להנדסה של צבא ארצות הברית (אנ'). ב-18 באוקטובר מונה למהנדס הראשי של צבא ארצות הברית. הוא פרש ב-30 בספטמבר 1941.[1]
בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, חזר לצבא ושירת כמנהל מערך התחבורה של המשרד המתאם לעניינים בין-אמריקאים (אנ'). הוא שירת עד 31 בדצמבר 1945, אז השתחרר שוב.
סליי נפטר בגיל בבית חולים צבאי בוושינגטון, בגיל 85. ארבעה ימים אחר כך נקבר בבית הקברות ארלינגטון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Biography of Major-General Julian Larcombe Schley (1880 – 1965), The Generals of WWII
39686698ג'וליאן לרקום סליי