ג'וזפה פיאצי
 | |
| לידה | 16 ביולי 1746 |
|---|---|
| פטירה | 22 ביולי 1826 (בגיל 80) |
| ענף מדעי | מתמטיקה, אסטרונומיה |
| מקום מגורים | איטליה |
| תרומות עיקריות | |
| גילויו את קרס והקמת מצפה הכוכבים בפלרמו | |
ג'וזפה פיאצי (איטלקית: Giuseppe Piazzi; 7 ביולי 1746 - 22 ביולי 1826) היה מתמטיקאי ואסטרונום איטלקי. היה חבר במסדר התיאטינים, מסדר דתי של הכנסייה הקתולית. ידוע בעיקר בשל גילויו את קרס (שמעמדו השתנה עם הזמן בין כוכב לכת לאסטרואיד ולכוכב לכת ננסי, היחיד בחגורת האסטרואידים) ובשל מצפה הכוכבים שהקים בפלרמו.
קורות חייו
אין תיעוד אודות השכלתו של פיאצי באסטרונומיה או בפיזיקה, אף לא בכתובים הישנים ביותר שבנמצא. עם זאת, סביר להניח שלמד אסטרונומיה בטורינו, אולי אצל האסטרונום האיטלקי וחבר החברה המלכותית של לונדון ג'ובאני בטיסטה בקאריה. את השכלתו במתמטיקה למד בהדרכתו של המתמטיקאי פרנסואה ז'אקייה בזמן שגר עם חברי מסדרו בכנסיית אנדראה דלה ואללה. ביולי 1770 התמנה לראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת מלטה. בדצמבר 1773 החל ללמד מתמטיקה ופילוסופיה בקולג'ו דיי נובילי עד תחילת 1779. לאחר שהויות קצרות בקרמונה וברומא, במרץ 1781 החל ללמד מתמטיקה באוניברסיטת פלרמו. ב-19 בינואר החליף תפקיד והתמנה לפרופסור לאסטרונומיה. החל מה-13 במרץ בשנת 1787 ועד לסוף 1789 השתלם בלונדון ובפריז באסטרונומיה מעשית ועסק בהבאת כלי תצפית לפלרמו, שם הוקם בשנת 1790 מצפה כוכבים שעל מייסדיו נמנה פיאצי. בתקופה זו הכיר פיאצי אסטרונומים רבים אנגליה ומצרפת ורכש מעגל אלטזימוטלי מג'ס רמסדן, מגדולי אמני הציוד האסטרונומי בתקופתו. בשנת 1871 מינה אותו המלך פרדיננד השני מלך הסיציליות למנהל הכללי של המצפים בנאפולי ובסיציליה והורה לו לטפל בסיום הקמתו של מצפה הכוכבים בנאפולי.
עבודותיו כאסטרונום
פיאצי פיקח על כתיבת קטלוג הכוכבים של פלרמו שהכיל, בסופו של דבר, 7,646 ערכים והיה ידוע בדיוקו הרב. העבודה החלה בשנת 1789 והסתיימה בשנת 1803 עם פרסום הקטלוג. במהלך הכנת הקטלוג, סרקו פיאצי ועמיתיו לעבודה את השמיים בשיטתיות.
במהלך תקופה זו, ב-1 בינואר בשנת 1801, גילה פיאצי גוף שמימי הנע על רקע כוכבי השמיים. בתחילה נראה היה לו ששם לב לכוכב שבת בו טרם הבחין, אך מששם לב כי הוא נע לאורך זמן, הגיע למסקנה כי ככל הנראה מדובר בכוכב לכת, אותו כינה "כוכב הלכת החדש". פיאצי כתב על כך את הדברים הבאים:
היה זה אור חיוור במעט בעל גוון הדומה לזה של צדק, דומה לשאר האורות בעלי הבהירות הקרובה לשמונה. לפיכך, בתחילה לא היה לי ספק כי מדובר בעוד כוכב שבת. בערב העוקב, חזרתי על תצפיתי וקיבלתי תוצאות השונות מאלו של הערב הקודם, כך שהתחלתי לפקפק בדיוקן של תוצאותיי, אך לאחר מכן התחלתי להשתכנע כי אולי מדובר בכוכב לכת. בערב השלישי ההשערה התחילה להפוך לביטחון בתגליתי החדשה: אין מדובר בכוכב שבת. בכל זאת, לפני שפירסמתי את תוצאותיי חיכיתי לערב נוסף, הרביעי במספר, בו היה לי העונג לראותו ממשיך לנוע באותו הקצב כמו בימים הקודמים.
אף על פי שפיאצי היה סבור כי מדובר בכוכב לכת, העדיף לנקוט בשמרנות ולפרסם את תגליתו כשביט. על כך כתב לאסטרונום ברנבה אוריאני ממילאן:
פרסמתי את כוכב הלכת הזה כשביט, אך כיוון שהוא איננו מאופיין בערפול [1] וכיוון שתנועתו הייתה יחסית איטית ואחידה, הגעתי למסקנה כי ייתכן שמדובר בדבר טוב יותר אף משביט. עם זאת, נשמרתי שלא לתת לחשש זה פומבי.
מעט אחרי תקופת הגילוי, הפך המעקב אחרי גרם השמיים לבעייתי, כיוון ששעות הופעתו הקשו על חיזויו עקב אור השמש החזק. עקב קושי זה, פנה פיאצי אל המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס וביקש את עזרתו בהסקת נתונים מתוך תצפיותיו. בניסיונו לטפל בסוגיה זו, פיתח גאוס את שיטת הריבועים הפחותים, בעזרתה נחזה מסלולו של גרם השמיים ונקבע כי זהו אכן כוכב לכת קטן. באופן מקרי, תאם מיקומו את חוק טיטיוס-בודה.
פיאצי קרא לכוכב הלכת החדש "קרס פרדיננדה" על שם קרס, אלילת התבואה המיתולוגית ועל שם פרדיננד מלך איטליה. בחלוף הזמן, נשמטה התוספת "פרדיננדה" משום שמחוץ לאיטליה נהגו שלא להוסיף את שמו של המלך לכוכב. כיום, ידוע שקרס הוא הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים וכוכב הלכת הננסי היחיד בה.
בעקבות ההצלחה שנחל בגילוי קרס ובמסגרת עבודתו על הקטלוג, החל לחקור את תנועתם העצמית של כוכבים במטרה למצוא כאלו המתאימים לחישובי פרלקסה. פיאצי היה הראשון לשים לב כי תנועתו של הכוכב 61 בברבור מהירה למדי ועל סמך הצעתו חישב לימים פרידריך בסל את המרחק אליו על ידי פרלקסה. עקב כך, נקרא לעיתים הכוכב "הכוכב המעופף של פיאצי".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שביטים נוטים להראות ככתמים לא אחידים של אור, החזקים יותר במרכזם מאשר בשוליהם.