ג'וזפה ג'ירוטי
ג'וזפה ג'ירוטי (Giuseppe Girotti) (1905, אלבה (Alba) שבפיימונטה - 1945, דכאו) היה כומר, פרופסור לתאולוגיה וחסיד אומות העולם מאיטליה.
קורות חייו
ג'ירוטי היה בוגר בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים ומורה בסמינר תאולוגי בטורינו. במחקריו התמקד בספרי ישעיה וקהלת.
פעילותו בתקופת השואה
בספטמבר 1943, אחרי הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים את צפון איטליה. מאותה עת ואילך התמקד ג'ירוטי בניסיונות להצלת יהודים באזור טורינו. הוא פעל בהתאם לאמונתו הדתית ותוך סיכון חייו ארגן מחבואים ליהודים במנזר בטורינו, מסמכי זהות מזויפים וכן נתיבי מילוט ליהודים מאיטליה לשווייץ. הוא ניסה להתגבר על פעילות הצבא השווייצרי נגד פליטים יהודים שניסו לחצות את הגבול לשווייץ באזור צפון איטליה.
באוגוסט 1944 נעצר ג'ירוטי בעודו מבריח פרטיזן יהודי פצוע לביתו של מתנגד אחר לנאצים. ג'ירוטי נכלא בטורינו, הועבר למילאנו ומשם גורש למחנה הריכוז בולצאנו שהיה מחנה הריכוז הגדול ביותר שהקימו הגרמנים על אדמת איטליה הכבושה. משם גורש ג'ירוטי לדכאו, שם נרצח ביום הפסחא, ב-1 באפריל 1945.
הכרה
ב-1995 העניק יד ושם לג'ירוטי את התואר חסיד אומות העולם.
ב-2014 הוכרז ג'ירוטי כקדוש על ידי הקרדינל אנג'לו אמאטו (אנ'), בשם האפיפיור פרנציסקוס. היום שהוכר כיום ההנצחה שלו הוא 1 באפריל, יום הירצחו.
ב-2016 הוצבה אבן נגף במקום מעצרו במרכז טורינו, ברחוב Via San Domenico (ליד כנסיית סן דומניקו (איט')).
קישורים חיצוניים
- סיפורו של ג'ירוטי באתר יד ושם (באנגלית).
24024189ג'וזפה ג'ירוטי