ג'ובאני בורומאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ובאני בורומאו
Giovanni Borromeo
Giovanni-Borromeo.jpg
לידה 15 בדצמבר 1898
רומא
פטירה 24 בדצמבר 1961 (בגיל 63)
רומא
מדינה איטליה
מקצוע רופא ומנהל
מידע חסיד אומות העולם
סטטוס היסטורי שרד
מקום ההצלה בית חולים ברומא
אופן ההצלה התחזות
תאריך הכרה 2004
מקום ההכרה יד ושם

ג'ובאני בורומאו (איטלקית: Giovanni Borromeo‏; 15 בדצמבר 1898 - 24 באוגוסט 1961) היה רופא איטלקי וחסיד אומות העולם אשר חי ופעל כל חייו ברומא, איטליה. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הציל בורומאו את חייהם של למעלה מ-100 יהודי רומא וביניהם בני משפחת אמאליה (Almagià) המורחבת (Clotilde and Gina Almagià, Luciana Tedesco, Claudio Tedesco, Gabriella Ajo).

בורומאו הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" בשנת 2004.

חייו לפני המלחמה

ג'ובאני בורומאו היה בנו של רופא איטלקי מפורסם בשם פייטרו בורומאו. אביו גויס למלחמת העולם הראשונה בזמן שלמד ג'ובאני רפואה באוניברסיטת רומא. על שירותו במלחמה זו קיבל אביו מדליית הברונזה, עיטור גבורה צבאי.

בגיל 22 סיים בורומאו את לימודי הרפואה, ובשנת 1931 הוא מונה למנהל בית החולים "Riumiti di Roma" (אנ'). אולם, נטען כי נמנע מבורומאו לכהן בתפקיד זה משום שלא השתייך למפלגה הפאשיסטית.

ב-2 בדצמבר 1933 נישא ג'ובאני למריה אדליידה מנגני (Maria Adelaide Mangani). נולדו להם שלושה ילדים: ביאטריס (1934), פייטרו (1937), ומריה כריסטינה (1943).

בשנת 1934 התמנה ג'ובאני למנהל בית החולים "Fatebenefratelli" (אנ') שברומא. הוא והכומר מאוריציו ביאלק (Maurizio Bialek) פעלו לשיפוץ בית החולים אשר החל בשנת 1922, והפכו אותו מהוספיס ישן למוסד מודרני ורב תועלת. בית החולים לא היה בשליטת המשטר הפאשיסטי, אלא היה שייך למסדר "הקדוש יוחנן" אשר רכש אותו בשנת 1892 מממלכת איטליה והפך אותו לחלק מרשת בינלאומית של בתי חולים.

בית החולים "Fatebenefratelli" שברומא

בית החולים Fatebenefratelli ברומא

בית החולים ממוקם על הגדה המערבית של נהר הטיבר ברומא. הוא נוסד בשנת 1585 וכיום מנהלים אותו מסדר האחים ההוספיטלרים של יוחנן הקדוש. בין הצוות הרפואי היו שני רופאים צעירים ויטוריו אמנואלה סאקרדוטי ואדריאנו אוסיצ'יני (אנ'). בית החולים ידוע בכך שהעניק מקלט ליהודים בתקופת השואה באמצעות אבחנתם כחולים במחלה פיקטיבית בשם "תסמונת קיי (K)", השם תסמונת קיי הוצע על ידי אוסיצ'יני. במהלך פשיטת החיילים הנאצים על הגטו היהודי ברומא ב-16 באוקטובר 1943, יהודים שהצליחו להימלט מהגטו חיפשו מקלט בבית החולים. ג'ובאני בורומאו קיבל את היהודים הנמלטים והכריז כי מטופלים חדשים אלו אובחנו במחלה מידבקת וסופנית בשם תסמונת קיי. האות "K" נועדה להבחין בין היהודים לבין המטופלים האמיתיים בבית החולים. תסמונת קיי הוצגה כמחלה נוירולוגית כביכול, שתסמיניה כוללים פרכוסים, דמנציה, שיתוק, ובסופו של דבר מוות כתוצאה מחנק.

ויטוריו סאקרדוטי ותסמונת קיי (K)

ויטוריו סאקרדוטי (Vittorio Sacerdoti) היה בן 28 כשהגיעו הנאצים לרומא. באותה העת, עבד בבית החולים על גדות הטיבר, וראה מחלון דירתו ברובע היהודי כיצד חוליות החיפוש עוברות ברחובות ואוספות יהודים, כדי לשלח אותם למחנות הריכוז וההשמדה. כיהודי וכרופא חש סאקרדוטי כי עליו לעשות מעשה אם ברצונו להציל ככל שיותר מבני עמו ובמיוחד את בת דודתו האהובה, לוסיאנה בת ה-10. על כן, הגה תוכנית מבריקה ביותר, שרק שישים שנה לאחר סיום מוראות המלחמה הארורה, הסכים לחשוף אותה בפני צוות הצילום של קרן ספילברג, המתעדת סיפורים אישיים מתקופת השואה בטרם ילכו לעולמם אחרוני הניצולים.

לפי המסופר, הגיעו הנאצים לחפש את היהודים בכל מקום שבו שהו, אם בבתי ספר, בגני ילדים ואפילו בבתי חולים. כשהגיעו הקלגסים לבית החלים המקומי והנושן, נמסר להם כי במחלקה מאושפזים יהודים הסובלים מתסמונת קיי (K). הנאצים המפוחדים עזבו בבהלה את המקום ולא שבו אליו עד סוף המלחמה. נאמר להם שתסמונת זו (K Syndrome) היא מחלה חשוכה מרפא ומידבקת במיוחד. די בכך היה כדי לסלק את החיילים הגרמניים, שאפילו לא העזו לבדוק במה מדובר.

תסמונת קיי (K) הומצאה, כמובן, במוחו של סאקרדוטי. משנכנסו הנאצים לגטו היהודי, הציע בורומאו ליהודים למהר לבית החולים שבו עבד כדי להתאשפז. בגיליונות הרפואיים נכתב כי הם סובלים מן התסמונת החמורה, שמתבטאת בעיקר בשיעולים חריפים, הרופאים בבית החולים הנחו את היהודים להעמיד פני חולים ולהשתעל בקול רם, כך שמי שצופה בהם מן הצד יקבל את הרושם כי הם חולים במחלה דמוית שחפת. למרות שתסמיני המחלה היו מעורפלים באופן מכוון, הנאצים נמנעו מחקירת בית החולים ומעריכת חיפושים אחר יהודים בתחומי בית החולים מחשש שיידבקו במחלה "הנאצים היו בטוחים שמדובר בסרטן או שחפת והם ברחו כמו שפנים". האות K נבחרה בשל שם משפחתו של אלברט קסרלינג (Kesserling), המפקד העליון של הכוחות הגרמניים באיטליה. בדרך זו הצליח סאקרדוטי לעזור להציל לכל הפחות 45 יהודים מבני עירו וגם את לוסיאנה הקטנה.

הכרה והנצחה

לאחר מלחמת העולם השנייה, הוענקה לבורומאו מדליית כסף של גבורה אזרחית על ידי ממשלת איטליה.

43 שנים לאחר מותו, ב-13 באוקטובר 2004, הוכר ג'ובאני בורומאו כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם", על סמך עדויותיהם של עשרה ניצולים אשר שרדו את השואה הודות לפועלו של בורומאו בבית החולים. אחד מהם, ויטוריו עמנואלה סאקרדוטי.

בשנת 2007 יצא לאור ספר לזכרו של ג'ובאני בורומאו בשם "הקדוש שהמציא את תסמונת קיי" ("Il santo che ha inventato la sindrome di Kay"), אותו כתב בנו, פייטרו בורומאו. הספר מתאר את רומא בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובפרט את סיפורו של ג'ובאני, לו מייחס פייטרו את ההמצאה המבריקה והנועזת של "תסמונת קיי". לפי פייטרו, אביו סיכן את חייו למען הצלת היהודים ללא היסוס, ובזכותו ניצלו חייהם של יהודים רבים.

בשנת 2014 הפיק וביים אורן יעקבי סרט תיעודי בשם "הסוד האיטלקי שלי: הגיבורים הנשכחים" (אנ') אשר מגולל את סיפורו של ג'ובאני בורומאו, ומתמקד באופן ספציפי באנקדוטות של "תסמונת קיי".[1]

ב-21 ביוני 2016 הוכר בית החולים על ידי עמותת "ראול וולנברג" כ"בית חיים" (אנ'). בטקס שהתקיים בית החולים, בו השתתפו גם ילדים שבורומאו ושותפיו הצילו, הונח לוח זיכרון על קיר חצר בית החולים, שבו נכתב "המקום הזה היה לאלומת אור באפילה של השואה. זוהי חובתנו המוסרים לזכור את הגיבורים הגדולים לדורי דורות, להכיר בפועלם ולהעריך אותם".[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני בורומאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נטע בר יוסף, המסלול לחיים, באתר ישראל היום, ‏15.04.2015
  2. ^ Jesús Colina, The incredible story of the false “K disease” who saved Jews from the Nazis, The International Raoul Wallenberg Foundation
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0