בית זיקוק אשדוד
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| תקופת הפעילות | 1973–הווה (כ־51 שנים) |
| חברת אם | פז חברת הנפט |
| משרד ראשי | אשדוד |
| פז בית זיקוק אשדוד | |
פז בית זיקוק אשדוד בע"מ היא החברה המפעילה את בית הזיקוק באשדוד. שטחו הכולל של בית הזיקוק באשדוד כ-1,000 דונם, והוא בעלי כושר זיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה. בית הזיקוק מייצר 40% מהדלק הנצרך בישראל ושיעור דומה של גז בישול (גפ"מ), והוא מעסיק 400 עובדים[1].
היסטוריה
בשנת 1962 תכננה חברת פז להקים בית זיקוק באשדוד, אולם הדבר לא יצא אל הפועל בגלל שלבתי הזיקוק בחיפה היה כושר ייצור עודף[2].
בשנת 1966 הודיע יגאל אלון על תוכנית להקים בית זיקוק באשדוד לאור הגעת בתי הזיקוק בחיפה למיצוי כושר הייצור שלהם[3]. בשנת 1967 חברת פז העלתה שוב את בקשתה להקים בית זיקוק חדש באשדוד[4].
בסוף 1969 החליטה ממשלת ישראל להקים בית זיקוק באשדוד בנוסף לבית הזיקוק הוותיק שבחיפה[5], וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המכלים של קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א).
ב-1973 הופעלו המתקנים בבית הזיקוק באשדוד. בית זיקוק זה ובית הזיקוק בחיפה פעלו שניהם במסגרת חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ[6].
ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת פז מבתי זיקוק לנפט בע"מ (בזן) את בית הזיקוק באשדוד תמורת 3.25 מיליארד שקל, וזה הפך לחברה בשם פז בית זיקוק אשדוד בע"מ.
בינואר 2013 נהרגו שני עובדים באתר משאיפת גז רעיל.
על פי מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המתפרסם מדי שנה ומדרג את השפעתן הסביבתית של חברות ציבוריות וממשלתיות, בשנת 2016 דורג בית הזיקוק פז אשדוד במקום הראשון כמפעל המזהם ביותר בישראל. בשנת 2017 ירד בית הזיקוק למקום השלישי, אולם על פי המדד לשנת 2018 עלה אל המקום השני עם עליה של 19% בניקוד בהשוואה לשנה שלפניה. בשנת 2018 הוצא צו מנהלי למפעל עקב חריגות בפליטות חומרים מזהמים לאוויר ובוצע הליך אכיפה עקב אי עמידה בדרישות ביצוע הדיגומים. בנוסף תועדו הפרות בתחומי התשתית, תחזוקה לקויה וניטור שלא עומד בדרישות[7].
מבנה המפעל
המפעל מחולק לגזרות ותת הגזרות הבאות:
- חוות מיכלים הכוללת:
- כ-60 מיכלים עבור הנפט הגולמי (Crude Oil), עבור תוצרי הביניים ועבור התוצרים הסופיים.
- מתקן בלילת תזקיקים
- מתקני ייצור הכוללים:
- מתקני זיקוק גלם: 2 מתקני זיקוק הנפט הגולמי. בתהליך פיזי מופרד הנפט הגולמי לתזקיקים (מכונה מז"ג - מתקן זיקוק גלם)
- מתקני אשפרה המיועדים לשיפור איכות התזקיקים על ידי הוצאת תרכובות הגופרית (מכונים גם מה"ג - מתקני הדחת גופרית):
- מה"ג סולר
- מה"ג קרוסין
- מה"ג נפטא
- מתקן הפקת גופרית מתוצרי המה"גים (מכונה SRU - Sulphur Recovery Unit)
- מתקני שיפור תפוקות המיועדים לטפל ולהעלות את הערך של הפרקציה הכבדה של תהליך הזיקוק (מוצר בעל ערך מסחרי נמוך מאוד):
- מתקן שבירת צמיגות המפרק את הפרקציה הכבדה בעזרת חימום לטמפרטורה גבוהה (מכונה גם מש"צ - מתקן שבירת צמיגות)
- מתקן פיצוח קטליטי המפרק את הפרקציה הכבדה בחום ובסיוע קטליזטור ובטכנולוגיית מצע מרחף (מכונה Fluodized Catalitic Cracker -FCC - פיצוח במצע קטליטי מרחף)
- מתקן אלקילציה המיועד לייצור פרקציה קלה ממתאן ואתאן
- מתקני שירותים הכוללים:
- מגדלי קירור
- תחנת כח המופעלת בגז ומספקת קיטור וחשמל לצריכת המפעל
- מערכות אוויר דחוס
תפעול המפעל
בית הזקוק פועל ללא הפסקה (למעט תקופות שיפוץ). צוות התפעול נחלק בין מפעילי השטח ומפעילי חדר הבקרה. קיים חדר בקרה מרכזי המשרת את כל המפעל ובו מותקנת מערכת בקרה מרכזית של חברת האניוול וכן בקרים מתוכנתים מתוצרת חברות שונות המשמשים למערכות חירום והשמטה וכן לבקרת מערכות עצמאיות (למשל מערכת טיפול במים, בקרת מדחסים ועוד). צוות התפעול נתמך על ידי צוות תחזוקה של המפעל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית זיקוק אשדוד
דליקה בבית הזיקוק, 2 בנובמבר 1997, ארכיון AP
הערות שוליים
- ^ נתי יפת, עובדי בית הזיקוק של פז באשדוד משביתים את העבודה, באתר גלובס, 5/6/2017
- ^ עמוס כרמלי, משפצים מיתקני בתי־הזיקוק, דבר, 11 באפריל 1962
- ^ י. אלון: הממשלה תבנה באשדוד תחנת כוח נוספת ובתי זיקוק, דבר, 15 ביולי 1966
- ^ עמוס כרמלי, מי זקוק לבית זיקוק נוסף?, דבר, 6 בספטמבר 1967
- ^ עמוס כרמלי, הגיע זמנו של בית זיקוק שני, דבר, 31 בדצמבר 1969
- ^ יצוא בתי הזיקוק יגדל ל-15 מיליון דולר, דבר, 9 במאי 1973
- ^ אלו המפעלים המזהמים בישראל, באתר ynet, 2020-07-09
30307302בית זיקוק אשדוד