בתיה סבירסקי מלול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתיה סבירסקי מלול (נולדה ב-1957) היא מייסדת ואוצרת סימפוזיון האדריכליות הבינלאומי, אדריכלית ומרצה ישראלית.

קורות חיים

נולדה בשם באטה סבירסקי בשנת 1957 בלודז', פולין[1].

בגיל 18 החלה את לימודי העתודה בטכניון, אותם סיימה בהצטיינות.

בשנת 1980 סיימה בתיה את לימודי התואר הראשון והמשיכה ללימודי המאסטר שלה בנושא שיקום פליטים אשר כללו השתלמות באוקספורד, אנגליה[2]. לאחר לימודיה עבדה אצל אדר' דוד ינאי ולאחר מכן פתחה את משרד האדריכלים בראשותה "באה אדריכלים ובוני ערים".

במהלך השנים לימדה בתיה בטכניון (1980-1985), במכון הטכנולוגי בחולון (1992-1995), באקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל (1998-2000) ובמכללת שנקר במחלקה לעיצוב פנים (2006-2010)[3].

לאורך השנים מילאה תפקידים שונים בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל ונכון לשנת 2020 משמשת כיו"ר סניף תל אביב והמרכז וכמו כן חברת ועדת כספים של ההתאחדות.

סימפוזיון האדריכליות הבינלאומי

בשנת 2007 השתתפה בתיה בתערוכה קבוצתית בגלריית בית האדריכל ביפו, בנושא "הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית".

לאחר השתתפות בתערוכה זו, ייסדה והחלה לתפקד כאוצרת של הסימפוזיון האדריכליות הבינלאומי אשר מתקיים מדי שנה בחולון במסגרת פסטיבל "אישה", בו משתתפות אורחות מעולם האדריכלות מהארץ ומהעולם[4].

בין המשתתפות הבולטות - האדריכלית ההולנדית וינקה דובלדם (Winka Dubbeldam), האדריכלית הצרפתית מנואל גורטרנד (Manuelle Gautrand), האדריכלית הסינית פרופ' ליאו ג'יאן, האדריכלית ההודית שימול ג'ברי קאדרי (Shimul Javeri Kadri) והאדריכליות האמריקאיות אליזבת דילר (Elizabeth Diller) וג'יני גאנג.

רשימת הכנסים

  • 2019 - כנס בינלאומי לנשים באדריכלות - רמת גן
  • 2017 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי - מעוף ותעוזה - מורשת זאהה חדיד באדריכלות ובעיצוב[5]
  • 2016 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי - צבעים, טעמים ומגוון - אדריכלות ואורבניזם כסוכני שינוי בעולם המתפתח היום[4]
  • 2015 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי - הוליסטיות | אדריכלות | נשיות - מבפנים החוצה - אדריכליות עושות אדריכלות הוליסטית
  • 2014 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי - שימור וחדשות - אדריכליות משמרות ומחדשות את המרחב הפיסי העכשווי[6]
  • 2013 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי - אדריכליות יוצרות מרחב ציבורי נגיש לכל[7]
  • 2012 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי– אדריכליות יוצרות סביבה ייחודית באקלים טכנולוגי
  • 2011 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי– אישה בקונטקסט בעידן של גלובליזם באדריכלות[8]
  • 2010 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי– נשיות כיתרון בעידן של רב תחומיות באדריכלות[9]
  • 2009 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי – קיימות ואורבניזם
  • 2008 - סימפוזיון אדריכליות בינלאומי -הנוכחות הנשית באדריכלות – המאה ה-21
  • 2007 - הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית - תערוכה קבוצתית בגלריית בית האדריכל ביפו[2]

אדריכלות

בשנת 1977, בעודה סטודנטית, החלה בתיה לעבוד במשרד ת.א.מ בע"מ בניהולו של אדר' דוד ינאי עד לשנת 1982.

בשנת 1985 הקימה בחולון את המשרד "באה אדריכלים ובוני ערים" אשר צבר ניסיון רב בתכנון של מבני תרבות וחינוך ברחבי הארץ[2].

בשנת 2005 הציגה בתיה את פרויקט קריית החינוך ע"ש יצחק רבין בתכנון משרדה בביאנלה הישראלית ה 5 לאדריכלות[10].

פרויקטים בולטים

בין היתר השתתפה בתחרויות רבות, ביניהן - חידוש כיכר רבין[14], מקום ראשון ושני בפרויקט מתחם התרבות באור עקיבא, עלייה לשלב סופי בתכנון היכל התרבות בשדרות[15], מקום שני בתחרות לתכנון קמפוס שנקר ומקום ראשון בתחרות לחידוש כיכר מגדיאל[16].

שכונת אל אוועדה

לאחר סיום כתיבת עבודת המגיסטר, קיבלה בתיה פנייה מהמנהל האזרחי על מנת שתסייע בתכנון שיקום מחנות הפליטים ברצועת עזה. בבתיה חברה אל פרופ' בריטי ומהנדסים פלסטיניים מעזה ויחד הקימו חברה משותפת לתכנון פרויקט מגורים גדול של 4,000 יחידות דיור בצפון רצועת עזה, אשר היה פרויקט הדגל. עם נפילת הסכם אוסלו - הופסקה הפעילות.

לקריאה נוספת

  • בתיה סבירסקי מלול, מבני ארעי לאוכלוסיות באזורי חירום ומצוקה בתהליך שיקום כוללני - מגיסטר, הטכניון - מ.ט.ל. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, 1984
  • סיגל דוידי, הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית, 78-79, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, 2009
  • לביאה ברומברג, קמפוס שנקר יוצא לדרך חדשה, מבנים - עיתון לענף הבנייה מס' 277, עמ' 22–24, הוצאת מירב, 2009

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טל קראוס-איגוס, ריאיון עם אדריכלית בתיה סבירסקי מלול, באתר Archijob, ‏10 יולי 2008
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 סיגל דוידי, הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית, תל אביב, ישראל: עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, 2009, עמ' 76-79
  3. ^ חגית פלג-רותם, מעצבות שינוי, באתר גלובס, ‏25 פברואר 2009
  4. ^ 4.0 4.1 אורבניזם ואדריכלות כסוכני שינוי בעולם, באתר פורטפוליו, ‏16 במרץ 2016
  5. ^ מעוף ותעוזה - מורשת זאהה חדיד באדריכלות ובעיצוב, באתר פורטפוליו, ‏31 אוגוסט 2017
  6. ^ קרין לויט פרידריך, האם נשים אדריכליות בונות טוב יותר?, באתר סלונה, ‏11 מרץ 2014
  7. ^ סימפוזיון אדריכליות בינלאומי במסגרת פסטיבל אישה, באתר SAF, ‏1 מרץ 2013
  8. ^ אישה בקונטקסט של גלובליזם באדריכלות - 'פסטיבל אישה' חולון, באתר Archijob, ‏11 מרץ 2011
  9. ^ אליזבת דילר מטשטשת את גבולות האדריכלות, באתר הארץ, ‏25 פברואר 2010
  10. ^ ירון לוי, הביאנלה הישראלית ה-5 לאדריכלות, תל אביב, ישראל: עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, 2005, עמ' 21
  11. ^ איל צאום - מיתוג ערים ומדינות, אשקלון מעלה הילוך – מיתוג עיר, בניין עירייה חדש, ומרכז אמנויות, באתר https://cityncountrybranding.wordpress.com, ‏פברואר 14, 2012
  12. ^ מיכאל יעקובסון, זו שמש? זה לימון? זו ביצה? בית ספר איינשטיין ביבנה הוא פצצה צהובה, באתר Xnet, ‏2 ספטמבר 2017
  13. ^ הילה שמר, תא מעדיפה שבתי הספר החדשים לא יהיו מושקעים מדי, והיא לא לבד, באתר Xnet, ‏30 אוגוסט 2016
  14. ^ הילה שמר, החדשות הטובות: בכל ההצעות לחידוש כיכר רבין יש יותר צל, באתר xnet, ‏23 מאי 2016
  15. ^ מיכאל יעקובסון, קומפלקס ממוגן-טילים של היכל תרבות ומרכז כנסים? בשדרות כמובן, באתר Xnet, ‏5 מאי 2020
  16. ^ תחרות לתכנון כיכר מגדיאל - פרס ראשון, באתר Archijob, ‏12 אפריל 2001
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29253184בתיה סבירסקי מלול