ברנהרד זקלס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה . בֵּרְנַהָרְד זֶקלֶס (בגרמנית: Berhnard Sekles; 20 במרץ 1872 - 8 בדצמבר 1934) היה מלחין, מנצח, פסנתרן ומחנך יהודי-גרמני.
חייו
ברנרד זקלס נולד ב-1872 בפרנקפורט. הוא למד הלחנה אצל איוון קנור (Iwan Knorr), תזמור אצל אנגלברט הומפרדינק ופסנתר אצל לזרו עוזיאלי (Lazzaro Uzielli). בשנים 94–1893 שימש קאפלמייסטר בבית האופרה בהיידלברג ובשנים 96–1895 בתיאטרון העירוני במיינץ. ב-1896 היה למורה בקונסרבטוריון הוך למוזיקה בפרנקפורט; כאן יזם ב-1928 את פתיחת הקורס האקדמי הראשון בג'אז באירופה מאז ומעולם, בהדרכת מתיאש שייבר, על אף התנגדות נמרצת מצד חוגי השמרנים. זקלס ניהל את הקונסרבטוריון בשנים 1923 עד 1933. בין תלמידי ההלחנה שלו היו פאול הינדמית, רודי שטפאן, תאודור אדורנו, מקס רודולף וארנסט טוך. הוא היה מראשוני האקדמאים היהודים שאיבדו את משרתם עם עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי. זקלס מת ב-1934 בעיר הולדתו פרנקפורט, בגיל 62.[1]
יצירתו
סגנון יצירתו של זקלס היה רומנטי מאוחר והושפע מברהמס. ביצירותיו הווקאליות המוקדמות השתמש בנושאים ובטקסטים סלאביים ומזרחיים. בכתיבתו האינסטרומנטאלית פיתח את צורת המיניאטורה. בשנות ה-20' של המאה ה-20 תרם להתפתחות הסגנון הנאו-בארוקי בכתיבת פוגות ופסאקאליות.[2]
מבחר מיצירותיו
- "שחרזדה" (אופרה, 1917)
- "כלולות הפָאוּן" (Die Hochzeit des Faun) (בלט, 1921)
- "שאקון על נושא שיר לכת במפעם מתומן" (Chaconne über ein achttaktiges Marschthema) לוויולה ופסנתר, אופוס 38 (1931)
תלמידים
- תאודור אדורנו
- פאול הינדמית
- אנתוני ואן הובוקן
- ארנסט טוך
- אריך איטור קאהן
- מקס קובלסקי
- הנס רוזבאוד
- מקס רודולף
- סיריל סקוט
- אריך שמיד
- רודי שטפאן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גיזלהר שוברט, "ברנרד זקלס" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין.
- ^ גרוב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ברנהרד זקלס24650032