ברוניסלבה ואירינה זינטל יקירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוניסלבה ואירנה זינטל יקירהפולנית: Jakira Irena Ziental, Ziental Bronisława) אם ובת מפולין, חסידות אומות העולם, שהצילו יהודים בתקופת השואה על ידי מתן מסתור וסיכון חייהן בתקופת מלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

כשפרצה המלחמה ברוניסלבה, בעלה סטניסלב ובתה אירנה התגוררו בוולודימיר-וולינסקי במחוז ווהלין במערב אוקראינה. מצבה הכלכלי של משפחת זינטל היה קשה עקב מחלתו של אבי המשפחה. למרות זאת כשהנאצים התחילו להגביר את קצב השמדת היהודים והחלה האקציה בגטו לודמיר, ברוניסלבה ואירינה זינטל התגייסו לעזור ליהודים. בעדותה ציינה ברוניסלבה שלא יכלו לסרב לעזור ליהודים. חרף מחלתו אמר לה בעלה שאין מה לעשות, ושחייבים לעזור ליהודים.[1]

בני המשפחה עברו לבית בקצה העיר ששימש עבורם כבית קיץ, המשפחה הכינה את הבית כמקום מסתור ליהודים. הראשונים שהסתתרו בביתם היו ד"ר מריאן קייטלמן ואשתו. בסתיו 1943, אירנה שהייתה אחות במקצועה, הביאה לבית הוריה רופאים יהודים שהכירה. בבית משפחת זינטל הסתתרו ד"ר ברנרד טורבצ'קו, ד"ר יצחק גרינברג ואחיו, וד"ר טוביה לויט ואשתו. הבית הוקף בגן כך שנמנע כל קשר ומגע עם השכנים. לאחר זמן מה התווספו עוד יהודים לאותו המחבוא, ידידים של המשפחה וחמישה יהודים שטעו בדרכם והגיעו למקום מסתור זה. בסך הכל הסתתרו בבית 13 יהודים. האם, ברוניסלבה זינטל, דאגה להם וסיפקה את כל צורכיהם במזון ובלבוש, וכן דאגה לסילוק השפכים של צואה ושתן. ברוניסלבה, תוך סיכון חייה נהגה להמציא תירוצים שונים כדי שהשכנים לא יחשדו במעשיה במקום המסתור.[2]

בשלב מסוים כשהגרמנים הסיתו את האוקראינים לפוגרום כגד הפולנים משפחת זינטל נאלצה לברוח מהעיר. בפרק זמן זה הם העבירו למשפחת סטרוייוואס את הטיפול ביהודים שהסתתרו בביתם. כאשר גברה הסכנה להלשנה מצד השכנים, העבירו ברוניסלבה ואירנה במהירות את היהודים למקום מסתור אחר וניקו את בית המסתור על מנת להשמיד כל ראייה כנגדן. לאחר שהסתיים החיפוש בבית המסתור החזירו את היהודים אליו.

ד"ר טוביה לויט, שניצל בזכות עזרתן של אירנה וברוניסלבה אישר בעדותו את סיפור ההצלה:

אותה תקופה פנינו לברוניסלבה זינטל ובתה אירנה אשר גרו בפרברי העיר ועליהם ידענו שהן מסתירות במשך עשרה חודשים 6 יהודים אחרים. הן הבינו את הסכנה ומיד הסכימו להכניס אותנו בלילה לדירתן. שם מצאנו את ד"ר קייטלמן ואשתו, את משפחת שרגא (הזוג ובת) ואת ד"ר טורבצ'קו. הבית שכן בין בתי אוכלוסייה פולנית. תחת רצפת אבנים היה מרתף נמוך בו יכולנו לשכב. הכניסה למרתף נמצאה תחת ארון המטבח והרצפה הייתה ניתנת להזזה. בינתיים הביאה ברוניסלבה זינטל, פעמיים בשבוע סלים מלאים עבור שישה אנשים ובהם תפוחי אדמה, לחם וירקות. היה צריך להביא את האוכל מהעיר, מרחק 3 ק"מ וזה היה בשביל ברוניסלבה זינטל מאמץ לא קטן. היא הייתה כבר אישה מבוגרת. היא לא דרשה כל תשלום בשביל האוכל. רק הודות ללב הטוב של משפחת סרויוונס ברוניסלבה זינטל ובתה אנו חיים היום. אנו מדגישים את האומץ שלהם, שהיה יוצא מן הכלל וחוסר אינטרסנטיות בפעולתם. אנו רואים בהם אנשים גדולים, ראויים להוקרה של החברה."[2]

בנוסף העיד ד"ר לויט שהסתתר בביתן של ברוניסלה ואירינה כי הבת אירנה זינטל, הייתה הרוח החיה מאחורי מרבית הטיפול בהם ואף הסכימה לתת את תעודת הזהות שלה לאשתו.[2]

לאחר המלחמה

קברה של חסידת אומות העולם ברוניסלבה זינטל בבית הקברות הלטיני בחיפה

לאחר המלחמה נישאה אירנה לרופא יהודי (לא מאלה שהסתירה) ד"ר אליהו יקירה, ובשנת 1949 עלתה עם בעלה ואמה ברוניסלבה, לישראל והם התגוררו בחיפה. ברוניסלבה נפטרה ב-1973 ואירנה נפטרה ב-24 ביוני 1990.[1]

הכרה והנצחה

ב־26 בנובמבר 1968, הכיר יד ושם בברוניסלבה זינטל ובבתה אירנה זינטל-יקירה כחסידות אומות העולם. הטקס התקיים ביד ושם וניטע עץ לכבודן.[1]

אבן לכבודן של ברוניסלבה ואירינה בגן חסידי אומות העולם בשכונת רמת אלון חיפה

בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה נקבעה אבן המנציחה את מעשיהן של ברוניסלבה ואירנה בזמן השואה.[3] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורן של ברוניסלבה ואירינה ואותרו קבריהן. ברוניסלבה נקברה בבית הקברות הלטיני בחיפה. אירינה נקברה בבית קברות שדה יהושע בחיפה.[4]

לקריאה נוספת

מרדכי, פלדיאל. "חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל", ילקוט מורשת לתיעוד ועיון, 55, אוקטובר 1993, עמ' 121–122.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Ziental Bronisława ; Daughter: Jakira Irena (Ziental), Yad Vashem
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 גדעון רפאל בן מיכאל (עורך), אדם לאדם – אדם! חסידי אומות העולם תושבי חיפה : מצילי יהודים בתקופת השואה, באתר דעת
  3. ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות, ‏20.4.2020
  4. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות, באתר חדשות 13, ‏7 באפריל 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0