ברונו ברויאר
 | |
| ברונו ברויאר | |
| לידה |
4 בפברואר 1893 וילמנסדורף, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1947 (בגיל 54) אתונה, ממלכת יוון .svg){kind=small} |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1912–1945 (כ־33 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הצנחנים |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית הצנחנים ה-9 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל ברונו ברויאר (בגרמנית: Bruno Oswald Bräuer; 4 בפברואר 1893 - 20 במאי 1947), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ברויאר נולד ב-4 בפברואר 1893 בוילמנסדורף, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1912 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-155 (פרוסיה המערבית ה-7), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף ברויאר למשטרה, ומילא בה תפקידי פיקוד ומטה. ב-15 באוקטובר 1935 עבר ברויאר ללופטוואפה בדרגת מיור. ב-1 בינואר 1938 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באפריל אותה שנה הוא מונה למפקד גדוד הצנחנים ה-1 ברגימנט הצנחנים ה-1. ב-1 בינואר 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 ביוני אותה שנה מונה למפקד רגימנט הצנחנים ה-1.
מלחמת העולם השנייה
במהלך המערכה בנורווגיה לחם ברויאר על הרגימנט שבפיקודו, כחלק מדיוויזיית האוויר ה-7, ובמהלך הקרב על בלגיה לחם עם יחידתו בכיבוש מצודת אבן אמאל, ועל פעולותיו הוא קיבל ב-24 במאי 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך הקרב על כרתים פיקד ברויאר על קבוצת קרב זמנית, ובספטמבר 1941 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-31 במרץ 1942 הוא קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב, ובספטמבר 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט. בנובמבר 1942 הוא מונה למפקד כרתים, וב-1 ביוני 1944 הוא סיים את תפקידו והועלה לדרגת גנרל חיל הצנחנים. ב-2 במרץ 1945 הוא מונה למפקד דיוויזיית הצנחנים ה-9, אולם הודח מתפקידו בשל כשלונו בקרב על גבעות זלו.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה נפל ברויאר בשבי הבריטי והוסגר ליוון, שם נשפט על חלקו בגירוש 8,000 יהודי כרתים, נמצא אשם ונידון למוות, והוצא להורג באתונה ב-20 במאי 1947.
קישורים חיצוניים
- ברונו ברויאר באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
25532532ברונו ברויאר