ברברה פרנקלין

ברברה פרנקלין
Barbara Franklin

לידה	19 במרץ 1942 (גיל: 82) לנקסטר, פנסילבניה, ארצות הברית
שם מלא	ברברה האקמן פרנקלין
מדינה
השכלה	אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה
עיסוק	פקידת ממשל, מנכ"לית, דירקטורית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
אתר האינטרנט הרשמי של ברברה פרנקלין
מזכירת המסחר של ארצות הברית ה־29 27 בפברואר 1992 – 22 בינואר 1993 (47 שבועות ויומיים) תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש → רוברט מוסבכר רון בראון ←

ברברה האקמן פרנקלין (באנגלית: Barbara Hackman Franklin; נולדה ב-19 במרץ 1940) היא פקידת ממשל, מנהלת עסקית ודירקטורית אמריקאית. בשנים 1993-1992 היא כיהנה כמזכירת המסחר של ארצות הברית תחת הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ובמהלך כהונה זו הובילה משלחת נשיאותית אל הרפובליקה העממית של סין.

טרם כניסתה אל מחלקת המסחר של ארצות הברית, שירתה פרנקלין תחת ממשליהם של ריצ'רד ניקסון, ג'רלד פורד, ג'ימי קרטר ורונלד רייגן. פרנקלין היא אחת מחברות המועצה המקוריות והסגנית הראשונה של יושב ראש ועדת הבטיחות האמריקאית למוצרי צריכה (The U.S. Consumer Product Safety Commission). ב-2006, הייתה פרנקלין כלת פרס וודרו וילסון לשירות ציבורי. פרנקלין מכהנת כיום במועצות מנהלים של שמונה עשרה תאגידים וחברות, בהם דאו כימיקלים, "אתנה", "ווסטינגהאוס" ו"נורדסטורם".

פרנקלין נחשבת על ידי כתבי עת ואגודות אמריקאים כאחת האנשים המשפיעים ביותר על הממשל התאגידי, וב-2014 היא נכנסה לתוך היכל התהילה לדירקטוריות. כיום היא מכהנת כנשיאת ומנכ"ל חברת ברברה פרנקלין, חברת ייעוץ בינלאומית פרטית. פרנקלין הייתה אחת הנשים הראשונות שסיימו את לימודיהן בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

ביוגרפיה

תחילת דרכה

פרנקלין נולדה בשם ברברה אן האקמן בלנקסטר שבפנסילבניה, למימי (לבית הלר) וארתור א. האקמן. היא למדה בבית הספר התיכון האמפילד השוכן בלנדיסוויל. טרם תום לימודיה התיכוניים בשנת 1958, היא נבחרה לשאת את נאום הפרידה מטעם שכבתה, נשיאת מועצת התלמידים, קפטן בנבחרת ההוקי שדה והטניס, ואף הייתה מעודדת.

ב-1962, פרנקלין סיימה בהצטיינות את לימודיה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה וקיבלה את פרס הבוגרים הנכבדים ב-1972. היא הייתה אחות באחוות קאפה אלפא ת'טה ונשיאת סניף בטא פאי של האחווה. דורותי ליפ, אז דיקנית הנשים באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה, העניקה לפנקלין מועמדות למלגה המממנת לימודים מלאים בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, שפתחה בפעם הראשונה את שעריה בפני נשים והסכימה לקבל אליה בוגרת אחת מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. בשילוב מלגה חלקית והלוואות, נכנסה פרנקלין לבית הספר החדש למנהל עסקים בהרווארד, אחד מ-14 נשים בכיתה של 680 גברים. ב-1964, פרנקלין הייתה למוסמכת אוניברסיטה במנהל עסקים מבית הספר לעסקים בהרווארד, וזכתה בפרס על הישגי הבוגרים ב-2004.

במשך כמה שנים לאחר סיום לימודיה, נכנסה פרנקלין אל עולם העסקים והתאגידים. היא הצטרפה לחברת זינגר שבניו יורק, תחילה כעובדת בחטיבת מוצרי הצריכה ולאחר מכן כחברה בצוות התכנון הארגוני. בזינגר, היא קודמה למנהלת ניתוח סביבתי, תפקיד חדש בחברה אשר מטרתו הייתה לבצע מעקב אחר פעילות תחרותית ברחבי העולם. אחרי ארבע שנים שם, היא מונתה לעוזרת לסגן נשיא צוות התכנון הארגוני של הבנק העירוני הראשון בניו יורק (לעתיד סיטיבנק) בשנים 1969-1971. באותה עת הוטלה עליה משימה בידי המנכ"ל, וולטר וריסטון, לבחון את קשרי הבנק עם גורמים ממשלתיים. הניתוח שלה הוביל לייסוד מחלקת היחסים הממשלתיים הראשונה של הבנק, שאותה יצרה ובראשה עמדה עד 1971.

שירותה בממשל ניקסון

ב-1971, בעודה עובדת הבנק העירוני הראשון בניו יורק, גויסה על ידי נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון להביא אל ממשלו נשים מוכשרות יותר לתפקידים ממשלתיים בכירים. מינויה היה חלק מיוזמה רב-חודית של ממשל ניקסון בעקבות מסיבת עיתונאים שנערכה ב-6 בפברואר 1969. במסיבת עיתונאים זו, שאלה ורה גלזר, כתבת בברית העיתון הצפון-אמריקאי (North American Newspaper Alliance) את הנשיא ניקסון את השאלה הבאה:

אדוני הנשיא, בסגל הממשל שלך, יש לך עד כה כ-200 מינויים לתפקידים בכירים בממשל לצד מינויים אחרים לתפקידי מדיניות, ולכל אלה מיועדות רק שלוש נשים. התוכל לומר לנו, אדוני, האם נוכל לצפות להכרה שוויונית יותר ביכולות של נשים, או שמא נישאר מין אבוד?

בפברואר 1971 העניק ניקסון לפרד מאלק, עוזר נשיאותי לניקסון ומי שהיה בן כיתתה של פרנקלין בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, משימה לשכירת אישה שתוביל את המאמץ לגייס נשים אחרות למשרות ממשלתיות. מאלק שאל את פרנקלין אם ברצונה לקחת על עצמה משימה זו, וב-12 באפריל 1971 החלה פרנקלין את התפקיד שיועד לה במסגרת יוזמה נשיאותית זו. בהודעה רשמית מטעם הבית הלבן מסרה ​​פרנקלין ב-22 באפריל כ"עוזרת בסגל הנשיא ניקסון לכוח אדם ניהולי" הצהרה לתקשורת. תואר זו השתנה לאחר מכן ל"עוזרת בסגל הנשיא" לאחר מסיבת העיתונאים הראשונה שלה, בה העיתונות שאלה כיצד תוכל לגייס נשים כשהיא נושאת את המילה "כוח אדם" (באנגלית: Manpower) בתוארה.

ב-21 באפריל 1971, נתן ניקסון הוראה לראשי המחלקות בבית הלבן וסוכנויות עצמאיות אחרות ליצור תוכניות פעולה ספציפיות "במטרה להדגים בבירור את ההכרה שלנו בשוויון לנשים תוך שימוש רב יותר בכישוריהן במשרות בכירות". הוא דרש ממחלקות אלה: לפתח וליישם תוכנית למשיכת נשים בעלות כישורים למשרות בכפוף למינוי עד לסוף השנה; לפתח וליישם תוכנית להגדלת מספר הנשים במשרות רמת-ביניים, קרי משרות לא בכירות במיוחד אלא שנמצאות ברמת-הביניים בסולם המשרות הממשלתיות; להגן על הגידול המשמעותי בשיעור המשרות הפנויות במועצות מייעצות ובוועדות ממשלתיות לנשים; למנות רכז כללי שיישא באחריות להצלחת המיזם. על כל אחת מהדרישות האלה, ניקסון דרש מראשי המחלקות והסוכנויות להגיש את תוכניותיהם לא יאוחר מ-15 במאי 1971. לאחר פרסום תזכיר זה, פרנקלין לקחה על עצמה את המעקב אחר התקדמות ביצוע תוכניות הפעולה של כל אחת מהמחלקות.

באפריל 1972, יחד עם היוזמות הנשיאותיות האחרות, הובילו מאמציה של פרנקלין לשילוש מספר הנשים שהוכנסו לתפקידי מדיניות: המספר נסק מ-36 אל 105 נשים, בשנה הראשונה בלבד. עד מאי 1973, מספר זה גדל ל-130 נשים, ופרנקלין יצרה מאגר בן 1,000 נשים מוכשרות למילוי משרות בעתיד. למעלה ממחצית ממשרות אלה של ענייני והגיית מדיניות, שבהן מונו נשים בתקופה זו, מולו קודם לכן בידי גברים בלבד. ביניהם היו סינתיה הולקומב הול, שופטת בבית המשפט לענייני מס של ארצות הברית; מרינה וון נוימן ויטמן, האישה הראשונה במועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית; רומנה אקוסטה בנואלוס (Romana Acosta Bañuelos), ההיספנית הראשונה שכיהנה כגזברית של ארצות הברית; בטי סאות'ר מרפי, היועצת הכללית של המועצה הלאומית ליחסי עבודה; ודיקסי לי ריי, האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כיושבת ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית.

מבחינת המשרות המשתייכות לרמת הביניים, למעלה מ-1,000 נשים הועברו לתפקידים רבים שנשים מעולם לא החזיקו בהן קודם, כגון מרשלות אוויר, קפטניות של ספינות גרירה, סוכנות לשכת החקירות הפדרלית ושומרות יערות. מספר הנשים שמונו לוועדות ומועצות גדל גם הוא, מ-250 נשים בשנה הראשונה, ל-339 נשים עד שלהי מאי 1973. היה זה בתקופה בה נשים הראשונות הגיעו לדרגות אדמירל וגנרל בכוחות המזוינים של ארצות הברית.

חברה בוועדת הבטיחות האמריקאית למוצרי צריכה

הישגיה של פרנקלין כעוזרת בסגל של הנשיא ניקסון הובילו אותה להיות מועמדת על ידיו לאחת מחמשת החברי המקוריים בוועדת הבטיחות האמריקאית למוצרי צריכה (CPSC). היא הושבעה ב-14 במאי 1973 לתקופת כהונה בת שבע שנים. היא שירתה תחת ממשליהם של הנשיאים ניקסון, ג'רלד פורד וג'ימי קרטר. ב-13 ביוני 1973 היא נבחרה ושימשה כסגנית יושב ראש הוועדה הראשונה עד שנת 1974. היא שימשה שוב כסגן יו"ר הוועדה בשנים 1978-1977. במהלך שנים אלה, התרכזה פרנקלין בשיפור הבטיחות וגיהות למען ילדים והייתה חלוצה בשימוש בניתוח עלות-תועלת. מכתביה לנשיא קרטר ונאומיה הובילו את הממשלה הפדרלית של ארצות הברית ליצור מספר סוכנויות פיקוח ורגולציה כדוגמת משרד הבטיחות והבריאות בתעסוקה, הסוכנות להגנת הסביבה ומנהל המזון והתרופות האמריקאי.

מזכירת המסחר של ארצות הברית

ב-26 בדצמבר 1991, הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש הודיע ​​על כוונתו למנות את פרנקלין למזכירתה ה-29 של מחלקת המסחר של ארצות הברית, במקומו של רוברט מוסבכר. מינוי זה אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ולאחר זמן קצר היא הושבעה לתפקיד ב-27 בפברואר 1992, מה שהציב את פרנקלין כאישה הראשונה בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית והאישה ה-13 שהייתה חברה בקבינט של ארצות הברית.

כמזכירת המסחר, הציבה לעצמה פרנקלין יעד מרכזי: הגדלת היצוא האמריקאי, בעיקר לרפובליקה העממית של סין, רוסיה, יפן ומקסיקו. היא הובילה משלחת נשיאותית אל סין העממית בדצמבר 1992 במטרה לנרמל את היחסים המסחריים בין ארצות הברית לסין. בסין, היא ומקבילה, השר לי לאנצ'ינג, חידשו את העונה השביעית של הוועדה המשותפת של ארצות הברית וסין לסחר ולמסחר (JCCT). חידוש פעילות ה-JCCT היה הקשר המסחרי הרשמי והגלוי הראשון מאז שארצות הברית הטילה סנקציות מסחריות על סין ביוני 1989. השליחות שלה הסירה סנקציה זו והכניסה חזרה כמיליארד דולר אמריקני בחוזים חדשים לחברות אמריקאיות. משימה זו נתנה "אור ירוק" לחברות אמריקאיות שהיו מעוניינות בהזדמנויות עסקיות בסין, ושיעור המסחר עם סין גדל באופן דרמטי בשנים שלאחר מכן, כמו גם ההשקעות הסיניות באמריקה.

בינואר 1993, סיימה פרנקלין את כהונתה כמזכירת המסחר עם השבעתו של ביל קלינטון לנשיאות, והיא הוחלפה ברון בראון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברברה פרנקלין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ברברה האקמן פרנקלין (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25626199ברברה פרנקלין