הבנק האסייני להשקעות בתשתיות
הבנק האסייני להשקעות בתשתיות (AIIB, Asian Infrastructure Investment Bank; בסינית מפושטת: 亚洲基础设施投资银行; בסינית מסורתית: 亞洲基礎設施投資銀行) נוסד בשנת 2015 והוא מוסד בנקאי מולטילטרלי לפיתוח אזורי המספק הלוואות ואשראי להשקעות למטרות פיתוח במדינות אסיה. הבנק נוסד ביוזמת ממשלת סין שהצהירה על החשיבות בקידום פיתוחה של יבשת אסיה וכן על רצונה להעמיד אפשרויות נוספות למימון לטווח ארוך עבור פיתוח תשתיות באזור. הבנק החל את פעילותו בתאריך 25 בדצמבר 2015 וזאת לאחר שעשר מדינות המחזיקות מעל 50% מהון הבנק אישררו את הצטרפותן לבנק. משרדי הבנק נמצאים בבייג'ינג.
כיום בבנק חברות 61 מדינות מתוכן 40 מדינות אזוריות הנכללות באזור הפעילות של הבנק (ובכללן ישראל) ו-21 מדינות לא-אזוריות. המדינות היחידות מיבשת אסיה שאינן חברות בבנק הן יפן, קוריאה הצפונית וטייוואן.
עקרונות היסוד של הבנק הן פתיחות, שקיפות, עצמאות ואחריותיות כאשר יש דגש רב בעבודת הבנק על סביבתנות, פרויקטים ירוקים וברי קיימא.[1] מטרותיו של הבנק מוגדרות בקידום פיתוח כלכלי, לסייע ביצירת רווחה ולחבר בין כל חלקי יבשת אסיה תוך שימת דגש על בחירת פרויקטים ברי-קיימא אשר מתמקדים בצרכים העתידיים של היבשת. בנוסף הבנק מקדם שיתוף פעולה אזורי בהתמודדות עם אתגרי פיתוח, בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות פיתוח מולטילטרליים ובילטרליים מדינתיים ופרטיים.
היסטוריה ורקע להקמה
הרעיון להקמת הבנק עלה עוד בפורום הכלכלי של באו בשנת 2009 מתוך רעיון לעשות שימוש טוב יותר ברזרבות המט"ח הסיניים לנוכח המשבר הכלכלי של שנת 2008. היוזמה החלה לרקום עור וגידים בשנת 2013 בעת ביקור הנשיא הסיני שי ג'ינפינג באינדונזיה כאשר האחרון הכריז על הקמת הבנק.[2] יחסית לארצות הברית ויפן, סין היא בעלת מניות קטנה יחסית בבנקים לפיתוח עולמיים אחרים (כמו הבנק העולמי), והקמת הבנק משויכת לרצון של ממשלת סין להשפיע יותר על בנקים לפיתוח אזוריים, ועל הנעשה באסיה בפרט.[3]
פעילות הבנק
נכון לסוף שנת 2017 הבנק אישר את מימונם של 24 פרויקטים ב-10 מדינות שונות בעלות של 4 מיליארד דולר, כאשר 15 מתוכם אושרו בשנת 2017. בין ההשקעות בשנת 2017 ניתן למצוא בפעם הראשונה השקעה בקרן הון שנועדה לשפר תשתיות אזוריות. לאורך שנת 2017 הבנק קבע את התוכנית האסטרטגית שלו בתחום האנרגיה והחל לגבש את התוכנית בתחום תשתיות התחבורה, ואכן מבין הפרויקטים שמבצע הבנק ניתן לראות כי פרויקטים רבים עוסקים בתחומים אלו. ניתן למצוא פירוט לפרויקטים שמנהל הבנק באתר הרשמי שלו.[4]
מדינות חברות
בבנק חברות 61 מדינות מתוכן 40 מדינות אזוריות הנכללות באזור הפעילות של הבנק (ובכללן ישראל) ו-21 מדינות לא-אזוריות. בנוסף ישנן 23 מדינות הצפויות להצטרף לבנק (8 אזוריות ו15 לא-אזוריות).
פירוט המדינות החברות וכוח ההצבעה היחסי שלהן:
| מדינה | כח הצבעה | מדינה | כח הצבעה | מדינה | כח הצבעה |
| אוזבקיסטן | 0.44% | ירדן | 0.35% | עומאן | 0.48% |
| אוסטרליה | 3.55% | ישראל | 0.92% | ערב הסעודית | 2.52% |
| אזרבייג'ן | 0.47% | לאוס | 0.28% | פיג'י | 0.2% |
| איחוד האמירויות | 1.31% | מונגוליה | 0.28% | פיליפינים | 1.12% |
| אינדונזיה | 3.26% | מזרח טימור | 0.21% | פקיסטן | 1.17% |
| איראן | 1.666% | מיינמאר | 0.48% | קוריאה הדרומית | 3.59% |
| אפגניסטן | 0.27% | מלדיבים | 0.25% | קזחסטן | 0.90% |
| בנגלדש | 0.84% | מלזיה | 0.34% | קטאר | 0.79% |
| ברוניי | 0.29% | ניו זילנד | 0.66% | קירגיסטן | 0.27% |
| גיאורגיה | 0.29% | נפאל | 0.32% | קמבודיה | 0.3% |
| הודו | 7.74% | סין | 26.92% | רוסיה | 6.10% |
| הונג קונג | 0.88% | סינגפור | 0.47% | תאילנד | 1.52% |
| וייטנאם | 0.84% | סרי לנקה | 0.49% | טורקיה | 2.58% |
| טג'יקיסטן | 0.27% |
מדינות לא-אזוריות שהצטרפו לאחר ההקמה:
| מדינה | כח הצבעה | מדינה | כח הצבעה | מדינה | כח הצבעה |
| אוסטריה | 0.69% | דנמרק | 0.58% | ספרד | 1.82% |
| איטליה | 2.55% | הולנד | 1.17% | פולין | 0.99% |
| איסלנד | 0.26% | הונגריה | 0.28% | פורטוגל | 0.3% |
| אירלנד | 0.31% | לוקסמבורג | 0.31% | פינלנד | 0.52% |
| אנגליה | 2.98% | מלטא | 0.26% | צרפת | 3.27% |
| אתיופיה | 0.23% | מצרים | 0.83% | שוודיה | 0.81% |
| גרמניה | 4.26% | נורווגיה | 0.74% | שווייץ | 0.88% |
- מדינות אזוריות הממתינות להצטרף (נכון לדצמבר 2017): איי קוק, ארמניה, בחריין, ונואטו, טונגה, כוויית, סמואה, קפריסין.
- מדינות לא אזוריות הממתינות להצטרף (נכון לדצמבר 2017): אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, בלגיה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, ונצואלה, יוון, מדגסקר, סודן, פרו, צ'ילה, קנדה, רומניה.
מבנה ארגוני
הבנק האסייני להשקעות מנוהל בשלוש רמות. ברמה העליונה עומדת מועצת הנגידים (Board of Governors) אשר מתכנסת אחת לרבעון ומורכבת מנציגי כל המדינות והארגונים החברים בארגון. כל מדינה מיוצגת על ידי נגיד (Governor) או ממלא מקומו (Alternate Governor).[5]
ברמה השנייה נמצאת מועצת המנהלים (Board of Directors) המורכבת מ-12 חברי דירקטוריון (או ממלאי המקום שלהם במקרה הצורך), שישה מתוכם מייצגים מדינות בודדות והיתר מייצגים קבוצות של מדינות (Constituencies). מועצת המנהלים משמשת כנציגת הדירקטוריון בפני הנהלת הבנק, והיא פועלת מולה באופן שוטף בנושאים של אישור הלוואות והכוונת מדיניות (תכנון אסטרטגי, מדיניות פיננסית ופיקוח על סיכונים).[6]
ברמה השלישית ישנו נשיא הבנק וההנהלה. נשיא ה-AIIB נבחר על ידי המדינות החברות לתקופת כהונה של חמש שנים והוא מנהל את ישיבות מועצת המנהלים ואחראי על הניהול הכולל של הבנק. מר ג'ין ליקון (Jin Liqun) הוא הנשיא הראשון והנוכחי של הבנק, החל מהקמתו בשנת 2016.[7]
מבנה אחזקת מניות הבנק
הון הבנק נקבע ל-100 מיליארד דולר שמתחלק למיליון מניות בעלות של 100,000 דולר למניה. המדינות בעלות המניות משלמות 20% מעלות המניות שברשותם (Paid-in shares), ו-80% מהתשלום הינו בהתחייבות (Callable shares) של המדינות כלפי הבנק. כמות המניות המוקצה עבור כל מדינה נקבעת לפי גודל הכלכלה שלה כאשר המדדים שנלקחים בחשבון הם תמ"ג נומינלי (60%) ותמ"ג לנפש לפי שווי כוח הקנייה (40%).[8]
ישנם שלושה סוגים של קולות אשר קובעים את קולה של מדינה בהצבעות השונות:
- קולות בסיסיים: מהווים 12% מסך הקולות כאשר הם מתחלקים בשווה בין המדינות השונות.
- קולות לפי מניות: מהווים 85% מסך הקולות ומתחלקים באופן יחסי לבעלות המניות של כל מדינה.
- קולות המייסדים: מהווים 3% מסך הקולות ומתחלקים בשווה בין המדינות המייסדות.[9]
הבנק וישראל
מדינת ישראל אישררה את הצטרפותה בתאריך 15 בינואר 2016 ועל כן הייתה שותפה מלאה בכל ישיבות ההנהלה שקיים הבנק.
כוח ההצבעה של ישראל עומד על 0.922% וכמקובל ישראל חברה לקבוצה של מדינות על מנת להגדיל את כוח השפעתה בדירקטוריון הבנק.[10] מדינת ישראל חברה בקבוצה הקוריאנית ולצידה אוזבקיסטן ומונגוליה ולאחרונה הצטרפה פיג'י, כוח ההצבעה של הקבוצה עומד על 5.46%. בראש הקבוצה עומד דירקטור מדרום קוריאה (Taesik YOON) והדירקטור החליפי (Alternate Director) הוא עופר פלג, נציג משרד האוצר בשגרירות סין ומסייע בתקשורת מול הבנק האסייני להשקעות. החברות במועצת המנהלים (Board of Directors) מאפשרת לישראל לקחת חלק משמעותי בהחלטות ההנהלה הקשורות בעיצוב פני הבנק ומדיניותו בשנותיו הראשונות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, התשע״ו–2016, בספר החוקים הפתוח- חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2016, באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ About AIIB Overview - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
- ^ Only connect, The Economist (באנגלית)
- ^ "In Development Bank Battle, Surge to China Rattles Japan". Bloomberg.com (באנגלית). 2015-03-18. נבדק ב-2018-06-12.
- ^ פירוט פרויקטים שמנהל הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, באתר הבית של הבנק
- ^ AIIBOrganizational Structure
- ^ Board of Directors - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
- ^ Senior Management - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
- ^ הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, באתר משרד האוצר
- ^ Asian Infrastructure Investment Bank - Articles of Agreement
- ^ Members of the Bank - AIIB, www.aiib.org (באנגלית)
23624878הבנק האסייני להשקעות בתשתיות