בן ציון שנקר (יזם)
בן ציון שנקר (1900– 6 בפברואר 1946) היה יזם וממקימי העיר חולון. נהרג מאש חיילים בריטיים ב-6 בפברואר 1946, בעקבות פעולת תגמול של הבריטים להתקפת לח"י בחולון.
ביוגרפיה
נולד בברדיטשב, אוקראינה. היה אחיינו של התעשיין אריה שנקר, והינדה שנקר. התחנך ב"חדר", ברוסיה, למד בישיבה ובבית הספר התיכוני למסחר בברדישטב. עוד מילדות נמשך ללימודים עבריים וכשהיה בן 15 היה בין המארגנים של קבוצות נוער ציוני לומד בבית ספרו. בן ציון התמסר להוראת עברית לקבוצות אלו, שהיו מוגבלות עקב שלטון הצאר, וראה בארץ ישראל חלום נשגב. לאחר מהפיכת פברואר השתתף בפעולות הסברה ולימד עברית בקבוצות נוספות שהוקמו על ידי ההסתדרות הציונית כהכנה לעליה. הוא הוזמן לעמוד בראש פעילות הג'וינט ברובנה וסביבתה (אוקראינה), אך לאחר זמן קצר עלה לארץ.
בשנת 1922 עלה לישראל ועבד כפועל בניין. הוא נבחר כציר לוועידה הראשונה של פועלי הבניין בארץ, והוכיח כושר מנהיגות. שנקר התחיל לימודי הוראה בסמינר למורים בירושלים, עד שנת 1924, אז נסע ללמוד הנדסת חשמל בגרנובל שבצרפת, בעצת דודו, אריה שנקר. ב-1927 חזר לארץ והחל בעבודה אצל דודו אריה שנקר בבית החרושת לודז'יה. בן ציון היה מהנדס במפעל וניהל אותו. למרות תפקידו הניהולי לא התרחק מהעם והופיע כידיד העובדים ומגן לחלשים.
פעילותו בעיר חולון
כשהוחלט להעביר את בית החרושת לחולון, עבר שנקר עם משפחתו ומשפחת אחיו מרדכי לגור ב"אגרובנק". עם הגיעו ל"אגרובנק" נבחר ליו"ר ועד השכונה, פעל לאיחוד השכונות למועצה מקומית ולאחר ייסודה היה חבר בה עד מותו. כיו"ר ועד השכונה שנקר פעל רבות לקידום החינוך והתרבות. בין פועליו היו הקמת גן הילדים בשכונה, התחלת מפעל הקמת בית הספר ואיסוף תרומות להקמת משכנו הקבוע ומבנה בית הכנסת הסמוך אליו. שנקר דאג גם לפעילויות תרבות למבוגרים: ארגן סדרות של הרצאות, פעילויות חברתיות ואת נשף פורים הראשון בחולון.
מותו
ב-6 בפברואר 1946, נהרג בן ציון שנקר מאש חיילים בריטיים, אשר פתחו בפעולת גמול על פריצת ארגון הלח״י למחסני נשק בריטיים והריגת 3 חיילים בריטים: בגבולות שכונת אגרובנק, על מספר חלקות לאורך רחוב חנקין, הקים הצבא הבריטי מחנה צבאי גדול. מבנה "דפוס אמנות" ברחוב פרוג 6 הוחרם על ידי הצבא הבריטי ושימש אותו כמחסן נשק אנשי הלח"י השיגו מידע אודות החזקת נשק רב ותכננו פריצה אליו במטרה לגנוב נשק לצורכי הארגון. המבצע תוכנן היטב ונאסף מודיעין על מבני המחנה ופעילות החיילים הבריטים. הפעולה נקבעה ל- ו' באדר תש"ו (ליל ה-6 בפברואר 1946). הפעולה הסתיימה בהצלחה רבה מבחינת הלח"י - כמות הנשק שנאספה הייתה גדולה מהכמות במחסני הלח"י: 4 מרגמות, 8 מקלעי ברן, 24 תת-מקלעים ו 70 רובים, אך תוצאותיה גבו מחיר כבד - במהלך הפעולה נהרגו 3 חיילים בריטיים וחבריהם דרשו נקמה. בן ציון שנקר היה אחד מהרוגי נקמת הבריטים.
הותיר אחריו רעיה, בן ובת.
אתרים לזכרו
על שמו נקרא בית הספר היסודי "שנקר" בחולון. התוכניות למבנים שיזם כבר היו מוכנות כאשר נהרג וכשנפתח בית הספר היסודי בשכונת אגרובנק, והוא נקרא על שמו. בית הכנסת שיועד להנציח את אביו של בן ציון, חיים שנקר, מציין בנוסף לכך גם את יוזמו בן ציון. לאחר מותו פרסמו תלמידי בית הספר מזכרונותיהם על בן ציון שנקר ומאירועי ליל הרצח בביטאון בית הספר הכללי - "הקול". התקבלו מכתבי תנחומים רבים, ביניהם מכתבים מטעם: פרופ' בן ציון דינור שלימד את בן ציון בסמינר למורים, משה שרת בשם הנהלת הסוכנות היהודית, אליעזר קפלן, גולדה מאיר, ויוסף ברץ.
בישיבת אבל ביום השלושים לרצח החליטה המועצה המקומית בחולון לקרוא את הכיכר בצומת הרחובות חנקין וסוקולוב בשכונת אגרובנק, בשם "כיכר השלושה". הכיכר נהרסה וכעת יש בפינה הצפונית-מזרחית של הצומת, שלט הנצחה לשלושת הנרצחים.
לקריאה נוספת
- החוברת "מחולות לחולון", בהוצאת עיריית חולון, 1994 כתיבה ועריכה: סמדר בת-אדם, איסוף חומר: נעמי כץ.
- "חולון – היסטוריה" מאת: רמי אהרוני, חוקר תולדות חולון.
- מפראג לחולון, מאה שנים להולדת ד"ר חיים קוגל, הוצאת עיריית חולון, 1997
קישורים חיצוניים
- [1] תיק תיעוד מקימי העיר חולון
- חיילים משתוללים בחולון, דבר, 7 בפברואר 1946
- פרטים מחרידים על מעשי הדמים, דבר, 8 בפברואר 1946
- דף עיריית חולון, שכונת אגרובנק
28501007בן ציון שנקר (יזם)