בלה קיראי
בלה קיראי (בהונגרית: Király Béla; 1912, קאפושוואר - 2009, בודפשט) היה קצין בצבא ההונגרי, היסטוריון, פוליטיקאי הונגרי וחסיד אומות העולם.
קורות חיים
בשנת 1930 החל קיראי בקריירה של חייל מקצועי.
בתקופת מלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם השנייה זכה קיראי בצלב הברזל על שירותו בצבא ההונגרי לצד גרמניה.
בין השנים 1941-1943 גויסו עשרות אלפי גברים יהודים מהונגריה לשורות פלוגות העבודה ונשלחו לחזית המזרחית, להילחם נגד הצבא האדום, לצד הצבא ההונגרי. קיראי היה קצין בכיר בצבא ההונגרי ששרת בחזית המזרחית. בניגוד לרבים מעמיתיו הקצינים, קיראי אהד את היהודים והיה רגיש למצוקתם. הוא היה אחראי לאספקת מזון לאחת החטיבות, חטיבה 201, שלה השתייך כוח עבודה יהודי. כשהגיע לחזית, ציווה קיראי שליהודים יינתנו מדים חמים של הצבא וזאת כדי להחליף את הבגדים האזרחיים המרופטים שלבשו. כמו כן הנפיק להם סמלים של הצבא וכן נעליים, שחסרו לרבים מהם. הוא וידא שהקצבות המזון שניתנו ליהודים יהיו זהות לאלו של החיילים ההונגרים האחרים. עקב מעשיו של קיראי לא היה אפשר להבדיל בין יהודים לנוצרים ביחידות שעליהן היה קיראי אחראי, וכך, כשהרגו הגרמנים יהודים רבים ששרתו בשורות פלוגות העבודה,[דרוש מקור] לא הוצאו להורג אנשי צוותו של קיראי כיהודים רבים אחרים ששרתו בצבא ההונגרי. בכך שסיפק מדים ליהודים הפר קיראי את פקודות הצבא ההונגרי.
לאחר המלחמה
בשנת 1945 הביע קיראי הזדהות עם הקומוניזם ובשנת 1949 היה ממייסדי האקדמיה הצבאית של בודפשט. בשנת 1951 נדון לעונש מוות במשפט ראווה אך עונשו הומר במאסר עולם. במאסר למד אנגלית. הוא קיבל חנינה ב-1956 והתמנה על ידי אימרה נוג' לתפקיד מפקד המשמר הלאומי ההונגרי. בשנה זו היה מפקד העיר בודפשט בעת המרד ההונגרי.
בסוף 1956 הגיע קיראי לארצות הברית והחל ללמוד באוניברסיטת קולומביה. לאחר לימודיו החל ללמד באוניברסיטת ניו יורק היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה צבאית. אחרי סתיו העמים ב-1989 חזר קיראי להונגריה, נהיה חבר מפלגת ברית הדמוקרטים החופשיים (אנ') ונבחר מטעמה לפרלמנט ההונגרי. הוא היה חבר הפרלמנט בין 1994-1990.
הכרה
בשנת 1993 הוכר קיראי בתור חסיד אומות העולם על ידי יד ושם.
קישורים חיצוניים
- פעילותו של קיראי להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם
