בלה טאוסיג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. בלה טאוסיג (בהונגרית: Tauszig Béla) בודפשט, 3 באפריל 1883[1] – בודפשט, 26 בפברואר 1973)[2] היה אדריכל יהודי-הונגרי, מתכנן ומעצב בנייני מגורים ובניני ציבור רבים בבודפשט במחצית הראשונה של המאה ה-20 כמו כן מתכנן רהיטים. הוא זכה במקומות 1–3 במספר תחרויות אדריכלות. עבודות ביו משמעותיות בסגנון אר דקו.

קורות חיים

בלה טאוסיג נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש טאוסיג (1852–1937),[3] סוחר עצים ושל יוזפה אקשטיין. הוא היה בן שנה כשאיבד את אמו בגלל מחלת שחפת. הוא סיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות בבית הספר התיכון הראשי הריאלי הממלכתי של רובע 5 (1893–1902) ולאחר מכן השיג תואר בהנדסה ובאדריכלות מאוניברסיטת יוזף בבודפשט (1908) (שמה היום אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה). מוריו הבולטים היו פרידייש שולק ואלאיוש האוסמן. הוא בילה שנה בחברת הבנייה של "בטון מזוין ליפטאק" ולאחר מכן במשרדם של רווס וקולאר. בין 1910 לבין 1914 ניהל משרד אדריכלות ביחד עם ז'יגמונד רוט (הו'). במלחמת העולם הראשונה השתתף כמהנדס בעבודות הבנייה הגדולות ביותר של הפיקוד הצבאי בדרגת סגן.[4] לאחר תום המלחמה עבד כמהנדס, ראש מחלקה, במועצת הרכבת הממלכתית של הונגריה וניהל את התכנון והבנייה של בנייני רכבות הונגריה עבור עובדי הרכבת. ב-1926 הוא פתח מחדש את משרדו המשותף עם ז'יגמונד רוט. יחסי העבודה ביניהם נמשכו עד 1945 ולאחר מכן עבד כאדריכל עצמאי עד להלאמה. בשנת 1959 הוזמן לשקם את בית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאן.[5] הוא היה חבר פעיל בחיים הציבוריים היהודיים, נבחר לחבר כבוד של הנהלת הקהילה היהודית של בודפשט.

טאוסיג ורוט עסקו גם בעיצוב רהיטים. בלה טאוסיג ערך מחקר משמעותי על תולדות העבר של חיי התרבות של בודפשט.

הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה .

  • גזה זייפרט, נשיא הנציגות הלאומית של היהודים ההונגרים ( MIOK-Magyar Izraeliták Országos Képviselete)
  • וגם ד"ר לאסלו הרשאני סגן הנשיא השתתפו בלווייתו.
  • החזן שאנדור קובאץ' ניהל מהלך הלוויה
  • הרב הראשי של בודה ד"ר ארתור גייר הספיד אותו.
  • האדריכל אנדור גרה נפרד ממנו בשם החברה האדריכלית ההונגרית וחוג חבריו.[6]

אשתו הייתה אילונה רוטשילד (1893–1982), בתם של הרופא ד"ר ארנולד רוטשילד ושל לִילה לנגפלדר, אותה נשא לאישה ב-1913 בבודפשט.[7]

בנייניו המפורסמים (מבחר)

  • 1910: חווילה, בודפשט, Sólyom László u. 20.[8]
  • 1911: מאפיית שנלר ובניין מגורים, בודפשט, Váci út 123.[8]
  • 1911: מלון מראן, בודפשט, Berlini tér 7. (היום: כיכר ניוגטי 6 ., נהרס)[8] [9]
  • 1912–1913: חווילה טאוסיג, בודפשט, Hűvösvölgyi út 94.[8] [10]
  • 1912: חווילה האזלבוק, בודפשט, Németvölgyi út 7.[8] [11]
  • 1912: בניין מגורים, בודפשט, Naphegy u. 21. (נהרס)[8]
  • 1923: בניין מגורים, בודפשט, Riadó utca 2/ab [12]
  • 1913–1914: בית הקפה Westend, Budapest, Teréz körút 39. (מאוחר יותר: שדרות לנין 93, נהרס)[8]
  • 1927–1928: מטה איגוד עובדי הברזל, בודפשט, מגדולנה אוצה 5–7. (יחד עם ז'יגמונד רוט) [13]
  • 1928: בניין מגורים, בודפשט, Baross utca 90. (יחד עם זזיגמונד רוט ) [14]
  • 1929: בניין מגורים, בודפשט, 6 באוקטובר. רחוב 21 (יחד עם ז'יגמונד רוט) [15]
  • 1930: בניין מגורים, בודפשט, Sodrás utca 3. (יחד עם ז'יגמונד רוט) [16]
  • 1930–1931: מרכז התרבות היהודי עם תיאטרון גולדמארק ברחוב ושלני u. 7. (יחד עם ז'יגמונד רוט) [17]
  • 1933:חווילה סגה, בודפשט, Lorántffy Zsuzsanna út 14. (יחד עם ז'יגמונד רוט) [18]
  • 1942: בניין מגורים, בודפשט, Közraktár utca 22/a (יחד עם ז'יגמונד רוט) [19]

הוא תכנן את המבנים[20] וניהל את העבודות:

בנייניו בתוכניות

  • 1911: מרכז ספורט של מועדון מפתחי הגוף ההונגרי, בודפשט (פרס השלישי)[8]
  • 1913: בית העירייה, ברזנובאניה (פרס השני)[8]

לקריאה נוספת

  • Szentmiklóssy Géza, ed. (1930). A magyar felszabadulás lexikona. Budapest. (לקסיקון השחרור ההונגרי)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
  • Nádor Jenő (1968-10-15). "Építész, régész a 85 éves Tauszig Béla". Új Élet. 23 (20). (אדריכל וארכאולוג. בלה טאוסיג בן 85. כתב העת של הקהילה היהודית של הונגריה: אוי אלט)
  • Gerle János – Kovács Attila – Makovecz Imre: A századforduló magyar építészete. Szépirodalmi Könyvkiadó, Budapest, 1990, ISBN 963-15-4278-5 (האדריכלות ההונגרית בתחילת המאה ה-20)

ספרות

  • A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (הלקסיקון החברתי ההונגרי)

קישורים חיצוניים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה טאוסיג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 533/1883. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-07-01.
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári halotti akv. 356/1973. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-07-01.
  3. ^ "Tauszig Vilmos gyászjelentése". Esti Kurir. 1937-04-09. p. 10.
  4. ^ Rendeleti Közlöny a Magyar Királyi Honvédség számára - Személyes Ügyek, 1917. november 7. (44. évfolyam, 147. szám)
  5. ^ Uj Kelet, 1958. október 17. (39. évfolyam, 3105. szám)
  6. ^ "Tauszig Béla halálára". Új Élet. 28 (6). 1973-03-15. נבדק ב-2022-07-01.
  7. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 307/1913. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-07-01.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 8.7 8.8 Gerle, i. m., 190. o.
  9. ^ Hotel Merán, mandadb.hu (בהונגרית)
  10. ^ http://www.szecessziosmagazin.com/budapestterkephely.php?kerulet=02&cim=huvosvolgyi-u-94&cimtxt=%20CIM%20&scrwidth=1280
  11. ^ http://www.szecessziosmagazin.com/budapestterkephely.php?kerulet=12&cim=nemetvolgyi-u-7&cimtxt=%20CIM%20&scrwidth=1280
  12. ^ Riadó utca 2/a-b, Budapest100 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Magdolna utca 5-7. [Vasas Szakszervezeti Szövetség], Budapest100 (ב־)
  14. ^ Baross utca 90., Budapest100 (ב־)
  15. ^ Október 6. utca 21., Budapest100 (ב־)
  16. ^ Sodrás utca 3., Budapest100 (ב־)
  17. ^ Wesselényi utca 7., Budapest100 (ב־)
  18. ^ A Szegő-villa lakói, www.budaipolgar.hu, ‏2021-08-14
  19. ^ Közraktár utca 22/a, Budapest100 (ב־)
  20. ^ Énbudapestem, enbudapestem.hu (בהונגרית)
  21. ^ Podmaniczky utca 83-93., Budapest100 (ב־)
  22. ^ Bolla Zoltán, Hogyan hatott a madridi építészet a pestire?, index.hu, ‏2016-11-22 (בהונגרית)

}}

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38773639בלה טאוסיג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בלה_טאוסיג&oldid=2638940"