ארתור גייר
| לידה | 13 בפברואר 1894 |
|---|---|
| פטירה | 6 בספטמבר 1976 (בגיל 82) |
הרב ארתור גייר (בהונגרית: Geyer Artúr; בודפשט, 13 בפברואר 1894 [1] – בודפשט, 6 בספטמבר 1976) היה רב הונגרי, ביבליוגרף, חוקר בולט של השואה בכלל ושואת יהדות הונגריה בפרט, היה הרב הראשי של בודה (הצד המערבי של בודפשט בעלת אוכלוסייה של כ-400,000 תושבים).
קורות חייו
ארתור גייר נולד כבנם של שעיה (ישעיהו) גייר[2] (1864–1944), רואה חשבון וסוחר ספרים, ושל רגינה גראדנביץ (1865–1917).[3] הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל דוקטורט במדעי הרוח ב-1916. כותרת עבודת הגמר שלו בבית המדרש הייתה "השפעת כלאם על ספרות תקופת הרב סעדיה גאון ואחריה". כעבור שנתיים קיבל סמיכה לרבנות בבית המדרש לרבנים בבודפשט. תחילה עבד כסוחר יין ולאחר מכן החל את קריירת ההוראה שלו. תחילה מורה לדת בתיכון, ולאחר מכן מורה בגימנסיה היהודית של בודפשט, שם לימד לימודי דת. מייד לאחר הסמיכה הוא עבד תחילה כרב בעיר גיור ב-1920 ובדברצן בשנים 1921–1922. לאחר מלחמת העולם השנייה השתתף בעבודת הארגונים ציוניים לארגון העלייה, בגינה נעצר ב-1946 באשמת שווא. משנת 1951 היה הספרן הראשי של בית המדרש לרבנים בבודפשט ונתבקש על ידי הרב אלכסנדר שייבר לאסוף ולארגן את היצירות והמקורות הספרותיים, האמנותיים והעיון שהתפרסמו עד לאותה נקודה על השואה בהונגריה. היצירה החלוצית שכתב, שהתפרסמה בסיוע ועידת התביעות החומריות היהודיות (Conference of Jewish Material Claims), הייתה נקודת מוצא חשובה לחקר ההיסטוריה ואירועי השואה בהונגריה, אך היא נאסרה על ידי השלטונות מיד לאחר פרסומה וכל העותקים שכבר הודפסו נגרסו. בסך הכל נותרו שני עותקים שנעולים כיום בקפדנות בספרייה הלאומית על שם סצ'ני ובספריית המרכזית על שם ארווין סבו בעיר הבירה.
משנת 1957 היה גייר רב מחוז אובודה.
בבית הכנסת בדרך פרנקל לאו, הוא ארגן תלמוד תורה בעיקר עבור תלמידי תיכון ואוניברסיטאות, שם קרא לא פעם לחינוך החילוני לעזור להעביר ולהבין את המסורת הדתית. בסוף שנות השישים פורק התלמוד-תורה מסיבות פוליטיות, גייר הואשם בציונות ונעצר יחד עם כמה מתלמידיו.
ב-24 בינואר 1965 מונה כרב הראשי של בודה בחדר מועצת מחוז בודה של הקהילה היהודית של בודפשט.[4]
אשתו הייתה ארז'בט קפש, בתם של האדריכל אימרה קפש ושל אוטיליה פרידלר. הם נישאא ב-30 באוגוסט 1928 בארז'בטווארוש, בודפשט.[5]
הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי פרקשרט.
עבודותיו העיקריות
- עבודת הגמר בבית המדרש השפעת כלאם על ספרות תקופת הרב סעדיה גאון ואחריה (1916)
- עבודת דוקטורט "משה מנדלסון ופרידריך השני, מלך פרוסיה (1918)
- אגדות ומעשיות מההיסטוריה היהודית (1929)
- ביבליוגרפיה של רדיפת יהודים על ידי הפשיזם בהונגריה 1945–1958 (בודפשט, 1958)
לקריאה נוספת
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2 הלקסיקון החדש של רוואי)
ביבליוגרפיה
- Domán István (2019), „Egy veszélyes bibliográfia”
- Frojimovics Kinga (2008), Neológ (kongresszusi) és Status Quo rabbik Magyarországon 1869-től napjainkig. MTA Judaisztikai Kutatóközpont
- Komoróczy Géza-Frojimovics Kinga-Pusztai Viktória-Strbik Andrea (1995) A zsidó Budapest 1-2. Budapest: MTA Judaisztikai Kutatócsoport
- Komoróczy Géza (2012), A zsidók története Magyarországon 1-2., Kalligram: Pozsony
- Schőner Alfréd (2013), „Korunk tévelygőinek útmutatója” /
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 429/1894. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-09-19.
- ^ Másképp: Geyer Osiás
- ^ "Geyer Osiásné halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1026/1917. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-09-19.
- ^ "Dr. Geyer Artúr budai főrabbi beiktatása". Új Élet. 1965-02-01. p. 4.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1396/1928. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-09-18.
38518711ארתור גייר