בלה טאבור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. בלה טאבור, מקודם גרינברג (בהונגרית: Tábor Béla; בודפשט, 4 ביוני 1907[1] – בודפשט, 10 בדצמבר 1992) היה סופר, מתרגם, פילוסוף יהודי-הונגרי. בעלה של שטפניה מאנדי מקודם: מאנדל (1918–2001), אביהם של אדם טאבור (1947–) ושל אסתר טאבור (1952–), אחיו של טיוודאר סינאי, מתרגם וסופר. הוא היה אחד ממייסדי "בית הספר לדיאלוג של בודפשט" (ביחד עם לאיוש סאבו).

ביוגרפיה

עד 1945

בלה טאבור נולד במשפחה יהודית כבנם של פרקש גרינברג[2] (1860–1935) מורה, רואה חשבון ושל אווה ליבוביץ' (1866–1921).[3] הוא סיים את לימודיו בשנת 1925. בין השנים 1926–1940 הוא היה מתרגם תכתובות בגרמנית ובאנגלית בחברות פרטיות שונות. יחסי העבודה שלו עם לאיוש סאבו החלו בשנת 1930. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, לצד לאיוש סאבו, פאל יוסטוס, אנדור סירטש, פאל פרטוש וקארוי היינליין היה ממנהיגי התנועה בשם "האופוזיציה", תנועה סוציאליסטית מהפכנית בלתי חוקית שהתנגדה הן לבולשיזם והן לקפיטליזם. הוא נעצר מספר פעמים על ידי המשטרה הפוליטית והושם בפיקוח משטרתי משנת 1932 במשך שנים. בגין הפרת הפיקוח המשטרתי הוא נידון בשנת 1934 למאסר של חודש.

משנת 1932, יחד עם לאיוש סאבו, מתחו ביקורת לא רק על הפרקטיקה הפוליטית הישירה, אלא גם על המסגרת התאורטית של המרקסיזם באופן חריף יותר ויותר. בתקופה זו היה להם עניין מוגבר בפסיכולוגיה העמוקה. הם באו במגע עם אחד מהמכרים ההונגריים הטובים ביותר של המרקסיסטים, עם זולטאן בקפי, שבהשפעתם עזב בקפי במהרה את מפלגת הקומוניסטים של הונגריה הבלתי חוקית בה היה חבר. בעשור שלאחר מכן שלושתם (עם סאבו ובקפי) יצרו קהילת עבודה אינטלקטואלית קרובה. באמצע העשור, דרכם של סאבו, טאבור ובקפי נפרדה לחלוטין מהמרקסיזם. דרך הקריאה של הברית הישנה והחדשה, המסורת היוונית וההודית והפילוסופיה הגרמנית הקלאסית, כמו גם האקזיסטנציאליזם של ניטשה וקירקגארד, הם הגיעו לפירושי המקרא של הוגי הדעות פרנץ רוזנצוויג ופרדיננד אבנר.

בשנת 1936, על פי הצעתו של לאיוש סאבו - לפי תוכניתם המקורית, שתוזמנה לכינוס של "הליגה לשיתוף פעולה אינטלקטואלי" בבודפשט, כתבו טאבור וסאבו והוציאו לאור את ספרם המשותף "כתב האישום נגד רוח הרפאים". אנטאל סרב כתב ביקורת ראויה לשבח על הספר בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט ופרנץ פייטה (מקודם: פישל) כתב בכתב העת ספ סו (Szép Szó) בקורת משבחת.

בשנת 1937 התחתן טאבור עם רוז'י באלאז'. באותה שנה נולדו "פרקי המבוא לפרהיסטוריה של המציאות". אלה היו הניסוחים הראשונים של יצירת המופת שלו. בשנת 1940 אשתו נפטרה וטאבור נלקח לראשונה ביחד עם לאיוש סאבו לשרות עבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). בין השנים 1942–1944 הוא היה עובד כפייה (פרך) בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. מדצמבר 1944 עד יוני 1945 נלקח למחנה ריכוז גרמני. הוא שוחרר בטרזינשטט. במשך כמה שבועות לאחר שחרורו ניהל את בית היתומים "קינדרנהיים" (Kinderheim), שהוקם לילדים שהתייתמו בשואה.

אחרי 1945

בשנת 1945 התחתן עם שטפניה מאנדי. בין השנים 1945 - 1947 עבד בלשכת העיתונות של ראש הממשלה, ומשנת 1948 עד 1950 כפקיד. משנת 1951 התפרנס כמתרגם. הוא לא הורשה לפרסם את עבודתו בתקופת הקומוניזם עד 1989. בינתיים המשיך לכתוב. עבודתו התמקדה בפרקי "המבוא לפרהיסטוריה של המציאות". הפרק הראשון של יצירה זו הופיע עוד בחייו, בעוד פרסום הפרקים האחרים החל רק לאחר מותו.

בלה טאבור ולאיוש סאבו הניחו למעשה את היסודות של בית הספר לדיאלוג של בודפשט בשנים שלאחר המלחמה. בשנים אלו עבדו בצמוד לסופר בלה המוואש ופיתחו קשר הדוק יותר עם לאיוש פילפ. בתקופת הדיקטטורה הקומוניסטית הוא ואשתו התפרנסו מתרגום ספרותי. הפעילות העיקרית שלו הייתה עבודה וכתיבה תאורטיים, כמו גם שיחות תאורטיות ופנאומטולוגיות קבועות פנים אל פנים עם אלה שהשתייכו למעגל האינטלקטואלי הצר והרחב שלו. בין השנים 1956–1992 הוא ערך סמינרים פרטיים מתמשכים - בשנות השבעים אלה נקראו סמינר פרסוקרטי - שהשתתפו בהם שני דורות של אמנים, סופרים וחוקרי טבע.

כתביו

תרגומיו הספרותיים

  • N. Heribert-Nilsson: A fejlődés gondolata és a modern biológia (1945)
  • J. Strachey: A társadalmi hitel (1945)
  • P. A. Sarija: A kommunista erkölcs néhány kérdése (Mándy Stefániával, 1951)
  • D. M. Trosin: A fejlődés dialektikája a micsurini biológiában (1951)
  • E. H. S. Burhop: Mit hozhat az atomenergia az emberiségnek? (Mándy Stefániával, 1952)
  • I. Sz. Csigarjov: A Szovjetunió Kommunista /bolsevik/ Pártjának 14. kongresszusa (Mándy Stefániával, 1952)
  • M. M. Sejnman: Vatikán a második világháborúban (Mándy Stefániával, 1952)
  • A. F. Siskin: A burzsoá erkölcs - az imperialista reakció fegyvere (Gellért Györggyel, 1952)
  • V. Poltorackij: Úton és otthon (regény, Mándy Stefániával, 1952)
  • D. A. Furmanov: Felejthetetlen napok és más elbeszélések (Brodszky Erzsébettel, 1953)
  • J. S. Allen: Atomimperializmus (Mándy Stefániával, 1953)
  • M. Rozental-P. Jugyin: Filozófiai lexikon (Mándy Stefániával, 1953)
  • I. Vasziljev: Török "semlegesség" a második világháborúban (1953)
  • I. Valentyinov: Afrikai történetek (elbeszélések, 1953)
  • V. M. Zimenko: A szovjet arcképfestészet (Mándy Stefániával, 1953)
  • V. Minarjev: A kárhozottak titkos fegyvere (Mándy Stefániával, 1954)
  • I. A. Goncsarov: Hétköznapi történet (regény, 1955)
  • P. Nyikiforov: Életre-halálra (regény, 1955)
  • A. Szerafimovics: Vasáradat (regény, Mándy Stefániával, 1955)
  • Sz. Ajni: Bokhara (regény, 1956)
  • A. N. Tolsztoj: Garin mérnök hiperboloidja (tudományos-fantasztikus regény, 1957)
  • J. Slocum: Vitorlával a föld körül (útleírás, 1958)
  • E. Strittmatter: Apja még nincs (ifjúsági regény, 1958)
  • M. Gorkij: A kán meg a fia (elbeszélések, 1959)
  • A. I. Kuprin: Párbaj (kisregény, 1959)
  • L. N. Tolsztoj: Szevasztopol (elbeszélések, 1960)
  • W. Willis: Hét kicsi nővér. Tutajjal a Csendes-óceánon (útiélmények, 1960)
  • Sz. M. Golicin: Negyven elszánt kutató (ifjúsági regény, 1961)
  • A. I. Kuprin: Cirkusz (kisregény, 1963)
  • M. Gorkij: Az áruló (elbeszélés, 1965)
  • Sz. P. Zlobin: Nyomtalanul eltűntek (regény, 1967)
  • K. Fegyin: Rendkívüli nyár (regény, 1968)
  • V. N. Figner: Vihar Oroszország felett (visszaemlékezések, 1968)
  • V. N. Szjomin: Heten egy házban (kisregény, 1970)
  • V. N. Lazarev: Középkori orosz festészet (Mándy Stefániával, Juhász Józseffel, 1975)
  • V. N. Lazarev: Bizánci festészet (1979)

לקריאה נוספת

  • מיהו מי בספרות ההונגרית? בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7
  • בלה טאבור: אישיות ולוגואים, הוצאת בלשי, בודפשט, 2003 מסת"ב 963 506 551 5

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári születési akv. 1441/1907. folyószáma alatt".
  2. ^ Wolf utónéven is.
  3. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti ortodox zsidó hitközség házassági akv. 19/1891. folyószáma alatt".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30946545בלה טאבור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בלה_טאבור&oldid=1607493"