בית הקברות היהודי בזאנסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית בית קברות ריקה.
בית הקברות היהודי בזאנסון נמצא במחוז בורגון-פרנש-קונטה, בעיר בזאנסון, בעבר עיר הבירה של המחוז ההיסטורי והתרבותי פרנש-קונטה. זהו אחד משני בתי הקברות השייכים לקהילה היהודית באזור.[1]
היסטוריה
ההתיישבות היהודית באזור
היהודים הראשונים התיישבו בבזאנסון בימי הביניים, בשל היותה של העיר מרכז מסחרי מפותח ובעלת מעמד של עיר קיסרית. הקהילה היהודית שגשגה בה עד סוף המאה ה-15, עת גורשה ממנה בדומה לקהילות אחרות בצרפת ובאירופה.
היהודים שבו לבזאנסון לאחר המהפכה הצרפתית אשר העניקה ליהודים אזרחות צרפתית ואפשרה להם להתיישב באופן חופשי בכל אזור בצרפת.
בשנת 1881 הוקמה הקונסיסטוריה של בזאנסון ובשנת 1869 נחנך בית הכנסת הגדול של בזאנסון על מזח וייל-פיקארד על שפת הנהר דו, הפועל עד היום. ערב מלחמת העולם השנייה קהילת יהודי בזאנסון מנתה כ-2,500 נפש. כתוצאה ממדיניותה של ממשלת וישי אשר קידמה חקיקה אנטי-יהודית ופעלה לשילוחם למוות של עשרות אלפים מיהודי צרפת, קהילת יהודי בזאנסון הושמדה.
הקהילה הוקמה מחדש לאחר להגעתם של יהודים ספרדים רבים בשנות ה-60, במיוחד מאזור המגרב. בשנת 1970 הוקם בבזאנסון המרכז הקהילתי היהודי "בית ג'רום קאהן" [2] ובשנת 2008 הוקמה תחנת הרדיו "רדיו שלום".
בית הקברות היהודי
עד לסוף המאה ה-15 היה קיים בית קברות יהודי באזור קָלְמוטייר. לאחר גירוש הקהילה היהודית מהעיר, הקרקע נמכרה על ידי העירייה, ועליה נבנתה שכונת המגורים מונטראפון-פונטיין-אקו. לא ידוע מה עלה בגורלם של הקברים.
עם הקמתה מחדש של הקהילה היהודית בבזאנסון לאחר המהפכה הצרפתית, נתן ליפמן ופייר פיקארד רכשו במרץ 1796 מהגנן קלוד-לואי גייטט, קרקע להקמת בית קברות יהודי. בשנת 1839, לאחר שהחלקה בת 180 מ"ר לא סיפקה עוד את צורכי הקבורה של הקהילה, נרכשה חלקה סמוכה נוספת של 756 מ"ר.
מאז ועד היום (שנת 2023) בית הקברות לא עבר שינוי משמעותי.
מיקום בית הקברות והצגה כללית
בית הקברות היהודי בבזאנסון, מסתרע על שטח של כ-1,000 מ"ר ובו כ-500 קברים. הוא נמצא בגבול שבין השכונות ברג'יל ו- פלנטה במזרח העיר, ברחוב אנה פרנק. הכניסה הראשית לבית הקברות נמצאת ברחוב אנה פרנק והכניסה המשנית עוברת דרך החורשה, בצד הצפון מערבי של בית הקברות.
בית הקברות משרת הן את העדה הספרדית (יהודי צפון אפריקה) והן את העדה האשכנזית (יהודי מערב ומרכז אירופה). אפשר להבחין במצבות המונחות אנכית מעל הקבר (אשכנז) ובמצבות המונחות בצורה אופקית (ספרד).
הקברים העתיקים ביותר, שהם לרוב הצנועים ביותר, הם משנת 1849. קברים רבים הושחתו בתקופת מלחמת העולם השנייה. בחלקה השמורה לקברי ילדים, הקברים נראים נטושים ומכוסים בצמחייה. הקברים החדשים יותר מסודרים ומטופחים יותר. רוב הקברים בעלי מראה צנוע. המצבות מעוטרות בסמלים כגון כד קבורה, כתר, שעון חול, עמוד שבור, ינשוף, או מגן דוד בנוי אבן, ברזל יצוק או שיש או מוטבע בתוך המצבה.
בבית העלמין יש שישה קברים מפוארים: המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד, פירמידה פיקארד, קבר משפחת האס, קבר משפחת הואזר-פיקרד ולידו שני מבנים דומים ללא שם. משמאל לכניסה נמצאת חלקה המיועדת לקברים חדשים.
1: מאוזוליאום.
2: פירמידה.
3: קבר משפחת האס.
4: קבר לא ידוע.
5: קבר משפחת פיקארד-האוזר.
6: קבר משפחת פיקארד.
7: גל עד.
A1: כניסה ראשית.
B1: כניסה מכיוון היער.
A2: חלקת הילדים.
B2: חלק ישן.
C2: חלקה לקברים החדשים.
אופן הפעלת בית הקברות
במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, הקהילה היהודית בעיר דאגה לכל ענייני הקבורה. הקהילה החכירה לנצח לחברי הקונסיסטוריה הפעילים, חלקה פרטית לשימושם ולשימוש בני משפחתם. לצורך כך הם נדרשו לשלם דמי קבלה ברגע נישאו, או כאשר התיישבו בעיר. אפשרות אחרת לקבלת חלקת קבר הייתה מתן תרומה לקהילה, וכך במאי 1878 מר וולף ומר פיקארד קיבלו שטח של 56,25 מ"ר לאחר שהתחייבו לממן חפירת תעלת ניקוז ציבורית. יהודים אחרים שרצו להיקבר בבית הקברות בעיר נדרשו לשלם 150 פרנקים למ"ר, סכום שהיה שווה באותה תקופה לדמי חבר ששולמו במשך כל חיי החבר.
במאה ה-21 הקהילה היהודית בעיר עדיין מנהלת את בית הקברות וממלאת את המשימות הקשורות בו. כל שטח בית הקברות שייך לקהילה. בבית הקברות יש עדיין חלקות פנויות שנמכרות גם ליהודים שאינם תושבי העיר, בתמורה לתשלום חד פעמי שווה ערך לעשר שנות דמי חבר. לכן אפשר למצוא בבית הקברות קברים של יהודים שלא התגוררו באזור, או של תושבים שעזבו את העיר לפריז, אך נשארו רשומים בקונסיסטוריה כדי ליהנות מיתרונותיו של בית קברות זה.
קברים מיוחדים
המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד
אהרון וייל-פיקארד הגיע לבזאנסון מאלזס בסוף המאה ה-18. יחד עם בנו אדולף וייל-פיקארד תרם כספים רבים לפיתוח העיר ומימן פרויקטים של בנייה והרחבת תשתיות.
בהלווייתו של אדולף וייל-פיקארד, בשנת 1877, נכחו כ-1,000 איש ביניהם קצינים בכירים, חברי מועצת העיר ונציגי 60 איגודים.
המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד נבנה בסגנון מאורי וכולל כתובות בעברית, אלמנטים מאבן, משיש ומברונזה, שער מברזל יצוק וגג בעל צורה מיוחדת. הוא נמצא בכניסה לבית הקברות.
הפירמידה של משפחת פיקארד
משפחת פיקארד בנתה בבית הקברות פירמידה, בסמוך לכניסה לבית הקברות. בפירמידה קומת קרקע ומרתף וגובהה שבעה מטרים. בראשה עומד כד מעוטר. אין על הפירמידה כתובות המציינות את שמות הנפטרים הקבורים בה.
-
קבר ללא שם -
מאוזולאום משפחת וייל-פיקארד -
הפירמידה פיקארד -
קבר משפחת האס -
קבר משפחת האוזר-פיקארד -
קבר ללא שם
האנדרטה לזכר הנופלים
עשרים מבני הקהילה היהודית בבזאנסון נפלו בקרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה. אנדרתה לזכרם הוקמה בכניסה לבית הקברות. בצידה התחתון של האנדרטה חקוק בעברית:
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל ... אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
— שמואל ב' פרק א' פסוק י"ט
ליד כתובת בצרפתית:
Ah ! notre jeunesse ! notre fierté... oh ! comme ils sont tombés les héros
שמות החללים חקוקים על האנדרטה על פי סדר תאריכי הפטירה:
- בלוך מוריס(חייל) - 27 באוגוסט 1914
- בלוך לויס (חייל) - 2 באוקטובר 1917
- לוי מארק (חייל) - 15 בנובמבר 1914
- בומסל עמנואל (חייל) - 12 בינואר 1915
- פראואנתל מרסל (חייל) - 12 בינואר 1915
- רואף רנה (חייל) - 12 בינואר 1915
- בלום ז'ול (רב טוראי) - 18 במרץ 1915
- בלוך ג'ורג' (חייל) - 24 באפריל 1915
- שנרף לאון (סרן) - 25 באפריל 1915
- אולמן מרסל (סגן) - 12 בינואר 1915
- פיארד רוג'ר (חייל) - 6 ביולי 1915
- לוי פול (חייל) - 7 בספטמבר 1915
- סילברט אהרון (סרן) - 25 בפברואר 1916
- ביגרט רוג'ר (סגן) - 12 בספטמבר 1915
- פרנק אנדרה-לויס (חייל) - 19 באפריל 1917
- ברונסוויק אדמונד (מוזיקאי) - 18 במרץ 1918
- מאייר הנרי (פרש) - 12 ביולי 1918
- אהרון מוריס (סרן) - 18 ביולי 1918
- גולגשמיט לויס (חייל) - 14 באוגוסט 1918
- וול מריקס (חייל) - 14 בפברואל 1918
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Le cimetière israélite de Besançon, www.lieux-insolites.fr
- ^ Maison jÉrÔme cahen - centre communautaire israelite de besancon association Sportives Besançon,, Gralon (בצרפתית)
35452953בית הקברות היהודי בזאנסון