בית הספר לאמנויות רננים

בית הספר רננים

(למפת תל אביב רגילה)

בית הספר רננים

בית הספר רננים היה בית ספר תיכון לאמנויות מיסודו של יצחק הירשברג שפעל בתל אביב בשנים 1960–1975.

היסטוריה

בית הספר נוסד בשנת 1960 על ידי המורה והמנהל הוותיק יצחק הירשברג. הוא שכן ברח' פינס 30, בבית משה שלוש שבנוה צדק, בית מפואר בעל אווירה מיוחדת. בשנותיו הראשונות היה בית הספר קטן מאד וכל התלמידים למדו במגמת מוזיקה בלבד, אך כבר בשנת 1963 נוספו מגמות ציור, דרמה ומחול, ומספר התלמידים עלה בהתאם. עם הזמן לא הספיק המקום בבניין, והחלה התרחבות, תחילה לאוטובוסים ישנים, שהוצבו בחצר הגדולה, אחר לדירה נוספת מעבר לכביש ולבסוף החליף צריף גדול את האוטובוסים, שהיוו אטרקציה כל עוד שימשו לכיתות.

עם תלמידי רננים שזכו לפרסום נמנים עזרא דגן, יגאל בשן, שלמה בראבא, דוב'לה גליקמן, שלומית אהרון, גליה ישי, יוסי אלפי, טליה שפירא, רותי הולצמן ונילי הרפז. בית הספר ערך קונצרטים, תערוכות, הצגות ומופעי מחול מרשימים. בין מורי האמנות בבית הספר היו יצחק סדאי המוזיקאי, שלמה ברטונוב השחקן, יהודית אורנשטיין הרקדנית ופרץ הסה הצייר.

מנהל המוסד, יצחק הירשברג, נודע ביחסו הדואג, והיה מוכן לקבל כל תלמיד שגילה כישרון ונכונות ללמוד, גם כאשר ציוניו היו רחוקים מלהרשים. תלמידים שהוריהם ומוריהם נואשו מסיכוייהם להגיע להישגים לימודיים פרחו בבית הספר. המוסד גדל והתפתח והגיע ליותר מ-250 תלמידים.

קשיי מימון ובעיות שונות הביאו לסגירת הבניין בנווה צדק, ב-27 באפריל 1967, וכתוצאה מכך עזבו תלמידים רבים את בית הספר, שנאלץ לחפש שיכון אחר. רוב התלמידים הועברו כגוש אחד לבית הספר תלמה ילין, ותלמידי י"ב הוגשו שם לבחינות הבגרות כתלמידי תלמה ילין והוצגו כבוגריו, לאחר ארבע שנות לימוד והישגים מרשימים ב"רננים". מקצת התלמידים התפזרו בין בתי ספר אחרים. כשלושים מן התלמידים דבקו בבית ספרם במסכת מייגעת של נדודים מבניין שכור אחד לאחר, במשך שמונה שנים נוספות, שבמהלכן גדל מספרם בעוד כמה עשרות. בשנים אלה הוסרה מעל בית הספר הכרת משרד החינוך ועמה שכר הלימוד המדורג לזכאים, אך יצחק הירשברג לא ויתר והמשיך לקבל גם תלמידים זכאים בתשלום חלקי, ללא מימון. כאשר התקשה בית הספר לשלם למורים, החליף אותם בכל המקצועות שהיה מוסמך ללמד - מתמטיקה, פיזיקה, לשון, תנ"ך והיסטוריה, כמעט ללא תמורה, ובלבד שיוכל להמשיך ולנהל את בית הספר האהוב עליו ולהביא את תלמידיו לבחינות בגרות. עזרה לו בכך בתו, שלומית קדם, שעבדה כמזכירה בבית הספר. מספר התלמידים עלה משנה לשנה, אך המאבק להמשיך היה קשה מנשוא, ובסופו של דבר, בשנת 1975, נסגר בית הספר באופן סופי, לאחר שמנהלו לא היה מסוגל עוד לשאת בעול מחמת גילו המתקדם ומצבו הבריאותי המידרדר.

יצחק הירשברג הלך לעולמו במרץ 1978, לאחר מחלה קשה. בית הספר לאמנויות "רננים" היה מפעל חייו וגאוותו.