בית הכנסת אוהל יצחק (תל אביב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

בית כנסת אוהל יצחק חב"ד (ידוע גם בשם עין יעקב על שום מיקומו ברחוב עין יעקב 13) הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים בתל אביב-יפו. כיום בית הכנסת שומם ממתפללים. בית הכנסת הוכרז על ידי העירייה כמבנה לשימור מחמיר. נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים והמרשימים שנבנו בעיר תל אביב-יפו ובמתחם נוה צדק בפרט.[1]

היסטוריה

בניית בית הכנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו החלה בשנת 1903 על ידי חסידי חב"ד שהתגורר ביפו. כארבע שנים קודם לכן החל לכהן שם ברבנות הרב שניאור זלמן סלונים, וזה ניהל את בנייתו יחד עם הקמת מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג.

בית הכנסת היה המקום הראשון שביקר בו הרב אברהם יצחק קוק כשהגיע לתל אביב. זאת גם בשל כי טרם בואו ניטשה מחלוקת קשה בין חסידי חב"ד בעיר (ובראשם משפחת שמרלינג), עם הפרושים (ובראשם משפחת רוקח).

בית הכנסת שימש את חסידי חב"ד בעיר. בית הכנסת היה המרכז הרוחני של קהילת חב"ד בעיר, התקיימו בו שיעורים והתוועדויות. כחלק מפעילות אוכלסיית בית הכנסת היו נערכים בבית הכנסת גם חגים חב"דיים, כמו י"ט כסלו וכדומה.

בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.

לאחר פטירת הרב שניאור סלונים, בשנת 1936 החליפו הרב אלכסנדר סנדר יודאסין. הוא המשיך בפעילות הקבועה של בית הכנסת.

לאחר פטירתו בשנת 1983 החלה להתדלדל יותר ויותר (בהמשך להידלדלות של שנות השבעים) אוכלסיית בית הכנסת, שעברו לריכוזים חרדיים או שהזדקנו. עקב כך בית הכנסת נסגר לתפילות.

בשנים המאוחרות הנוסח הוחלף מנוסח האר"י לנוסח עדות המזרח, בשל המתפללים המזרחיים שהתפללו במקום בשנים אלו.

בית הכנסת נסגר בשנת 1990 לערך. תושביו החסידים עברו להתפלל בבית הכנסת ברחוב נחלת בנימין, ושאר המתפללים עברו לבתי כנסיות אחרים בשכונה.

מבנה בית הכנסת

כלפי חוץ מבנה בית הכנסת נראה פשוט בעיקרו ואילו מבט אל פנים המבנה חושף את ציורי הקיר, ציורי התקרה ופרטי הנגרות הייחודיים, המשווים לבית הכנסת מראה מהודר ומקנים לו חשיבות מן המעלה הראשונה. ציורי הקיר צוירו על ידי הצייר גרשון אינבונד.

מאחורי בית הכנסת נבנו מדרגות לעזרת הנשים שהייתה בקומה השנייה.

בשנת 2002 עלה שיקול מצד העירייה להקים שם גן ילדים.[2]

בנובמבר 2014 קרס גג בית הכנסת. עקב כך הוכרז מבנה בית הכנסת על ידי העירייה כמבנה לשימור מחמיר. עם קריסת תקרת העץ המעוטרת, החלה העירייה, בהובלת מחלקת השימור העירוני, בעבודות ייצוב המבנה ותקרתו הייחודית, בייעוץ והנחיית מהנדסי השימור יעקב שפר ומאיר רונן. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מסייעת במימון תיק תיעוד מלא למבנה, במטרה לקדם את הליך שיקומו של מבנה ייחודי זה.[3]

בית הכנסת שהיה מהווי תל אביב, צויר על ידי נחום גוטמן כחלק מיצירתו על תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0