בירידיה
בירידיה היה שליט מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת ב (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), קיומו ידוע ממכתבי אל-עמארנה. במכתבים הוא מכונה "נסיך העיר" (באכדית: amelu שפירושו המילולי "איש העיר"). שמו של בירידיה מעיד על מוצא הודו-איראני, כשמו של שכנו מתענך "ישדתה".
בתקופה זאת כנען הייתה כפופה לשלטון מצרים. השלטון נעשה באמצעות מושלי הערים אשר ניהלו את הערים והעלו מסים למצרים, ובאמצעות החזקת חיל מצב מצרי בכנען.
מכתבי אל-עמארנה הם ארכיון מכתבים גנוזים שהתגלה בחפירות ארכאולוגיות באל עמארנה שבמצרים התיכונה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בארכיון נמצאו שבעה מכתבים שנכתבו על ידי בירידיה - מכתבים א"ע 242, 243, 244, 245, 246, 247 ו-365. בנוסף מוזכר השם בירידיה בקורפוס מכתבי כומידו של שליט כּוּמִידוּ עיר עתיקה ששכנה בבקאע שבלבנון. באחד המכתבים שזהות שולחו ונמענו אינם ידועים עוסק ברכושו של איש בשם בירידיה. שולח המכתב מזכיר שלמרות בקשותיו הקודמות לא נשלח אליו רכושו. לא ברור אם מדובר באותו אדם, ייתכן ובירידיה שליט מגידו נהרג ושולח המכתב (אולי קרוב משפחתו) מבקש שישלחו אליו את רכושו.[1]
מכתביו של בירידיה לפרעה עוסקים בניסיונותיו של לבאיה שליט שכם המעוניין להרחיב את תחום שלטונו לאזורים בעמק יזרעאל ובכך מסכן את שלטונו של בירידיה.
על פי מכתב א"ע 244 של בירידיה, לבאיה מנצל את החזרת הגדוד המצרי הסדיר ממגידו למצרים כדי לבצע את תוכניות ההתפשטות שלו. הוא נעזר בבעלי בריתו החבירו. הסיבה להחזרת הגדוד המצרי אינה מובהרת מהמכתבים. השערת החוקרים היא שהגדוד הוחזר אולי בשל מאורע חגיגי לכבוד אמנחותפ השלישי, או כדי לעזור לאמנחותפ הרביעי לסגור את מקדשי נא אמון. במכתב זה מתלונן בירידה על מצור שהטיל לבאיה על העיר מתוך מטרה לכבוש אותה. בירידיה הצליח להדוף את לבאיה, ובעקבות זאת נשלח מכתב 243 המספר שבירידיה שומר עכשיו על מגידו, ביום שומר על השדות עם מרכבות, ובלילה על החומות.
במכתב א"ע 245 כותב בירידיה למלך מצרים ומבטיח לו לתפוס את לבאיה חי. לבאיה היה שבוי במגידו, על פי המכתב סַֻרתַ מושל עכו לקח את לבאיה ממגידו והבטיח לשלוח אותו למצרים באנייה. במקום זאת קיבל ממנו כסף ושחרר אותו ביחד עם בעלמהר מחנתון לביתו. על פי מכתב זה, היחסים בין מגידו וממלכת עכו מתוחים למדי. ייתכן והסיבות לכך הוא בסמיכות השטחים בשליטתם שהביאו לתביעות טריטוריאליות.[2]
לפי מכתב 248 כנראה נכללה תענך בתחום ממלכתו של בירידיה. במכתב 365 מתולנן בירידיה שהוא חורש לבדו את אדמות שונם ולשם כך גייס אנשים כמס עובד מיפו ומנריבתה.
באחד המכתבים מסופר שבירידיה שלח שלושים ראשי בקר למצרים.
הערות שוליים
- ^ למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ (ספריית האנציקלופדיה המקראית, כ), תרגמה: ציפורה כוכבי-רייני, מוסד ביאליק, ירושלים; והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ה, עמ' 304-301
- ^ אהרון קמפינסקי, מגידו : עיר-מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, הוצת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1993, עמ' 29
20877039בירידיה