בילדונג

בילדונג (בגרמנית: Bildung) הוא מונח בשפה ותרבות הגרמנית שמשמעו עיצוב עצמי בעזרת חינוך ותרבות גבוהה. מושג הבילדונג היה מרכזי בקרב הבורגנות והאינטליגנציה הגרמניות במשך שנים רבות והוא בעל חשיבות בקרבן עד היום. תפיסת הבילדונג רואה בחינוך לא רק שינון ולמידה אלא עיצוב האישיות של האדם בעזרת המטען התרבותי והספרותי שמונחל לו על ידי הדורות הקודמים.

מעמד ה"בילדונגסבירגרטום" (Bildungsbürgertum; בורגנות הבילדונג) היה מעמד חברתי של בורגנים אשר הודות לחינוך ותרבות הגיעו מאז תקופת הקיסרות הגרמנית תחת שלטון אוטו פון ביסמרק לניעות חברתית ויצרו סוג של אליטה אינטלקטואלית ואריסטוקרטיה של "בעלי תרבות", שהייתה מנותקת מן האצולה המסורתית (מעמד היונקרים) וכן כתפיסה אידאולוגית המחלנת את ערכי המוסר הנוצריים ומבנה במקומם מסגרת חברתית מוסרית הנבנית לשיטתה על ידי היחיד היוצר את עולמו הערכי והמוסרי. בעוד האצולה המסורתית הייתה מבוססת על אחוזות כפריות, היו הבילדונגסבורגרס עירוניים במובהק ורבים מהם התרכזו בברלין. בעוד שכור ההיתוך היונקרי היה הצבא, כור ההיתוך של הבילדונגסבורגרס היה האוניברסיטה ובפרט תאי הסטודנטים. בעוד האצולה נטתה לשמרנות ולמלוכנות נטתה בורגנות הבילדונג לליברליזם, למודרניזם ולקפיטליזם, אך לא נעדר ממנה גוון לאומני עז, שהגביל למשל את צריכת הספרות והמוזיקה ליצירות גרמניות מובהקות וראה בשפה הגרמנית את שפת התרבות היחידה.

רבים מהיהודים בגרמניה ראו עצמם מחויבים לאידיאל הבילדונג אשר איפשר לאלו, אשר זה מכבר נכנסו לבורגנות, להשתלב, להתערות ולהתקדם בחברה הגרמנית בזכות מאמציהם. הנרי וסרמן כותב כי ”המושג "בילדונג" שימש אז מעין כלי לאינטגרציה חברתית, שבאמצעותו יכול היה הפרט להשתחרר מהקשרים המסורתיים - המקומיים, המעמדיים-כלכליים, וההיסטורים הצרים והמגבילים - ולהשתלב בקהילייה קוסמופוליטית בעלת תרבות אוניברסלית - זה היה גם מקור כוח המשיכה של ה"בילדונג" עבור יהודים, נשים ובני שכבות נוספות, ששאפו לטפס במעלה הסולם החברתי”.

הבילדונג בספרות

רומני הבילדונג הפכו לסוגה ספרותית כבר בסוף המאה ה-19 ביצירות שנכתבו בגרמניה ובצרפת. במרכזם של רומנים אלו ניצב הגיבור הבונה את אישיותו לאורכה של העלילה הנפרסת על פני שנות חייו או התבגרותו. הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר כתב את יצירתו, ילדותו של מנהיג, בה הוא שם ללעג את רומני הבילדונג. ברומן הקצר פרי עטו, הוא לועג לסוגת הבילדונג בכך שגיבור הספר, לוסיין, הבונה את אישיותו הבורגנית לאורכה של העלילה, מתגלה כחדל אישים.

לקריאה נוספת

• הנרי וסרמן, אך גרמניה היכן היא? - פרק ג': "בורגנות הבילדונג".

• W.H. Bruford, The German Tradition of Self-Cultivation: Bildung from Humboldt to Thomas Mann, London: Cambridge University Press.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות ובנושא גרמניה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22371336בילדונג