ביוכימיה אלטרנטיבית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוגים היפותטיים של ביוכימיה או ביוכימיה אלטרנטיבית היא תאוריה על צורות ביוכימיה של אורגניזמים שאינם מבוססי פחמן או מים.

כל צורות החיים המוכרים לנו בכדור הארץ מתרבים, בעלי חילוף חומרים ומבוססים על פחמן ועל מים. אורגניזמים מחוץ לכדור הארץ יכולים להיות שונים כימית באופן מהותי, החומרים המרכיבים את גופם עשויים להיות שונים והתהליכים הפנימיים מתבססים על תגובות כימיות שונות מאלו שמוכרים לנו בכדור הארץ. האפשרויות המרכזיות שהמדע רואה כסבירות הן חיים על פני אקזופלנטה או ירח בעל מתכתיות גבוהה יחסית, שכן תנאי הכרחי לחיים הוא קיום מולקולות.

צורן במקום פחמן

סילאן (Silane), מולקולה דומה למתאן שבה מוחלף הפחמן בצורן

צורן או סיליקה מתאים להחליף את הפחמן בשל תכונות כימיות דומות (יחד בקבוצה בטבלה מחזורית, "קבוצת הפחמן"). כמו פחמן, צורן יכול ליצור מולקולות שיכולות לשאת בהן מידע ביולוגי.[1]

אך גם לצורן יש חסרונות. הצורן שלא כמו הפחמן, לא יכול ליצור קשרים כימים המפעילים חילוף חומרים. הפחמן יכול להתחבר לאטומים אחרים כמו מימן, חנקן ואבץ, לעומת זאת לצורן יש מעט אינטראקציה עם חומרים אחרים.[2]

כלור כתחליף לחמצן

כלור יכול להחליף את החמצן בתור מחמצן המספק אנרגיה ביולוגית לאורגניזם מבוססי פחמן או לא, אך הקושי ברעיון זה שחמצן נפוץ יותר מכלור, ולכן כוכב לכת בעל רמות גבוהות של כלור שיכול לכלכל אורגניזמים באטמוספירה סביר פחות מכוכב לכת עשיר בחמצן. בכדור הארץ, כלור נפוץ בדרך כלל במינרלים ובתרכובות מסוימות.

החלפת זרחן בארסן

ארסן דומה באופן כימי לזרחן, אך הוא רעיל לרוב היצורים החיים בכדור הארץ. הוא שולב בביוכימיה בכמה אורגניזמים לדוגמה אצות ימיות המורכבות מחומרים אורגנים מarsenosugars וarsenobetaines וגם בקטריות כגון Chrysiogenes arsenatis יכולות לשלב ארסן לחומרים אורגניים אחרים.

מדענים משערים שבתקופות קדומות יותר, חיידקים השתמשו בארסן בתור עמוד השדרה של הדנ"א שלהם.[3] התנגדות לתרחיש זה שבשימוש בארסן פחות יציב מהשימוש בזרחן, כך שמתקבל שהארסן אינו מתאים לתפקיד זה.[4]

סלניום או טלור כמחליפים לגופרית

ידוע שבכמה אורגניזמים יש שימוש בסלניום במקום בגופרית בתור מרכיב לחומצות האמינו מתיונין וציסטאין (סלנו-מתיונין וסלנו-ציסטאין) ובכמה פטריות יש שימוש בטלור בתפקוד דומה לגופרית. מקובל להשתמש בסלנומתיונין בתוך מצע המזון (מדיה) שנותנים לחיידקים מותמרים (מהונדסים גנטית) בניסויים שבהם נעשה שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן.

חיים לא מבוססי מים

כדומה לתרכובות פחמן, כל החיים הידועים כיום דורשים מים כממסים. זה הוביל לדיון על השאלה אם אפשר שנוזלים אחרים יכולים לשמש בתפקיד דומה למים. אפשר שצורת חיים יכולה להתקיים בחומרים נוזלים כחומצה גופריתית, מימן או חנקן נוזלי, פחמימנים ומתאן נוזלי כפי שאמר הביוכימאי סטיבן בנר.[5]

קרל סייגן תיאר שחיים יכולים להתקיים גם ללא מים, כך שחומצה הידרופלואורית או אמוניה יכולים לשמש בתור מחליפים למים.

מתאן כחלופה למים

בכוכב הלכת טיטאן יש אגמים של מתאן, שיכולים לשמש כממס על פני טווח רחב של טמפרטורות, למרות שמתאן אינו קוטבי כמו מים. יש ויכוח על יעילות המתאן לעומת מים או אמוניה[6]. מים הם ממס חזק יותר ממתאן המאפשרים הובלה קלה יותר של חומרים לתא,[7] עם זאת, מים מגיבים יותר בקלות עם חומרים, כך שהם יכולים להרוס ולשבור מולקולות אורגניות גדולות בתהליך הידרוליזה.[8] חיים שתלויים בממס זה לא יקחו סיכון לשבירת מולקולות אורגניות בדרך זו.[9]

גורמים ביוכימיים אחרים

פעולת פוטוסינתזה ללא צבע ירוק

פיזיקאים ציינו כי, בעוד פוטוסינתזה על פני כדור הארץ כרוכה בדרך כלל בצמחים ירוקים, מגוון רחב של צמחים צבעוניים יכולים לתמוך בתהליך החיוני עבור רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ. בעוד שצבעים אחרים עשויים להיות מועדפים במקומות שבהם קרינה מהכוכבים שונה מכדור הארץ.[10] מחקרים מצביעים שצמחים פוטוסינתטיים כחולים סבירים (בגלל אור הכחול הנספג באטמוספירה). אך גם יכולים להיות צמחים אדומים או צהובים היכולים לקיים תהליך פוטוסינתזה.

שחור הוא צבע אופטימלי להמרת כל האור לאנרגיה בצורה יעילה ככל האפשר, ואחת השאלות המעניינות בהקשר זה היא מדוע הצמחים אינם שחורים.


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0