בטי מקולום

בטי מקולום
Betty McCollum
השכלה	אוניברסיטת סנט קת'רין
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	3 בינואר 2001 – מכהנת; (24 שנים)
	→ ברוס ונטו

בטי לואיז מקולום (באנגלית: Betty Louise McCollum; נולדה ב-12 ביולי 1954) היא פוליטיקאית אמריקאית חברת המפלגה הדמוקרטית ותנועת הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה. בשנת 2001 החלה לכהן בבית הנבחרים של ארצות הברית כנציגת מחוז סיינט פול, עיר הבירה של מדינת מינסוטה. היא האישה השנייה שנבחרה לקונגרס ממינסוטה.

ביוגרפיה

מקולום נולדה במיניאפוליס, מינסוטה. סיימה תואר ראשון בהוראה בשנת 1976 ועבדה כמורה בתיכון ולאחר מכן כמנהלת מכירות.

נבחרה למועצת העיר צפון סיינט פול בשנת 1986. בשנת 1992 נבחרה לבית הנבחרים של מינסוטה. בשנת 2000 נבחרה לקונגרס של ארצות הברית. היא האישה השנייה שנבחרה לקונגרס ממינסוטה, לאחר קויה נוטסון (אנ') שהייתה חברת קונגרס בשנות החמישים.

מקולום הייתה פעילה בוועדות רבות של הקונגרס, בין השאר בנושאי פנים ואיכות הסביבה, חינוך, רפורמה בממשל ותכנון תקציבי.

עמדות פוליטיות

מקולום תומכת בזכות להפלה מלאכותית וחברה במספר ארגונים הפעילים בנושא זה.

תמכה בזכויות הקשישים מול הביטוח הלאומי האמריקאי, וכן בנושאי איכות הסביבה, בהם עידוד מקורות אנרגיה שאינם מבוססי פחמן. יזמה חוק לזיכוי נקודות מס עבור שימוש באנרגיה מתחדשת.

בשנים 2011 ו-2012 הכניסה תיקונים לתקציב הביטחון שגרמו לקיצוץ המימון ללהקות צבאיות בסך 125 מיליון דולר. לפעילות זו התנגד האיגוד הלאומי האמריקאי לחינוך מוזיקלי.

תמכה במספר חוקים להגבלת שימוש פרטי בכלי נשק.

בשנת 2015 קראה לחקור את הצייד וולטר פאלמר בפרשת האריה ססיל.

לאורך כהונתה בבית המחוקקים היא גילתה עניין מיוחד במדיניות שמטרתה להגן על ילדים. היא פעלה להגדלת הסיוע לילדים חולי איידס, מניעת נישואי קטינים ושיפוץ בתי ספר של ילידים אמריקאים.^[1]

יחסה לישראל

מקולום מגדירה את עצמה פרו-ישראלית, ולדבריה מדינת ישראל היא בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית. היא תמכה בעקביות בהענקת סיוע צבאי משמעותי לישראל^[2]. עם זאת בשנות כהונתה בבית הנבחרים התייחסה מקולום למקרים רבים של הפרת זכויות אדם ברחבי העולם, חלקם קשורים לכיבוש הישראלי.^[3]

היא הצהירה שהיא תומכת בפתרון שתי המדינות והביעה תמיכה בג'יי סטריט. בשנת 2006 התנגדה לחוק שנועד להגביל את הסיוע הכספי של ארצות הברית לרשות הפלסטינית. התנגדות זו גרמה לסכסוך ארוך בינה לבין איפא"ק.

ביוני 2015 התלוננה בפני מזכיר המדינה ג'ון קרי על יחסה של ישראל כלפי ילדים פלסטינים: "מעצר ילדים פלסטינים בידי צה"ל הוא פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם. אני מקווה שמכתב זה יביא ללחץ מצד מחלקת המדינה כלפי ממשלת ישראל ויסיים את ההתעללות המערכתית הזו באופן מיידי." באוגוסט 2015 שלחה מכתב נוסף למזכיר המדינה, בו התייחסה למותם של שני צעירים פלסטינים בני 16 ו-17 מירי כוחות צה"ל במאי 2014, במהלך הפגנות יום הנכבה ליד רמאללה. היא ביקשה לבדוק האם אירוע זה יכול למנוע מישראל לקבל סיוע צבאי מכוח חוק לייהי (אנ') האוסר על ארצות הברית להעניק סיוע צבאי לממשלות המפרות זכויות אדם. על בסיס חוק זה נשלל בעבר סיוע צבאי למדינות רבות, בהן טורקיה, מקסיקו וניגריה.^[4]

במרץ 2016 הייתה בין החותמים על מכתב של הסנאטור הדמוקרטי פטריק לייהי ובו דרישה לחקור הפרות של זכויות אדם בידי ישראל ולבדוק חשדות לפיהן כוחות הביטחון "הוציאו להורג" פלסטינים בשטחים ללא משפט.^[5]

בדצמבר 2016 תמכה בהימנעות ממשל אובמה מהטלת וטו בהחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם. בנובמבר 2017 הגישה מקולום הצעת חוק לפיה ייאסר מימון אמריקאי של פעילויות הכרוכות במעצר צבאי של ילדים בכל מדינה שהיא, כולל ישראל. ההצעה לא הגיעה לשלב הדיון בבית הנבחרים.^[6]^[7]

בספטמבר 2018 האשימה את ישראל בהיותה מדינת אפרטהייד, בעקבות אישור חוק הלאום בכנסת.^[8]

במאי 2019 הגישה שוב הצעת חוק לפיה ייאסר על מדינות המקבלות סיוע צבאי מארצות הברית (בהן ישראל) להשתמש בכספי הסיוע למימון מעצרים, חקירות או עינויים של ילדים. בהקדמה להצעת החוק נאמר כי בין 500 ל-700 ילדים פלסטינים בגילאי 12 עד 17 נעצרים ונחקרים מדי שנה על ידי צה"ל.^[9] ביולי 2019 העלה בראד שניידר הצעת חוק בבית הנבחרים נגד פעילות ה-BDS. ההצעה עברה ברוב של 398 נגד 17. מקולום הייתה בין המתנגדים הבודדים להצעה.

בפברואר 2020 פרסמה איפא"ק מודעת בה נטען כי "רדיקלים בקונגרס מאיימים על יחסי ישראל-ארצות הברית" ובה תמונה של מקולום לצד חברות הסקווד, אילהאן עומאר ורשידה טליב. בתגובה כתבה מקולום: "לפי איפא"ק, הצעת החוק שלי להגן על ילדים פלסטינים מפני חקירות, התעללות ועינויים בבתי כלא צבאיים היא זדונית יותר מדאעש. זו לא רטוריקה פוליטית ריקה, זאת הסתה".^[10]