בחריין במשחקים האולימפיים
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | BRN | |||||
| שם | הוועד האולימפי של בחריין | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
בחריין משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). היא מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.
בשש הופעותיה הראשונות של בחריין במשחקים לא הגיעו ספורטאיה להישגים גבוהים. המצב השתנה באולימפיאדת בייג'ינג (2008), כאשר מספר אתלטים הגיעו לשלבי הגמר בתחרויות בהן השתתפו. ראשיד ראמזי זכה במדליית זהב, הראשונה בתולדות בחריין, בריצת 1500 מטר, ואולם בשנת 2009 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול אותה ממנו, לאחר שנכשל בבדיקת סמים. יוסוף סעד כאמל הגיע למקום החמישי בריצת 800 מטר ומרים יוסוף ג'מאל הגיעה להישג דומה בריצת 1500 מטר. בילאל מנסור עלי סיים במקום השמיני בריצת 1500 מטר וטארק מובראכ טאהר סיים במקום ה-11 בריצת 3000 מטר מכשולים.
באולימפיאדת לונדון (2012) שיפרה ג'מאל את הישגה, וזכתה במדליית הארד בריצת 1500 מטר. ב-2016 שודרגה למדליית זהב לאחר פסילת שתי מתחרותיה הטורקיות בשל הרשעה באימרוץ. שילטאיה אשטה סיימה במקום השישי בריצת 10000 מטר ובמקום העשירי בריצת 5000 מטר, בילאל מנסור עלי סיים במקום העשירי בריצת 1500 מטר וטז'יטו דאבה סיימה במקום ה-12 בריצת 5000 מטר.
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה רות ג'בט במדליית הזהב בריצת 3000 מטר מכשולים ויוניס קירווה זכתה במדליית הכסף בריצת המרתון. עלי חאמיס סיים במקום השישי בריצת 400 מטר, אלברט קיביצ'י-רופ סיים במקום השביעי בריצת 5000 מטר ורוז צ'לימו סיימה במקום השמיני בריצת המרתון.
המשותף לספורטאים הבחרייניים הבכירים הוא שאיש מהם, פרט לעלי חאמיס, אינו יליד בחריין. ראמזי יליד מרוקו, כאמל, עלי, טאהר, ג'בט, קירווה, קיביצ'י-רופ וצ'לימו ילידי קניה וג'מאל, אשטה ודאבה ילידות אתיופיה. כולם קיבלו אזרחות בחריינית לאחר שכבר הגיעו להישגים ספורטיביים בזירה הבינלאומית, כחלק ממאמציה של המדינה להגיע בדרך זו להישגים ספורטיביים שייזקפו לזכותה, בדומה למדינות אחרות במפרץ[1]. בעבר נדרשו מרבית האזרחים החדשים לשנות את שמותיהם לשמות ערביים. באולימפיאדת לונדון, רק שניים מתוך 12 חברי המשלחת הבחריינית היו ילידי בחריין.
33522620בחריין במשחקים האולימפיים
- ^ ניר יהב, יש להם 22 מדינות, אז איפה המדליות?, באתר וואלה!, 23 באוגוסט 2008