בזל-לנדשאפט
 | |
| העיירה לנגנברוק | |
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| נפות בקנטון | 5 |
| בירת הקנטון | ליאשטל |
| שפה רשמית | גרמנית |
| תאריך ייסוד | 1501 |
| שטח | 517.56 קמ"ר |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 1169 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 246 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקנטון | 289,468[1] (31 בדצמבר 2019) |
| האתר הרשמי | |
בזל-לנדשאפט (בגרמנית Basel-Landschaft להאזנה (מידע • עזרה) בצרפתית Bâle-Campagne) (נקרא גם בזל קאנטרי Basel-Country) הוא אחד מעשרים וששה הקנטונים של שווייץ.
בירת הקנטון היא העיר ליאשטל.
היסטוריה
קנטון בזל-לנדשאפט יחד עם קנטון בזל-שטאדט היוו את קנטון בזל, עד להתקוממות של שנת 1833, אז, לאחר קרב הילפטנשאנץ (Battle of the Hülftenschanz) ליד העיר פרקנדורף (Frenkendorf) נפרדו לשני קנטונים שונים.
בזמן האימפריה הרומית אזור בזל היה מרכז הפעילות הרומית, שרידים רבים שהשתמרו בצורה טובה ומוצגים כיום במוזאון אוגוסטה (Augusta Raurica) מוכיחים כי בשנת 200 גרו קרוב ל-20,000 בני אדם באזור עליו קיימת היום העיר אוגסט (Augst). בין השרידים ישנו אמפיתיאטרון במצב שמור מאוד וכן וילה מהתקופה הרומית ששופצה לגמרי.
שטחי קנטון בזל-לנדשאפט הם בעצם שטחים שנכבשו בזמנו על ידי העיר בזל.
עד המאה ה-16 רוב שטחי הקנטון היו שייכים לעיר בזל, לאחר ביקור נפוליאון בשנת 1798 השיג האזור הכפרי שוויון זכויות עם העיר בזל. האזור הכפרי היה תלוי מבחינה כלכלית בעיר בזל בעיקר מחמת מצב החינוך הירוד באזורים החקלאיים. והעיר בזל נשארה המרכז הפיננסי והחינוכי של כל האזור, וטירות ובתי מגורים של סוחרי בזל מילאו את נוף הקנטון.
לאחר שנת 1830 התעוררו מריבות וסכסוכים בקנטון בזל, על זכויותיהם של התושבים באזורים החקלאיים, מה שהביא בסופו של דבר להיפרדות קנטון בזל-לנדשאפט מהעיר בזל וליצירת קנטון חדש ב-26 באוגוסט 1833.
מאז נעשו ניסיונות רבים לאיחוד הקנטונים, והרעיון צבר תאוצה לאחר שנת 1900 עם ההתפתחות התעשייתית באזורים שהיו בעבר חקלאיים. שני הקנטונים הגיעו כבר להסכמה עקרונית על איחוד מחדש אך במשאל עם שנערך בשנת 1969 בקנטון בזל-לנדשאפט בחרו רוב התושבים בעצמאות הקנטון, ורעיון האיחוד הוקפא שוב.
למרות זאת, ההחלטה שלא לאחד את הקנטונים לא פגעה במערכת היחסים הקרובה שבין הקנטונים, ומאז נחתמו ביניהם הסכמי שיתוף פעולה רבים בנושאים שונים, והתרומה הגדולה של הקנטון לאוניברסיטת בזל בשנת 1976 היא דוגמה טובה למערכת היחסים החמה שבין הקנטונים.
גאוגרפיה
קנטון בזל-לנדשאפט נמצא בצפונה של שווייץ, גבולו הדרומי הוא הקנטונים השווייצרים זולותורן, ז'ורה וארגאו. וגבולו הצפוני הוא הקנטון השווייצרי בזל-שטאדט וכן חבל אלזס בצרפת ומדינת באדן-וירטמברג בגרמניה.
רכס הרי היורה עובר בקנטון ומנוקז על ידי הנחלים ארגולז ובירס. ברחבי הקנטון זורמים כ- 30 נחלים נוספים.
פוליטיקה
מאז ההחלטה להישאר כקנטון עצמאי ולא להתאחד מחדש עם קנטון בזל-שטאדט שהתקבלה במשאל עם בשנת 1969, ביקש הפרלמנט של הקנטון מספר פעמים להפוך לקנטון רגיל (היום שני קנטוני בזל נחשבים לחצי קנטון) ובשנת 1988 הכניס הקנטון שאיפה זו אל תוך החוקה.
מחוזות
בקנטון ישנם חמישה מחוזות:
- ארלשהיים (Arlesheim) - תושבים 152,507, בירתו ארלשהיים.
- לאופן (Laufen) - תושבים 19,426, בירתו לאופן.
- ליאשטל (Liestal) - תושבים 58,656, בירתו ליאשטל.
- סיסך (Sissach) - תושבים 34,696, בירתו סיסך.
- ולדנבורג (Waldenburg) - תושבים 15,827, בירתו ולדנבורג.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בזל-לנדשאפט- סטטיסטיקות של הקנטון
- בזל-לנדשאפט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Switzerland's population in 2019, נשאטל 2020, באתר המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה, שווייץ. (באנגלית)
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
32617547בזל-לנדשאפט