בורופגוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןבורופגוס

איור של בורופגוס עם גמל שנטרף
מיון מדעי
משפחה: כלביים
סוג: בורופגוס
מינים
  • Borophagus diversidens
  • Borophagus dudleyi
  • Borophagus hilli
  • Borophagus littoralis
  • Borophagus orc
  • Borophagus parvus
  • Borophagus pugnator
  • Borophagus secundus
תחום תפוצה

בורופגוס (שם מדעי: Borophagus; מילולית: "כלב גרגרני") הוא סוג טורף נכחד ממשפחת הכלביים ותת-משפחת הבורופגיים. לפי השערת החוקרים הוא חי בימי קדם באמריקה הצפונית. סוג זה תואר לראשונה ב-1892 בידי החוקר אדוארד קופ ונקרא Osteoborus, אך מאובנים אלה עברו לכלביים אחרים כמו זאב בלהות או זאב אדוארד.

לדברי החוקרים כלב קדום זה היה קרובו של האפיסיון, גדול הכלביים מעולם. בורופגוס הגיע לאורך 80 ס"מ בדומה לקויוט אך היה בעל מבנה מחוזק יותר והגיע למשקל 35–43 קילוגרם בממוצע. מבנה שיניו ולסתותיו היו מחוזקות מאוד ודמו לאלה של צבועים וכך יכלו לפצח עצמות מטרפם.

מאובניו של כלב זה היו נפוצים לאורך מרבית אמריקה הצפונית, מה שמעלה השערה שהם היו טורפים עיקריים במערכת ולא רק אוכלי נבלות, כמו הצבועים המנומרים. ייתכן הלסתות החזקות היו עוזרות להם גם לאכול פגרים ולנקות את המערכת האקולוגית. באזור הם ניזונו ממיני גמליים, אנטילוקפריים, סוסיים, פקאריים וקרנפיים נכחדים.

החוקרים משערים כי לצידם חיו טורפים נוספים כמו ההאינדון, האגריותריום, הברבורופליס והשנחרבים בעלי ניבי החרב. ייתכן שלהקות הזאבים יכלו לחטוף את טרפם של האחרונים או שהתחרות איתם גררה אותם להכחדה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בורופגוס בוויקישיתוף
גולגולת הבורופגוס
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33116443בורופגוס