בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו
Bogdan Petriceicu Hașdeu
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
לידה קריסטינשט, גליל חוטין, בסרסביה, האימפריה הרוסית (כיום קרסטנצי, במחוז צ'רנובצי, באוקראינה)
פטירה קמפינה, חבל מונטניה, ממלכת רומניה

בוגדן פטריצ'יקו חאשדאורומנית: Bogdan Petriceicu Hasdeu וברוסית: Хашдеу, Богдан Петричейку,‏ 26 בפברואר 1838 - 25 באוגוסט 1907)‏ היה אחד האישים הבולטים בתרבות הרומנית בכל הזמנים, סופר ומשורר, בלשן ושופט, חבר האקדמיה הרומנית וחבר בבית הנבחרים הרומני, היסטוריון ופובליציסט רומני[1] שנולד באימפריה הרוסית.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

חאשדאו נולד בשם טאדאו חז'דאו (Tadeu Hîjdeu) במשפחה בעלת קרקעות, בכפר קריסטינשט, באזור חוטין, כעת באוקראינה ואז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא למד בבית הוריו, אביו אלכסנדרו חז'דאו היה בעצמו סופר, בלשן, מחנך ופובליציסט ששלט בעשר שפות. חאשדאו למד מ-1850 בבית ספר תיכון בקישינב ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת חרקוב. לאחר סיום לימודיו שירת חאשדאו כקצין בצבא הרוסי.

המעבר לרומניה והקריירה

לאחר מלחמת קרים נחתם חוזה פריז (1856) ובמסגרתו משכה רוסיה את ידיה מהנסיכויות הרומניות וחלק מבסרביה הועבר לנסיכות מולדובה - חאשדאו עבר אל החלק הזה, כדי להיות בארץ דוברת רומנית. רוסיה תבעה מנסיכות מולדובה את הסגרתו לידיה, אך זו סירבה וחאשדאו התמנה להיות חבר בחבר השופטים בקאחול, אך התפטר לאחר שבעה חודשים.

ב-1858 עבר ליאשי, שם היה למורה בבית ספר תיכון וספרן אוניברסיטת יאשי - הוא תרם לספרייה 4,000 כרכים. חאשדאו ייסד את כתב העת Din Moldova (ממולדובה) ופרסם בו שירים, משלים, נובלות וביקורות. הוא גם ניהל את כתב העת România, שהופיע ביאשי וקידם את רעיונות אביב העמים.

ב-1863 היה מעורב במשפט הראשון שנערך ברומניה על יצירה ספרותית, הנובלה שלו, Duduca Mamuca, נחשבה לא מוסרית ועל כך נתבע לדין. הוא הגן על עצמו ויצא זכאי, אך ליתר ביטחון שינה מעט את הנובלה ופרסם אותה מחדש בשם Micuţa.

ב-17 במאי 1876 התמנה למנהל הארכיבים הלאומיים של רומניה, בבוקרשט, תפקיד בו החזיק עד 1 באפריל 1900. הוא תרם רבות לפרסום מסמכים ב-Arhiva istorică (הארכיב ההיסטורי) וב-Cuvinte din bătrâni (דברי הזקנים) ויצר תקדים של פרסום העתקי מסמכים מארכיבים זרים הנוגעים לרומנים. בין היתר פרסם חאשדאו גם מסמך, שהתגלה מאוחר יותר כמזויף, Diplomă Bârlădeană, מסמך המתוארך לשנת 1134 והטוען לקיומו של נסיך ברלאד בשם Ivancu Rotislovovici (איוונקו רוטיסלוביץ'), ששלט במישורי מולדובה והיה כפוף לנסיכות גליציה[2].

ב-1877 התקבל כחבר באקדמיה הרומנית וב-1878 התמנה פרופסור לבלשנות השוואתית באוניברסיטת בוקרשט.

הפעילות הפוליטית

חאשדאו היה חסיד נלהב של איחוד הנסיכויות הרומניות. הוא היה מתומכיו של מיכאיל קוגלניצ'אנו ותמך גם בקואליציה המפלצתית שהביאה להתפטרותו של אלכסנדרו יואן קוזה מהשלטון. הוא תמך בבחירתו של שליט זר מבית הוהנצולרן ולאחר בחירתו תמך בקרול הראשון, מלך רומניה. הוא היה פעיל במפלגה הלאומית ליברלית (רומניה) וכיהן מטעמה כחבר הפרלמנט הרומני.

חייו הפרטיים

ארמון יוליה חאשדאו בקמפינה

ב-1865 נשא לאישה את יוליה פליצ'יו מרושיה מונטנה, אותה הכיר בנסיעה לקרפטים המערביים ולשניים נולדה, ב-1869, בת שקיבלה את שם אימה, יוליה. יוליה חאשדאו הייתה מאוד מוכשרת בתחומים רבים, אך מתה בגיל 19 משחפת. מות הבת היחידה השפיעה קשה על אביה, שבנה לזכרה, בקמפינה, את ארמון יוליה חאשדאו.

מכתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31508606בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו