בג"ץ מתקן הכליאה בשדה תימן
בג"ץ מתקן הכליאה בשדה תימן (בג"ץ 4268/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הביטחון) הוא פסק דין של בג"ץ שניתן בשנת 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, על ידי השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, בעתירה נגד הפעלת מחנה המעצר בשדה תימן. נפסק כי המדינה חייבת להפעיל את מתקן הכליאה בהתאם להוראות שקובע חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים והתקנות שהוצאו מכוחו.
מתקן הכליאה בשדה תימן
מתקן הכליאה בשדה תימן הוקם עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כמענה למספר חסר תקדים של עצורים ביטחוניים ומחבלי חמאס במלחמה. עד לחודש אוגוסט 2024 נוספו 6,400 אסירים ועצורים[1].
המתקן נועד במקור לשמש כמתקן קליטה, חקירה ומיון ראשוני לטווח קצר בלבד. בפועל, בשל מצוקת הכליאה החריפה, שימש להחזקת כלואים לתקופות ממושכות יותר. במתקן הוקמו ארבעה אגפים ובית חולים שדה שהוקם על ידי משרד הבריאות.[2]
העתירה לבג"ץ
ב-23 במאי 2024 הגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וגישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע עתירה לבג"ץ בדרישה להפסיק להחזיק עצורים במחנה שדה תימן ולסגור את מתקן הכליאה. העותרים טענו כי למעלה מ-1,000 עצורים הוחזקו במתקנים דמויי מכלאות, ללא מיטות או ציוד בסיסי אחר. לטענת העותרים, ההכרזה על שדה תימן כ"מקום מעצר" בהתאם לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים מותנית באפשרות להבטיח תנאי כליאה הולמים שלא יפגעו בכבודם ובבריאותם של העצורים ויעמדו בחובות ישראל לפי הדין הישראלי והבינלאומי. הם ציטטו מפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שקבע כי "גם החשודים בגרועים שבמעשי הטרור זכאים למעצר ברמה אנושית מינימלית".[3]
התפתחות הדיונים והצעדים שננקטו
ב-5 ביוני 2024 התקיים דיון ראשון בעתירה. המדינה הודיעה כי בשל מספר העצורים הגבוה הוחזקו כלואים במתקן לפרקי זמן ארוכים, אך בכוונתה להפעילו מעתה כמתקן לקליטה, חקירה ומיון ראשוני בלבד. המדינה התחייבה להעביר 500 מתוך 700 העצורים לכלא עופר[2].
ב-11 ביוני עדכנה המדינה כי החל מהלך העברת העצורים, ו-30 מהם שוחררו לרצועת עזה. עד 19 ביוני צפוי היה מספר הכלואים לעמוד על כ-160, מתוכם ל-30 כבר נמצא מקום כליאה אחר. המדינה גם הודיעה על שדרוג תשתיות במתקן הרפואי ובניית חצרות טיולים.[3]
ב-1 ביולי 2024 שוחררו 54 עצורים מרצועת עזה, בהם מנהל בית החולים שיפא מוחמד אבו סלמיה, שהיה במעצר במשך שבעה חודשים. בעקבות השחרור התפתח עימות בין גופי הביטחון השונים לגבי האחריות להחלטה. לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה לפיה "ההחלטה על שחרור האסירים באה בעקבות דיונים בבג"ץ", וטענה כי זהות המשוחררים נקבעת באופן עצמאי על ידי גורמי הביטחון[4].
ב-3 ביולי 2024 פנתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה להורות על סגירה מיידית של מחנה המעצר[5]. וטענה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מונע את צמצום הפעילות בשדה תימן הנדרשת בשל הדיון בבג"צ[6].
ב-18 ביולי 2024 הודיעה המדינה על הקצאת תקנים נוספים לשירות בתי הסוהר ובניית אגף אוהלים חדש בבית הסוהר קציעות, אליו יועברו 140 עצורים בשלוש פעימות, כך שעד 22 ביולי יישארו בשדה תימן 40 עצורים בלבד.[3]
ב-7 באוגוסט 2024 התקיים דיון מרכזי בבג"ץ בעתירה. הדיון לווה במחאה ציבורית, ובמהלכו פרצה מהומה באולם בית המשפט כאשר אנשים בקהל, בהם בני משפחות של נפגעי טרור, התפרצו בצעקות "בושה" ו"העם הוא הריבון". המהומה הובילה להפסקת הדיון והעברתו להמשך בדלתיים סגורות[7][8].
ב-29 באוגוסט 2024 המדינה הודיעה כי תשווה את התנאים במתקן שדה תימן לתנאים בכלא עופר.[9]
פסק הדין
ב-18 בספטמבר 2024 פסק בג"ץ פה אחד כי המדינה חייבת להפעיל את מתקן הכליאה בהתאם להוראות שקובע חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים והתקנות שהוצאו מכוחו. בית המשפט דחה את טענת המדינה שבאופן עקרוני ניתן להפעיל סמכויות במתקן כליאה באופן שסוטה מהוראות החוק והתקנות, וקבע שכל עוד התקנות בתוקף חובה על המדינה לעמוד בהן.
השופטת ברק-ארז הדגישה בפסק דינה כי "בניגוד לארגוני הטרור, ישראל היא מדינת חוק ובזה כוחה". בית המשפט הוסיף וקבע כי אם התקנות ישונו בעתיד, יהיה עליהן לעלות בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, כפי שמורה החוק[10].
נפסקו לתובעים הוצאות בסך 20,000 ש"ח[11].
השלכות מצוקת הכליאה
המצוקה החריפה במקומות הכליאה, שנחשפה בפרשת שדה תימן, יצרה אתגרים מורכבים למערכת הביטחון. מתחילת המלחמה ועד אוגוסט 2024 קלט שירות בתי הסוהר למעלה מ-6,400 אסירים ועצורים נוספים. כמענה למצב, הוסיף שב"ס 2,500 מקומות כליאה בבתי הכלא הביטחוניים, מתוכם 1,600 מקומות בבינוי קבע ו-900 באגפי אוהלים בכלא קציעות. באפריל 2024 החל שב"ס בבניית 936 מקומות כליאה נוספים, עם תכנון להשלמת 1,200 מקומות חדשים עד סוף השנה.[12]
למרות המאמצים להרחבת מתקני הכליאה, המחסור במקומות כליאה הוביל להשלכות ביטחוניות משמעותיות. באוגוסט 2024 שוחררו חמישה בכירים בחמאס שנעצרו בתחילת המלחמה, ביניהם שרים לשעבר בממשלת הנייה ומייסדי חמאס בחברון. שחרורם של בכירים אלה, שזכו לקבלת פנים המונית בביתם, עורר ביקורת חריפה בקרב גורמי הביטחון.[1]
המצב יצר מתח בין הגופים השונים במערכת הביטחון. גורמים ביטחוניים טענו כי הם נאלצים לקבל החלטות קשות בנוגע למעצרים, ולבחור בין מעצר של עזתים שנתפסו ביהודה ושומרון לבין מבוקשים שעלולים להוות סיכון מיידי. מנגד, שב"ס הדגיש כי מעולם לא ביקש לשחרר עצורים ביטחוניים בשל מצוקת כליאה, אלא רק ביקש להתעדכן מראש על מעצרים כדי להיערך בהתאם.[12]
עתירות נוספות
לצד עתירה זו שהתקבלה, מתנהלות במהלך מלחמת חרבות ברזל עתירות נוספות הנוגעות לתנאיהם של האסירים הביטחוניים ומחבלי החמאס שנכלאו בשדה תימן ובבתי כלא נוספים.
עתירה לקיום ביקורי הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים
בג"ץ ביקורי הצלב האדום (בג"ץ 1537/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל) הוגש בחודש פברואר 2024, בשל הפסקת ביקורי הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים ואי העברת פרטים על עצירים ופעילי חמאס שנתפסו ברצועת עזה על ידי כוחות צה"ל. בחודש אוגוסט הוציא בית המשפט צו על תנאי בו הורה למדינה לנמק מדוע לא יוחזרו ביקורי הצלב האדום, ומדוע לא יועברו לצלב האדום פרטי העצורים, עשרות משפחות חטופים ונפגעי הטבח ביקשו להצטרף כמשיבים ולדחות את העתירה, משום שלטענתם מניעת ביקורי הצלב האדום אצל מחבלי חמאס עשויה לסייע בהשבת החטופים[13].
עתירה לאספקת סיוע הומניטרי לעזה
בג"ץ הסיוע ההומניטרי (בג"ץ 2280/24 גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' ממשלת ישראל) הוגש בחודש מרץ 2024 ובו דורשים העותרים מהמדינה להגדיל את הסיוע ההומניטרי הניתן לרצועת עזה, ולדאוג כי הסיוע יחולק בכל רצועת עזה. המדינה הבהירה כי היא אינה יכולה לדאוג לאבטח את שיירות הסיוע[14][15][16]. מספר הורי חטופים ביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה, וביקשו לעצור לחלוטין את משלוחי הסיוע שמגיעים לחמאס ומאפשרים את המשך החזקת יקיריהם בשבי[17]. דיונים בעתירה זו הועברו בשידור חי[18][19].
עתירה כנגד הרעת תנאי המחיה של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא.
בג"ץ תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים (בג"ץ 2858/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון לאומי) הוגש בחודש אפריל 2024, בשל עדויות על צמצום כמויות המזון בבתי הכלא הביטחוניים, וירידה במשקלם של אסירים רבים[20]. ב-19 בדצמבר 2024 הוציא בית המשפט צו על תנאי למדינה לנמק "מדוע לא ינקטו בצעדים המבטיחים כי גם לאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים בהתאם לדין החל"[21].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בג"ץ 4268/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־18 בספטמבר 2024
- מסמכי העתירה באתר האגודה לזכויות האזרח.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 חנן גרינווד, גורם ביטחוני: "שחרור מחבלים בשל חוסר מקום כליאה - חרפה", באתר ישראל היום, 18 באוגוסט 2024
- ^ 2.0 2.1 גלעד מורג, העותרים טענו שהנעשה בשדה תימן "בלתי נתפס", המדינה הבהירה: "העצירים יועברו", באתר ynet, 5 ביוני 2024
- ^ 3.0 3.1 3.2 taldahan0, לסגור את מתקן הכליאה בבסיס שדה תימן | האגודה לזכויות האזרח בישראל, באתר ACRI - hebrew, 2024-09-17
- ^ מורן אזולאי, גורמים בלשכת רה"מ: המל"ל ביקש רשימה, מנהל שיפא שוחרר בלי שהתקבלה החלטה, באתר ynet, 1 ביולי 2024
- ^ אברהם בלוך, היועמ"שית בפנייה דרמטית לנתניהו: לסגור מיידית את מתקן הכליאה שדה תימן, באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2024
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית הזהירה את נתניהו: בן גביר מונע העברת עצירים עזתים משדה תימן, באתר ynet, 4 ביולי 2024
- ^ ענבר טויזר, מהומה פרצה בדיון בג"ץ בעתירה לסגירת מתקן הכליאה לאסירים ביטחוניים בשדה תימן, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2024
- ^
דיון בבית המשפט העליון בעתירה בתיק בג"ץ 4268/24, סרטון בערוץ "דוברות הרשות השופטת", באתר יוטיוב (אורך: 02:22:01)
- ^
הגר שיזף, המדינה לבג"ץ: הצבא ישווה את התנאים בשדה תימן לכלא עופר, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2024
- ^ גלעד מורג, שופטי בג"ץ על שדה תימן: "יש לפעול לפי החוק - גם בעת מלחמה קשה", באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
- ^ בג"ץ 4268/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־18 בספטמבר 2024
- ^ 12.0 12.1 איתי בלומנטל כרמלה מנשה משה שטיינמץ, שב"כ: "מצוקת הכליאה מבטלת יום-יום מעצר מבוקשים שעוסקים בטרור", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 ביולי 2024
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, בג"ץ בצו על תנאי: מדוע לא יוחזרו ביקורי הצלב האדום אצל מחבלים?, בעיתון מקור ראשון, 25 באוגוסט 2024
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, צפו: דיון בג"ץ בעתירת ארגוני השמאל הקיצוני להכנסת סיוע לעזה, בעיתון מקור ראשון, 21 ביולי 2024
- ^ ניר חסון, המדינה לבג"ץ: צה"ל לא שולט ברצועה ולכן אינו יכול לאבטח את הסיוע ההומניטרי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2024
- ^ עתירה לבג"ץ: גישה לסיוע עכשיו - גישה, באתר גישה, 25 בנובמבר 2024
- ^ מיליארדי שקלים | הסכום שמרוויח חמאס מהסיוע ההומניטרי, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2024
- ^ דיון בבית המשפט העליון בעתירה שעניינה הסיוע ההומניטרי לאוכולוסייה האזרחית ברצועת עזה, סרטון בערוץ "דוברות הרשות השופטת", באתר יוטיוב (אורך: 04:24:40)
- ^ נטעאל בנדל, בג"ץ נענה לדרישת העיתונאים: הדיון על הגדלת הסיוע לרצועה ישודר בשידור חי, באתר ynet, 22 בנובמבר 2024
- ^ גלעד כהן, מהומה בדיון בבג"ץ: "במקום להתאבל על הרוגים, דנים בשקילת חמאסניקים", באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ^ תמר אלמוג, בג"ץ למדינה: נמקו מדוע לא יסופקו לאסירים הביטחוניים תנאים בסיסיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2024
בג"ץ מתקן הכליאה בשדה תימן40305230