אריה לייב גלמן
אריה לייב גֶלמַן (נכתב לעיתים גלמאן; ביידיש: געלמאן; כ"ד אב ה'תרמ"ז, 5 באוגוסט 1887 - כ"א באדר ב' ה'תשל"א, 1971) היה עסקן, עיתונאי יידיי, סופר ופובליציסט, נשיא תנועת המזרחי העולמית. חבר הסוכנות היהודית, חבר המגבית היהודית המאוחדת ומגבית קרן היסוד.
ביוגרפיה
גלמן נולד ביאמפולה שבווהלין, רוסיה (אוקראינה) ליוסף ומרים אטל. למד ב"חדר" ובבית המדרש שבעיירה, ואצל סבו הרב משה גלמן, תלמיד חכם נחשב ששימש שו"ב בעיירה. מאוחר יותר המשיך בישיבה המקומית עד חתונתו.
מצעירותו היה ציוני נלהב. ביום הבר-מצווה שלו פרסם את מאמרו הראשון והתחיל בארגון תנועת המזרחי בעיירה.
בתמוז תרס"ה (1908) נישא לרבקה (בקי) בת יוסף דב שפארגאל.
בהיותו כבן 23 בשנת תר"ע היגר לארצות הברית עם הוריו והתיישב בסנט לואיס, שבה נעשה עד מהרה פעיל ראשי בחיי הקהילה היהודית בעיר. בשנים 1911–1917 היה מנהל בתי הספר העבריים בעיר. כאן גם הוצעה לו משרה רבנית, אך הוא סירב לה[1].
באייר תרע"ד (1914) התקיימה בסינסינטי הוועידה הראשונה של המזרחי באמריקה, ובה נבחר הרב דוב בר אברמוביץ לנשיא הראשון של המזרחי וגלמן למזכיר הראשי של התנועה. פעילותו הנמרצת הביאה להעברת מרכז התנועה לסנט לואיס. בתוך שנה (1915) הוא נבחר לנשיא המזרחי באמריקה.
יחד עם פעילותו הנמרצת בתנועת המזרחי, מילא גם תפקידים שונים אחרים כחבר הסוכנות היהודית, חבר המגבית היהודית המאוחדת, קרן היסוד ועוד.
ב-1917 מונה לעורך העיתון "דער יידישער רעקאָרד", ושימש בתפקיד למעלה מ-25 שנים. בהמשך אף קנה את העיתון והפך גם למו"ל שלו. במקביל ערך גם את עיתון "המזרחי וועג". גלמן השתתף בפרסומים שונים במאמריו הפובליציסטיים שבהם הטיף לרעיון המזרחי והציונות, ואף ניהל פולמוס חריף בכתב ובעל פה עם מתנגדי הציונות והמזרחי.
מיד עם קום מדינת ישראל מיהר לקיים את אשר הטיף כל ימיו ועלה להתיישב בארץ. בט"ז בכסלו ה'תש"י, (4 בנובמבר 1949), הגיע גלמן לארץ וקבע את מושבו לירושלים עד יום מותו. הוא נבחר ל'נשיא המזרחי העולמי'. ממשרדו שב'בית מאיר' בירושלים חלש על פעילות התנועה. במקביל גם היה פעיל במיזמים נוספים, שימש יושב ראש ארגון מפעל התורה שתמך בישיבות. שימש כיו"ר בישיבת כרם ביבנה, והיה יו"ר הוועדה העליונה של האנציקלופדיה התלמודית וגם היה פעיל באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן.
בשנת תשכ"ז הוענק לו פרס שפירא למחשבת הציונות הדתית. בהנמקת חבר השופטים נאמר בין השאר כי "עשייתו הרבה למעשה ולהלכה בעל פה ובכתב, כרוכים ירדו בכל מלוא מעופו רב הממדים. יחד עם מסכת מפעליו החשובים בעשייה היום יומית בתנועה, עשה רבות גם בשדה ההסברה בהפצת מעיינותיו חוצה ושר לה שירת הלל וזימרה בכל מלוא כוח הבעתו בנאומיו ובכתביו".[דרוש מקור]
נפטר בתל אביב, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים. על פי צוואתו, במקום הספדים, קראו בהלווייתו קטעים מתוך הספר אורות הקודש שנבחרו על ידי הרב צבי יהודה קוק.
כתבים ופרסומים
גלמן כתב למעלה מעשרה ספרים, שהציגו את עמדות תנועת המזרחי והציונות הדתית. רובם הגדול של ספריו ראו אור בהוצאת מוסד הרב קוק.
בשנת תשי"ז, כאשר הונחה אבן הפינה להיכל הרפורמי בירושלים, פרסם גלמן את החוברת "על פשעי התנועה הרפורמית". כעבור כמה שנים, פורסם החיבור שוב לרגל פתיחת הוועידה הרפורמית הראשונה בירושלים.
גלמן היה מעריץ של תנועת החסידות שכמה מאדמו"ריה המפורסמים חיו ופעלו ביאמפולה, מקום לידתו. כך גם נקשר בדמותו של רבי יחזקאל לנדא ה'נודע ביהודה', שעליו כתב את ספרו הגדול 'הנודע ביהודה ומשנתו'.
- אינ’ם קאמף פאר דער אידישער מדינה: געזאמעלטע שריפטען, ניו יורק: מזרחי אָרגאניזאציע פון אמעריקא, תש"ח. (הספר, בארכיון האינטרנט) (ביידיש)
- היהדות במאבקה: עיונים במחשבת ישראל ובבעיות המדינה, ירושלים: מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי העולמי, תשט"ז.
- על פשעי הריפורמה: (חמשה מאמרים), ירושלים: המחלקה להסברה של המרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי, תשי"ז. (חוברת) (נדפסה שוב בשנת תשכ"ח תחת הכותרת "על פשעי התנועה הרפורמית, או, היהדות המתקדמת")
- נצח האומה ... : עיונים במחשבת ישראל בנצחיות האומה ובבעיות המדינה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ח.
- המדינה והיהדות הדתית: נאומים והרצאות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ט.
- הנודע ביהודה ומשנתו: (לאור פסקיו ודרושיו), ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ך. (מהדורה חדשה נוספת ומתוקנת: תשכ"ב; הספר, באתר היברובוקס) (מהדורה ג נוספת ומתוקנת, בצירוף דרושי הצל"ח: בסיוע מוסד הרב קוק, המרכז העולמי של המזרחי והמפלגה הדתית לאומית, תש"ל)
- בשבילי היהדות: עיונים בבירור יסודות היהדות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ז.
- בדרכי נועם: בירורים ועיונים במחשבת היהדות ובבעיות המדינה, ירושלים: (דפוס ווייס); בסיוע מוסד הרב קוק, תשכ"ט.
בעריכתו
- פ' חורגין, א"ל געלמאן (עורכים), מזרחי: קובץ יובל למלאות כ"ה שנה לקיומה של הסתדרות המזרחי באמריקה (תרע"א–תרצ"ו), ניו יורק: דפוס פאזי-שאולזון, תרצ"ז. (הספר, בארכיון האינטרנט)
- א.ל. געלמאן, הרב מרדכי קירשבלום, מרדכי נאדלער, קארגע צוויי יאר מזרחי: איבערבליק איבער ציוניסטישע און אָרגאניזאציאָנס-עניינים זינט דער לעצטער קאָנווענשאן פון דער מזרחי אָרגאניזאציע פון אמעריקא ..., ניו יורק: מזרחי אָרגאניזאציע אין אמעריקא, [תש"ג 1943]. (25טער קאָנווענשאן, ז-ט אדר ב תש"ג) (ביידיש)
- גדליהו בובליק, כתבים נבחרים; בעריכת א"ל גלמן ואהרן פצ'ניק; תרגם מיידיש י"א זיידמן, כרך א: מן המיצר: (עיונים בבעיות היהדות), ירושלים: הוועד לכתבי גדליה בובליק; בסיוע קרן א"י של המזרחי בירושלים ומועצת "ישראל הצעיר" בארצות הברית, תשכ"ב.
- אריה ליב גלמן (עורך), עיירה בלהבות / א שטעטל אין פלאמען: פנקס יאמפאלא (פלך ווהלין), מוקדש אל הקדושים והטהורים אנשי העיירה, שנרצחו ונטבחו על ידי מרצחי עמנו .., (ירושלים: דפוס ווייס), [תשכ"ד]. (ספר יזכור) (עברית ויידיש)
לקריאה נוספת
- אהרן בן-ציון שורין, "הרב אריה לייב גלמן", קשת גבורים: דמויות באופק היהודי של דור אחרון, כרך ד; ערכה והביא לדפוס: גאולה בת-יהודה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"ח 2008, עמ' 58–61.
- אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ו; עורך ראשי יצחק רפאל, ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 268–272,
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אריה ליב גלמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4050
- ר' אריה ליב גלמאן: (עם בואו לארץ), הצופה, 7 בנובמבר 1949
- פנחס חורגין, "במאבק למען מדינת ישראל": על ספרו של א. ל. גלמאן, הצופה, 11 בנובמבר 1949
- יצחק גולדשלג, יוצרים על יצירותיהם | רא"ל גלמאן – במאבק על היהדות, הצופה, 17 בפברואר 1956, המשך
- מת א. ל. גלמן, מראשי 'המזרחי', דבר, 26 במרץ 1973
מפרי עטו:
- המאבק המדיני באמריקה: (מתוך הרצאה בשבת ב"אהל שם"), הצופה, 4 בנובמבר 1945
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אישים, עמ' 268
