ארפאד קרקש

ארפאד קרקש, בשם קודם קוהן=כהן (בהונגרית: Kerekes Árpád; לוצ'נץ, 20 בנובמבר 1896 – בודפשט, 29 בדצמבר 1919) היה חרט ברזל, עובד מפלגה, יהודי-הונגרי מנערי-לנין וחבר קבע ברכבת המוות של טיבור סמואלי.

ביוגרפיה

עד לרפובליקה ובמהלכה

ארפאד קרקש נולד במשפחה יהודית. הוא התגייס לצבא בגיל 18 במלחמת העולם הראשונה; הוא נשלח לפולה שם הוכשר לחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במהלך מרד המלחים בקוטור ב-1–3 בפברואר 1918 הביע את אהדתו כלפי המורדים ולכן נידון לעבודות כפייה. הוא שוחרר במהלך מהפכת החרציות ונסע ללוצ'נץ להוריו. שם פנה למועצה הלאומית ההונגרית והפך חבר במשמר האזרחי, אך לא שהה בעיר הולדתו זמן רב. עד מהרה נסע לבודפשט והצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) כבר בסוף 1918. לאחר הריסת מערכת "העיתון האדום" (Vörös Ujság) הפך לחבר במשמר ההגנה של המפלגה הקומוניסטית. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (21 במרץ 1919 – 1 באוגוסט 1919), היה חבר ביחידת המשמר-טרור נערי-לנין והתפרסם במהלך 133 ימים ברציחות שביצע נגד מתנגדי הרפובליקה. משימתו הייתה לדכא תנועות אנטי-מהפכניות. בינתיים למד ללא הרף. הוא קרא באופן קבוע את כל כתביה הפוליטיים של הוועדה העממית לחינוך ציבורי.

אחרי הרפובליקה

בתור התליין הראשי של טיבור סמואלי, הוא נעצר בארמון באתיאני (אז קסרקטין קון-ואגו) ביום נפילת הרפובליקה וב-29 באוגוסט הועבר לכלא בשדרות מרגיט. משפטו התקיים ביחד עם שני עמיתיו, קארוי סטורץ ולאיוש קובאץ'. עיתונות התקופה סיקרה כלהלן: "ארפאד קוהן-קרקש נחקר על ידי בית המשפט לגבי יעדי הנסיעה של רכבת סמואלי. התליין הראשי סיפר בקול נבון ובעל משמעות היכן הסתובבו. סולנוק, צגלד, שופרון, קאפובאר, רייטקמוז'אי, צ'ורנה שוב שופרון, תחנה שבה קיפחו את חייהם הונגרים ויצרו אלמנות ויתומים, כי צמאון הדמים של סמאולי לא ידע שובע, דם, כמה שיותר דם".

ב-17 בדצמבר 1919 כתב אוטו קורווין, לשעבר ראש המחלקה לחקירות פוליטיות בוועדת הביטחון העממי, את הדברים הבאים על קרקש ביומן הכלא שלו: "ארפאד קוהן קרקש, שגם אותו ידונו למות, אני לא מחשיב אותו כאשם".

ב-20 בדצמבר 1919 גזר עליו בית המשפט הפלילי בבודפשט מוות בתלייה על 18 סעיפי רצח ו-3 סעיפי שוד. ביום הוצאתו להורג, כתב קרקש במכתבו על מקרי הרצח שלו: "... עשיתי הכל בהוראת טיבור סמואלי. מהטענות לאכזריות, שהועלו נגדנו במשפט, שום דבר אינו נכון. אני אומר זאת במצפון נקי רגוע וצלול בשעותיי האחרונות. לכן אני מסיים את חיי במצפון נקי. אני הולך לבית השקט הנצחי, כי אני יודע שלא עשיתי את זה עבורי, אלא סברתי שאני עושה בזה רק טוב עבור הפועלים שהשתחררו מכבליהם... יחי הדיקטטורה של פרולטריון!"

הנצחה

בין 1970 לבין 1989 בית הספר ברובע 22 של בודפשט נשא את שמו.

ראו גם

• טרור אדום (הונגריה)

לקריאה נוספת

• "פנקס האסירים". Arcanum. אורכב מ-המקור ב-2014-09-03.
• תלייני סמואלי. "המאה העשרים", (דצמבר 1919)
• אוטו קורווין : יומן כלא. 12/12/1919 - 18.12.1919. בודפשט, 1990
• לקסיקון תנועת הפועלים ההונגרית מסת"ב 963 09 0412 8
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי
• חללי החופש. (A szabadság vértanúi) בודפשט, 1960, עמודים 66–69
• מכתב פרידה של ארפאד קרקש לאמו ולאחיו ("הקומוניסט הצעיר", 1958 גיליון 3)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארפאד קרקש בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32483826ארפאד קרקש