ארסן-ים פרחוני
 ארסן-ים פרחוני
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| מין: | ארסן-ים פרחוני |
אַרְסַן-יָם פִּרְחוֹנִי[1] (שם מדעי: Toxopneustes pileolus) הוא מין של קיפוד ים.
מאפיינים
הארסן הוא קיפוד ים ארסי בקוטר של 14–20 סנטימטרים[2], שתואר בספר השיאים של גינס בשנת 2014 כ"קיפוד הים המסוכן ביותר בעולם". הוא עלול לגרום לשיתוק, התכווצויות שרירים ואף להגיע לכדי מוות. בן משפחתו, הקטיפן (Tripneustes), שמצוי בים סוף ובאוקיינוסים הטרופיים, פחות ארסי. לארסן מחטים קצרים מאלה של קיפוד הים נזרית (Diadema), אך הם קוצבתים (פדיצלריות) משולשים דמויי פרחים, המשמשים כנשק ארסי וגם לניקוי טפילים צבעו של קיפוד ים זה הוא ורוד ולבן. קיפוד הים ניזון מאצות וחיטחבים.[דרוש מקור]
טקסונומיה
הארסן הוא אחד מארבעה מינים השייכים לסוג Toxopneustes השייך למשפחה Toxopneustidae בסדרה Camarodonta. המין תואר במקור כ-Echinus pileolus על ידי חוקר הטבע הצרפתי ז'אן-בטיסט דה לאמארק בשנת 1816, בספר השני של "ההיסטוריה הטבעית של בעלי החיים חסרי החוליות" (Histoire naturelle des animaux sans vertèbres). מאוחר יותר שימש המין כטיפוס של הסוג החדש Toxopneustes שנוצר על ידי הביולוג השווייצרי האמריקאי לואיס אגאסיס.[2] המשמעות של שם הסוג Toxopneustes באופו מילולי הוא "הבל־פה ארסי", ומקורו ביוונית τοξικόν [φάρμακον] (טוקסיקון [פרמקון], "חץ [ארס]" ו־πνευστος (pneustos, הבל־פה). שם הפרט pileolus משמעו "כיפה קטנה" או "כיפת־ראש", מהלטינית pileus, סוג של כיפת לבד חרוטית נטולת שוליים. באנגלית, ארסן־הים הפרחוני מוכר בעיקר כ־flower urchin ("קיפוד־ים פרחוני").[2] הוא מוכר לפעמים במגוון שמות נפוצים אחרים, כולל "trumpet sea urchin" ("קיפוד־ים חצוצרתי"),[3] "flower tip urchin" ("קיפוד־ים קצה הפרח"),[4] "felt cap sea urchin" ("קיפוד־ים כיפתי פרחוני"),[5] ו־poison claw sea urchin ("קיפוד־ים ארסי־הטופר").[6] בתעשיית איסוף הצדפות, הארסן ידוע בעיקר כ־mushroom urchin ("קיפוד־ים פטרייתי"), בשל קונכיותיו חסרות השדרה הריקות (tests) הדומות לכובעי פטריות.[7][8]
בית גידול ותפוצה
את קיפוד הים הזה ניתן למצוא בחופים הטרופיים של האזור האינדו-פסיפי מאפריקה המזרחית, דרך יפן ועד אינדונזיה ואיי קוק בקרקע חולית או סלעית עד לעומק 90 מטר. [9] קיפוד הים אינו מצוי בימים המקיפים את ישראל. למרות שהוא ארסי קיפוד הים משמש למאכל במזרח אסיה, דרום-מזרח אסיה ואיי האוקיינוס השקט.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אַרְסַן-יָם פִּרְחוֹנִי | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 M.L.D. Palomares; D. Pauly., eds. (2014). "Toxopneustes pileolus (Lamarck, 1816)". SeaLifeBase. Archived from the original on November 29, 2014. Retrieved November 22, 2014
- ^ S. Amemiya (2002). "Developmental modes and rudiment formation in sea urchins". In Yukio Yokota; Valeria Matranga; Zuzana Smolenicka (eds.). The Sea Urchin: From Basic Biology to Aquaculture. CRC Press. p. 37. ISBN 9789058093790.
- ^ "Flower Urchin (Toxopneustes pileolus)". WHATSTHATFISH. 2014. נבדק ב-22 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gordon C. Cook; Alimuddin Zumla (2008). Manson's Tropical Diseases. Elsevier Health Sciences. p. 586. ISBN 9780702043321.
- ^ Rokus Groeneveld; Sanne Reijs (2014). "Echinoderms, sea urchins". Diverosa. נבדק ב-22 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Richard Howey (2005). "Calcareous Flowers: Tests and Cross-Sections of Sea Urchin Spines". Microscopy UK. נבדק ב-23 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sea Urchin - Mushroom". Paxton Gate. 2014. אורכב מ-המקור ב-29 בנובמבר 2014. נבדק ב-22 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ M. de Beer (1990). "Distribution patterns of regular sea urchins (Echinodermata: Echinoidea) across the Spermonde Shelf, SW Sulawesi (Indonesia)". In C. De Ridder; P. Dubois; M.-C. Lahaye; M. Jangoux (eds.). Echinoderm Research. CRC Press. pp. 165–169. מסת"ב 9789061911418.
- ^ Ministry of Natural Resources and Environment (2010). State of the Environment Report 2006 (PDF). Government of Samoa.
